מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - עזי וזמרת י"ה

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/10/index.htm">עזי וזמרת י"ה</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>עזי וזמרת י"ה</h3><div class=pageno>נח</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>אחרון של פסח, תקע"ז</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>עזי</span> וזמרת י"ה ויהי לי לישועה כו'. הנה כתיב נורא תהלות אדון הנפלאות המחדש בטובו בכל יום כו'. וצ"ל השייכות דמשמע מפני שהוא נורא תהלות ואדון הנפלאות לכן מחדש כו'. הנה כתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו כו' ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט, וצ"ל ענין הסמיכות צדקה למשפט כי צדקה ומשפט המה שני הפכים בתכלית, כי הצדקה היא לפנים משורת הדין ומשפט הוא להיות מכלכל דבריו במשפט דייקא כו', וא"כ מהו שאומר צדקה ומשפט וכן מ"ש מלך אוהב צדקה ומשפט, ומ"ש משפט וצדקה ביעקב אתה עשית, פעם אומר תחלה משפט ואח"כ צדקה ופעם תחלה צדקה ואח"כ משפט, וצ"ל השייכות זל"ז. הנה כתיב טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, טוב הוא בחי' חסד כמ"ש אך טוב וחסד כו'. הענין הוא כי החסד הוא בשתוף מדה"ר כמשית"ל, וענין ורחמיו על כל מעשיו יובן כמו עד"מ אדם שחס על איבוד מעשה ידיו מפני שנתן כח חכמתו ומדותיו באותו דבר לכן הוא חס על איבודו כו'. כמו"כ יובן למעלה כי הנה כתיב כולם בחכמה עשית כו' ולכן הוא ית' חס על מעשיו כמ"ש ורחמיו כו'. אך צ"ל כי לפי זה לא שייך בחי' רחמים רק אחר שנברא העולם ויש על מי לרחם אבל קודם שנה"ע איך שייך בחי' רחמים כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>אך</span> הענין שיש ב' בחי' רחמים. הא' הוא בחי' רחמים מצד שנתן כחו באותו דבר ונמצא שיש ערך ויחוס זל"ז, או כמו עד"מ אדם שחס על חבירו</p> <p class=bodytext><div class=pageno>נט</div></p> <p class=bodytext>מפני שהוא מדבר כמותו לכן גדלה עליו הרחמנות, ועל בהמה ג"כ הוא מרחם מפני שהוא חי כמותו הגם שאין ערך חיות הבהמה לחיות האדם, מ"מ יש לו רחמנות קצת על הבהמה מפני שעכ"פ הוא ג"כ חי. וכמו"כ יובן למעלה הרחמנות שאחר בריאת העולמות שיש בזה חילוקי מדרגות כו'. והב' הוא רחמים אשר דייקא מצד הפלאת הערך שמובדל ערכו מאד כמו האדם לגבי דומם עד"מ שאינו מערכו ומהותו כלל וכלל. כמו"כ יובן למעלה שיש בחי' רחמנות אשר הוא דייקא מצד הפלאת הערך והוא בחי' התנשאות אשר בעצם, כמו למשל מלך המתנשא בתכלית הרוממות אזי יפול אצלו רחמנות על השפל ביותר, כי הרחמנות הוא דייקא בתכלית הרוממות ועל תכלית השפלות, משא"כ שר אשר אינו בהתנשאות כמו המלך לא ירחם כ"כ על השפל ביותר כו'. וכמו"כ יובן למעלה שבבחי' התנשאות אשר בעצם שם דייקא יפול רחמנות על עולם היותר שפל כי לגבי' אצי' ועשי' שוין ממש. ובזה יובן כי בריאת העולמות הי' מצד כי חפץ חסד הוא, אך מי הגורם שיהי' חפץ חסד כו' הוא בחי' רחמנות אשר בבחי' התנשאות בעצם וזהו הנק' ר"ר. וזהו מ"ש המלך המרומם והמתנשא כו' לכן ברחמיך הרבים רחם עלינו כו'. ובזה יובן ענין נורא תהלות כו' שמפני שהוא נורא תהלות ואדון הנפלאות בחי' התנשאות אשר בעצם כו' כנ"ל לכן הוא מחדש בטובו כו' וד"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ובזה</span> יובן הטעם מה שאוה"ע מושפעים כל טוב וכמ"ש ארך אפים מאריך אף לצדיקים ולרשעים, מפני בחי' התנשאות אשר בעצם קמי' כולן שוין ולכן אוה"ע מושפעים כל טוב, הגם שר"ע שראה כרך גדול של רומי שחק ואמר אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ, אך עכ"פ מושפעים כל טוב ותענוג, והוא מטעם הנ"ל מפני שמבחי' התנשאות כזו הוא מטיב לרעים כמו לטובים, הגם שמקבלים מבחי' מותרות אבל המותרות הוא רב מאד כמו מלך המתנשא מאד אזי יכולים לקבל מבחי' המותרות שלו הרבה עד שיהי' זה להמקבל להון רב, וכמו אהורירי' דבי רבי עתיר משבור מלכא, נמצא שמה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ס</div></p> <p class=bodytext>שאצל רבי הי' זה פסולת ומותרות הי' זה לחיות ולתענוג רב לגבי אהורירי' כו'. וכמו"כ יובן למעלה שע"י שהוא המתנשא והמרומם בעצמותו, קמי' כל אפי' שוין ומקבלים אפי' אוה"ע יניקה ומושפעים כל טוב כו', אך כדי שלא יקבלו אוה"ע מותרות רב כו' הוא תלוי מצד מעשה התחתונים. וע"ז כתיב משפט וצדקה ביעקב אתה עשית שמאתעדל"ת אזי אתעדל"ע להיות שוקל במאזני צדק שיהי' המותרות במדה ושיעור כמו עד"מ מלך המתנשא מאד בתכלית הרוממות ומסיבת התנשאות כזו יכולים לקבל טובים ורעים, אזי הוא שוקל במאזני השכל שיהי' המותרות במדה ושיעור ומי ומי יקבל. כמו"כ יובן למעלה שלהיות מכלכל דבריו במשפט דייקא ולא יבא להם מותרות כו' תלוי באתעדל"ת דוקא.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והענין</span> יובן עפ"י הידוע כי כעת אינם יוצאים י"ח מצות צדקה הגם שנותנים הרבה צדקה עד שיעלה לחומש, אך כי הצדקה שנותנים הוא רק מהסך שיש לו אחר כל המלבושי כבוד ותפארת ודירה נאה שעושה לו, ובאמת הם נק' מותרות והוא מחשב זה לחיי נפשו, כי חיי נפשו אינו נק' רק כמו שאמרו בנדרים שנים שהיו מהלכים בדרך וביד א' מהן קיתון של מים אם ישתו שניהם הקיתון מים אזי לא יספיק להם וימותו שניהם בצמא ואם ישתה א' אזי הוא יחי' וחבירו ימות בצמא וארז"ל בזה חייך קודמין לחיי חבירך דהיינו חיותו ממש, אבל לא אמרו זה במלבושי כבוד כו'. ואלו הי' חושב הסך שהולך אצלו על מותרות אזי לא הי' מגיע לחומש הצדקה שנותן, ועי"ז גורמים שיקבלו הע' שרים ג"כ מותרות דקדושה ולהיות מושפעים כל מיני טוב וידם גברה להיות מושלים בישראל ולדחוק אותם בפרנסה וכו', כי הם עצמם הגורמים זה מחמת שנתנו צדקה רק מהסך הנשאר אחר בזבוז על המותרות ונמצא שנותנים חיו' חבירו בעד המותרות שלהם ולכן גורמים שיותן חיו' דקדושה להע' שרים, וכתיב תיסרך רעתך שרעת עצמו גרם להיות דוחקים השרים בפרנסה מצד שלוקחים המותרות שלהם כו'. אך אם מכלכל דבריו במשפט שלא לבזבז על מותרות בלתי צדקה, אזי באתעדל"ת אתעדל"ע שלא ילך מותרות לע' שרים רק במדה ושיעור וכמ"ש יבחר לנו את נחלתינו שבבחי' התנשאות עצמיו' דייקא אשר קמי' כולן שוי' שם דייקא יהי' משפט להיות יבחר לנו כו' ואוה"ע לא יקבלו רק במדה ושיעור בחי' מותרות כו'. וזהו</p> <p class=bodytext><div class=pageno>סא</div></p> <p class=bodytext>משפט וצדקה ביעקב אתה עשית שלהיות משפט וצדקה למעלה להיות מכלכל דבריו במשפט דייקא תלוי ביעקב דייקא והוא בחי' אתעדל"ת כנ"ל וד"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> יש עוד פי' במשפט וצדקה שהוא ענין תשובה ומצות, כידוע שכל המצות נק' בשם צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל החוקים כו', כי כמו שהצדקה הוא להחיות רוח שפלים כמו"כ כל המצות הם המשכות אלקו', כמו ע"י תורה ממשיך אוא"ס בחכמה וע"י טלית נמשך בחי' מקיפי' כו', אך מי הוא הגורם שיומשך אוא"ס ע"י תו"מ כי הלא אא"ס הוא פשוט בתכלית הפשיטות כמאמר אנת הוא חד כו' חכים ולא בחכמה ידיעא כו' ולאו מכל אלין מדות כלל, וכדי שיומשך אוא"ס בחכמה ע"י ת"ת כו' וע"י צדקה נמשך אוא"ס בבחי' חסד כו', הוא ע"י תשובה כי התשובה הוא ענין בכי' כמאמר מים תחתונים בוכי' כו', וע"י בכי' זו מעורר למעלה ר"ר בבחי' התנשאות בעצם שיומשך ע"י מצות כו', אך כדי שיומשך הפנימי' דייקא לישראל וכמ"ש יאר ה' פניו כו' הוא ע"י שמחה של מצוה כמ"ש תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה כו'. כי ידוע שלכן נק' הפנים בשם פנים ע"ש הפנימי' שהתגלות פנימי' הוא בפנים דייקא, כמו שנראה שאם הוא בעצבות שהוא ענין כווץ הדמים, אזי הוא רע על הפנים, ולהיפך כשהוא בשמחה אזי מאיר פניו כו'. לכן ע"י שמחה של מצוה שהוא הארת פנים גורמים שיומשך בחי' פנימי' לישראל דייקא כמ"ש יאר ה' פניו אליך כו'. וזהו ענין משפט וצדקה, כי ע"י משפט איהו רחמי בחי' תשובה הנ"ל הוא מעורר בחי' ר"ר וע"י צדקה שהוא כל המצות שנק' בשם צדקה שצ"ל בשמחה דייקא הוא גורם שיומשך הפנימי' לישראל כנ"ל. וזהו מ"ש אשירה לה' כי גאה גאה, כי בתחלה כתיב מה תצעק אלי שהי' בחי' צעקה שהרי לא היו יודעים אם ינצלו אם לאו שמא יטבעו בים, והי' בהם בחי' צעקה ובכי' והלכו במס"נ ועוררו עי"ז בחי' ר"ר. ואח"כ כתיב אשירה לה' כי השיר הוא ענין שמחה דהיינו כדי שיומשך דייקא לישראל הוא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>סב</div></p> <p class=bodytext>ע"י שמחה של מצוה כנ"ל. וענין כי גאה גאה הוא כת"א גאה על גוותניא שהוא בחי' התנשאות על התנשאות, בחי' התנשאות בעצם. וזהו אשירה לה' כי גאה גאה, שבחי' התנשאות עצמיו' שעוררו ע"י צעקה כו' יומשך דייקא לישראל ע"י שיר ושמחה כו' וד"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>סוס*</span> ורוכבו רמה בים. הנה ידוע שהאותיות נק' בשם סוס והכוונה של האותיות נק' בשם רוכב, כמו עד"מ רוכב על סוס שמנהיג את הסוס כרצונו, כמו"כ הכוונה מנהיג את האותיות שהאותיות תלויים לפי אופן הכוונה, ובשעת קרי"ס היתה התגלות מדרגה גבוה מאד אשר למעלה מכל סוס ורוכבו אשר שום כוונה והשגה אין מגעת לשם כלל, וע"י התגלות בחי' זו סוס ורוכבו דקליפה רמה בים, ע"י סוס ורוכבו דקדושה הרי יש לעו"ז בקליפה ג"כ, אבל ע"י התגלות בחי' התנשאות עצמיו' אזי סוס ורוכבו דקליפה רמה בים כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>עזי</span> וזמרת י"ה ויהי לי לישועה. הנה עזי הוא בחי' גבו' שזהו בחי' גבו' שמבחי' התנשאות בעצם אשר לגבי' כולן שוי', יהי' שם דייקא המשפט שיומשך לישראל ולא לאוה"ע. וזמרת י"ה, הנה בזמרת יש ב' פי', הא' מלשון וכרמך לא תזמור שהוא ענין כריתה והבדלה, כמו למשל החוצב ב' אבנים מן הר של אבנים שנכרת ונבדל מן עצם ההר ב' אבנים. כמו"כ יובן למעלה שנפרש ונבדל כבי' מן המאציל ב' אותיו' אלו שהוא י"ה חו"ב, וכדי שיומשך דייקא לישראל כמ"ש כי יעקב בחר לו י"ה כו', הוא ע"י שמחה של מצוה. וזהו פי' הב' של זמרת שהוא ענין זמרה ושמחה כו' ועי"ז ויהי לי דייקא לישועה ולא לאוה"ע.</p> <p class=bodytext><span class=cup>זה</span> אלי ואנוהו כו'. הנה ואנוהו יש בו ב' פי', הא' הוא לשון דירה והב' הוא לשון תפארת כמארז"ל התנאה לפניו כו'. והענין יובן ע"פ מ"ש ואמר ביום</p> <p class=bodytext><div class=pageno>סג</div></p> <p class=bodytext>ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו, הנה קוינו הוא ענין המשכת קוין, היינו שכעת נמשך ע"י תומ"צ המשכת אלקות אבל אינו בגילוי ולעתיד יתגלה כמ"ש היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם. וזהו הנה אלקינו זה קוינו לו שלעתיד כל א' מראה באצבעו כו', שיהי' התגלות שכר מצוה כו'. וזהו הנה אלקינו זה קוינו לו מה שהמשכנו אותו בקוין, וגם קוינו הוא לשון תקוה ותוחלת היינו מה שהיינו מקוים אליו שיתגלה אבל אז הי' בהסתר, לעתיד יתגלה ויאמרו הנה אלקינו זה קוינו לו כו'. ובשעת קרי"ס הי' גילוי אופן זה. וזהו זה אלי ואנוהו, כי הנה ארז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, וזהו ואנוהו שהי' בהם גילוי המשכת אלקות שנמשך ע"י מצות להיות לו דירה בתחתונים. והו"ה של ואנוהו הוא עפ"י הידוע שמצוה הוא אותיות הוי', כי מץ בחילוף אתב"ש כו' הוא י"ה. והטעם שהיו"ד וה' המה בהסתר ולא כתובים בפירוש כמו הו"ה, הענין הוא כי ידוע שיש נקודה קו שטח, והנקודה היא העדר התפשטות עדיין, וקו שטח היינו כשנתפשט באופן מיוחד. כמו"כ יובן בענין הנ"ל שו"ה הוא גוף המצוה והי"ה הוא רצון העליון אשר גנוז בתוכה. וזהו ואנוהו בחי' י"ה אשר גנוז בו"ה שהוא עשיית המצוה בפו"מ אז הי' התגלות בחי' זו. וגם ואנוהו הוא ענין תפארת היינו שע"י הארת פנים כמ"ש כתפארת אדם כו', ע"י שמחה של מצוה גורמים שיומשך פנים העליונים בחי' פנימי' אא"ס כו' לישראל דייקא כו' כנ"ל וד"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>