עזי וזמרת י"ה
נח
אחרון של פסח, תקע"ז
עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה כו'. הנה כתיב נורא תהלות אדון הנפלאות המחדש בטובו בכל יום כו'. וצ"ל השייכות דמשמע מפני שהוא נורא תהלות ואדון הנפלאות לכן מחדש כו'. הנה כתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו כו' ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט, וצ"ל ענין הסמיכות צדקה למשפט כי צדקה ומשפט המה שני הפכים בתכלית, כי הצדקה היא לפנים משורת הדין ומשפט הוא להיות מכלכל דבריו במשפט דייקא כו', וא"כ מהו שאומר צדקה ומשפט וכן מ"ש מלך אוהב צדקה ומשפט, ומ"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית, פעם אומר תחלה משפט ואח"כ צדקה ופעם תחלה צדקה ואח"כ משפט, וצ"ל השייכות זל"ז. הנה כתיב טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, טוב הוא בחי' חסד כמ"ש אך טוב וחסד כו'. הענין הוא כי החסד הוא בשתוף מדה"ר כמשית"ל, וענין ורחמיו על כל מעשיו יובן כמו עד"מ אדם שחס על איבוד מעשה ידיו מפני שנתן כח חכמתו ומדותיו באותו דבר לכן הוא חס על איבודו כו'. כמו"כ יובן למעלה כי הנה כתיב כולם בחכמה עשית כו' ולכן הוא ית' חס על מעשיו כמ"ש ורחמיו כו'. אך צ"ל כי לפי זה לא שייך בחי' רחמים רק אחר שנברא העולם ויש על מי לרחם אבל קודם שנה"ע איך שייך בחי' רחמים כו'.
אך הענין שיש ב' בחי' רחמים. הא' הוא בחי' רחמים מצד שנתן כחו באותו דבר ונמצא שיש ערך ויחוס זל"ז, או כמו עד"מ אדם שחס על חבירו