הנחות - תקע"ז - שאו מרום עיניכם - סד

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/11/index.htm">שאו מרום עיניכם</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/11/64.htm">סד</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/11/65.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>שאו מרום עיניכם</h3><div class=pageno>סד</div></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=headingintext>תורה, פ' שמיני תקע"ז לפ"ק</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>תורה פ' שמיני</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>שאו</span> מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר. הנה הנביא הוכיח לבנ"י שיראו וישגיחו איך שהעולמות חיים מאלקות ולא כמו שנראה שהעולם הוא איזה דבר בפ"ע וה' הוא על שמים. להבין ענין זאת צריך להקדים כי כל תכלית עבודת האדם בעוה"ז הוא בב' דברים תשובה ותפלה. תשובה הוא קודם התפלה ובלתי התשובה לא יוכל להיות תפלה כראוי, כי הא בהא תליא והיו לאחדים כו'. כי הנה כתיב סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני. והענין יובן עד"מ אדם שהוא בריא אזי בודאי יש לו תשוקה ותענוג מהמאכל שאוכל ומה שאוכל נעשה חיות לכל איבריו כידוע שהמאכל נתעכל והפסולת נדחה לחוץ והמובחר נעשה דם וחיות לכל אבר ואבר בפרט, אבל אדם שהוא חולה א"א לומר שאין לו תשוקה כלל להמאכל שהרי הוא יודע שע"י מאכל הוא חיותו ובלתי זה לא יחי', רק כשאוכל המאכל אינו נכנס בתוך תוכו להיות חיות לכל איבריו מחמת שנחלה ונתקלקלו איבריו ואדרבה המאכל מזיק לו. והטעם הוא כי במאכל יש פנימי' ופסולת, וכשאדם בריא אוכל המאכל אזי מהפנימי' נעשה לו חיות לכל איבריו והפסולת נדחה לחוץ, אבל כשאדם חולה אוכל אזי הפסולת נעשה לו לחיות לכן הוא מזיק אותו, ולא די שאינו מועיל לו רק אדרבה הוא, לרע לו כי כל אוכל תתעב נפשו ויגיעו כו'. וכמו"כ יובן בעבודת ה' שכמו שיש בנפש הטבעי' בריאות וחולאת ואדם חזק או חלוש, כמו"כ עד"מ בנשמה האלקי' יש ג"כ בחי' נשמה אשר היא בבריאות ולהיפך נשמה שאינה בריאה. כי הנה כתיב נשמה שנתת בי טהורה היא כו', שלכל או"א מישראל אפי' לפחותי הערך יש לו נשמה אלקי'. וענין נשמה הוא ענין התפעלו' אלקו' כי היא נלקחה מאלקו' לכן מתפעלת מאלקות. ויש בזה חילוקי מדרגות כמו ת"ח שהשגתם באלקות הוא במדרגה גבוה כו'. ויש פח"ע וע"ה ואעפ"כ יש להם נשמה כמ"ש נשמה שנתת בי כו', והוא מה שאנו רואים</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/11/65.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>