מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - אדם כי יהי' בעור בשרו

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/12/index.htm">אדם כי יהי' בעור בשרו</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>אדם כי יהי' בעור בשרו</h3><div class=pageno>סט</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=headingintext>פ' תזריע מצורע, תקע"ז</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>פ' תזריע מצורע</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>אדם</span> כי יהי' בעור בשרו כו'. להבין ענין נגעים הנה מבואר ברמב"ם בענין הנגעים הכתובים בתורה שסימנם הוא שער לבן כו', שאינם כמו עפ"י טבע כמו שידוע כי הדם הוא הנפש ואם יש איזה קלקול בדמים אזי נעשה מזה נגעים, הנה לפי"ז הי' צריך להיות הסימן אודם דייקא ולא שער לבן מאחר שהוא ממותרי דמים והדם הוא אדום, ואם הי' התורה מדברת בנגעים גשמיי' הנ"ל לא שייך שער לבן כו', אך ענין הנגעים האלו המה ברוחני', וז"ש אדם כי יהי' כו', אדם דייקא וכמ"ש והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בנ"א כו'. כי הנה כתיב בצלם אלקים עשה את האדם וכתיב נעשה אדם בצלמינו כדמותינו, דקאי על הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל כו', וכידוע דלכל נפש מישראל יש נשמה, כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא כו', וענין הנשמה הוא בחי' אלקו', לכן מיד כשמזכרת על אלקות אזי מתפעלת מאלקות. וענין נגע היינו ההסתר' לאלקות שאינו נתפעל מאלקות מחמת המנגד כו' זהו הנק' נגעי בני אדם. וענין נגע לא שייך אלא דייקא אצל מי שיש לו נשמה אך אינו מאיר בו מצד המנגד ומסתיר לאלקות כמשי"ת, אבל מי שהולך אחר תאוות נפש הבהמית לבד ואין בו כלל בחי' נשמה אין שייך בו נגע, וזהו אדם כי יהי' כו' אדם דייקא.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ולהבין</span> ענין זאת היטב וענין ב' מיני נגעים נגע טמא ונגע טהור, ותלוי בכהן דייקא שהוא האומר טמא או טהור, והגם שיש חכם שבקי בסימני נגעים צריך דייקא כהן כו'. הנה אדם הוא א' דם, ויובן זאת בנפש</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ע</div></p> <p class=bodytext>הטבעי' החיונית ובנשמה אלקי' כו', הנה כתיב כי הדם הוא הנפש, וצ"ל הטעם שהדם מחי' האדם כי הלא הדם הוא משקה כמו שארי משקות מים ודבש ומפני מה הדם מחי' כו', כי הרי בצאת הדם אזי ימות האדם, וכמארז"ל רביעית דם שהנפש תלוי' בו כו'. אך הענין הוא כי חיות הנפש הטבעי' מתלבשת בדם, והנה מאחר שמתלבשת בדם גשמי אזי החיות נק' ג"כ בשם חיות גשמי, שהרי אנו רואים שהחיות תלוי בדם שאם הדם הוא זך אזי החיות הוא טוב ואם יש עכרורית בדם אזי החיות אינו חזק, הרי נראה שיש שינויים בהחיות מצד הדם, זה נק' בשם חיות גשמי. כי יש ב' מיני חיות, הא' הוא החיות אשר מתלבשת בדם נק' בשם חיות גשמי, וחיי רוחני היינו הנפש כמו שהיא קודם בואה לגוף שלא שייך בה שינויים מחמת הדמים כו'. אך כדי שיומשך חיות הנפש להתלבש בדם גשמי שאין ערוך ביניהם, צ"ל בחי' ממוצע והוא חלקי המים המעורב בדם, ולכן יש שינויים באופני' שונים כמו בעין חיות אופן זה וברגל באופן אחר, כי הרי הדם שוה בשניהם אך השינוי הוא מצד חלקי המים המעורב בדם, ותלוי החיות לפי אופן מזיגת המים שבכל אבר ואבר וע"י המים הוא שהולך החיות בכל האברים כנודע דלב פליג לכל שייפין ומהאברים חוזר הדם ללב הוא מצד המים המעורב בדם. כי מבואר בס' המחקר שעצם דם לא שייך בו בחי' התפשטות כנ"ל כו'. וזהו ענין הדפק שדופק תמיד ברצו"ש הוא מצד חלקי המים הממשיכים חיות לכל האברים וחוזרים ושבים כידוע, ולכן נק' דפק שדפק הוא קפ"ד וקפ"ד הוא אחוריים דאבא בחי' חכמה, כי שרש המים הוא במוח החכמה, כידוע שמוח החכמה הוא קר ולח בטבעו ומהמוח נמשך לחלל הימיני שאין בו דם כמו שהוא במוח ממש ובחלל השמאלי שהוא מלא דם יש בו תערובות חלקי המים שהוא הגורם להתפשטו' החיות כו', ולכן נק' אחוריים דאבא כי בודאי אינו בערך כמו שהוא במוח החכמה קר ולח כו'. וראי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>עא</div></p> <p class=bodytext>לדבר שהרי אחר האכילה כשנתעכל המאכל אחר ו' שעות נתחזק החיות ואם הטעם הוא מצד שנהפך המאכל לדם הרי בתחלה קודם שאכל ג"כ הי' בו דם, רק הענין הוא שיש עורקין שאין בהם דם וע"י האכילה נתחזקו גידים הללו שהם מלאים מים כו'. וזהו ענין אלף דם שהאלף הוא בחי' חלקי המים הממוצעים בין רוחני' הנפש להדם שבו וע"י יתלבש רוחני' בגשמיו'. וזהו ענין הדפק קפ"ד אחוריים דחכמה כו' כנ"ל, ויש עשר דפיקות נגד ע"ס שבנפש כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> ככל הנ"ל יובן ג"כ בנשמה כמארז"ל מה הנשמה ממלא את כל הגוף, כידוע שמשכן הנשמה הוא במוח ובחלל הימני שאין בו דם, וכמארז"ל בכל לבבך בשני יצריך זה יצ"ט ויצה"ר, משכן היצ"ט הוא בחלל הימני שבו הוא משכן הנשמה כמו שהיא במוח ממש. והנה הנשמה נתלבשה בגוף גשמי ממש, כמשל הנפש החיוני' הנ"ל שהיא רוחני' ונתלבשה בגוף גשמי בדם כו', כמו"כ הנשמה שהיא בחי' אלקו' כמו המלאך שהוא כח אלקי כו' נתלבשה ג"כ בגוף גשמי. וראי' לדבר שהרי אנו רואים שהתפעלות אלקו' הוא דייקא ע"י שכל של נפש הטבעי' שמשכלת ומתבוננת בגדולת ה', וההתפעלות הוא מצד הנשמה כי הרי נפש הטבעי' שאב ואם ממשיכים ע"י תאוה כמ"ש הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי כו' אינה מתפעלת כלל מאלקות, רק ההתפעלות הוא דייקא מצד הנשמה, וע"י מה נתפעל ע"י שכל של נפש הטבעי', נמצא שהנשמה מלובשת בנפש הטבעי', וכן בחי' רצון אשר בנשמה אלקי' כו', וכן התפעלות הלב כמ"ש לבי ובשרי ירננו כו', שהלב בשר גשמי נתפעל מאלקות שהוא מחמת הנשמה, הרי נראה שהנשמה מלובשת בגוף גשמי, והממוצע בין התלבשות הנשמה בגוף הוא ג"כ חלקי המים, כי מים הוא חכמה בחי' ביטול לאלקות זה הוא הממוצע שע"י יתלבש הנשמה בגוף כו'. והנה כ"ז הוא כשהנשמה היא בשלימות בכל עשר בחי' רצון ושכל ומדות, אך כשנפגמה הנשמה היינו שאין לו בחי' רצון לאלקות מחמת שיש לו רצון זר בתאוות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>עב</div></p> <p class=bodytext>עוה"ז, או שאין לו בחי' חכמה אלקי' כו' כמ"ש ואם פגמתי באות יו"ד בחי' חכמה ונתחייבתי סקילה כו', או בבינה ומדות הי' הפגם, אזי נק' זה בשם נגעים, נגעי בני אדם, שהוא המסתיר ומנגד לבחי' נשמה אלקי'. ולכן יכולים צדיקים להכיר ע"י הדפק אופן הפגם בנשמה כי הדפק הוא מורה על אופן הנשמה אשר בגוף כנ"ל בנפש הטבעי'. ולכן יש עשר דפיקות נגד ע"ס כתר רצון כו', כידוע שיש דפיקה בקמץ ובפתח כו', ואם הדפיקה הוא בקמץ אזי הפגם הוא בכתר, ואם בפתח הפגם בחכמה, ובצירי הפגם הוא בבינה, וסגול בת"ת כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>אך</span> לפ"ז צ"ל מה שמבואר שענין הנגעים הוא הסתלקות אור אבא, כי לפי הנ"ל לא שייך לומר הסתלקות אור אבא רק אם הפגם הוא בחכמה, ואם הפגם בכתר הוא הסתלקות אור הכתר, או בבינה הסתלקות אור הבינה, ולמה נק' כלל נגעים בשם הסתלקות אור אבא. אך הענין יובן עפ"י מ"ש כי גילוי אוא"ס הוא בחכמה דייקא וכמ"ש בראשית ברא אלקים בחוכמתא, וכתיב כולם בחכמה עשית כו'. והטעם הוא כי אוא"ס אינו שורה אלא על דבר הבטל אליו וחכמה הוא כח מ"ה בחי' אין, לכן התגלות אוא"ס הוא בחכמה דייקא. ולכן נקראו הנגעים בכלל בשם הסתלקות אור אבא ע"ש הסתלקות אוא"ס מצד העדר בחי' מ"ה שבכל ספי' כו', כי אם יש הארת אוא"ס אזי אין מקום ליניקת</p> <p class=bodytext><div class=pageno>עג</div></p> <p class=bodytext>החיצונים להיות בחי' נגעים, אבל ע"י הסתלקות אא"ס אז יכול להיות בחי' נגעים כו'. וז"ש על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה, שצ"ל אלקי בקרבי ולא די בהתפעלות במוח לבד רק להיות אלקי בקרבי דייקא, ועל כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה, כמו בבני חיי ומזוני, כי ידוע שאין רע יורד מלמעלה רק כמ"ש תיסרך רעתך שע"י שעבר האדם עבירה א' קונה לו קטיגור המקטרג ומייסר אותו. ויש בזה ב' אופנים, הא' הוא שהמכוון מן היסורים הוא כדי שישוב אל ה' בצר לו ויתעלה במדרגה גבוה באלקות ע"י היסורים שיהא נשבר לבו בקרבו כו', וזהו הנק' גבורות ממותקות. ויש יסורים הנקראים גבו' קשות שהוא רצועה לאלקאה לבד ואין הכוונה כדי שאחר היסורים ישוב. וזה תלוי לפי ערך מעשיו כידוע. והסיבה לכ"ז הוא על כי אין אלקי בקרבי כו'. כי ידוע שלכל נפש מישראל יש בחי' נשמה כמ"ש נשמה שנתת בי ומשכן הנשמה הוא במוח ובחלל הימיני שאין בו דם, וטבע הנשמה הוא כשמתבוננת בבחי' אלקות, אזי מתפעלת בבחי' עצמיו', כי הלא הנשמה נלקחה מבחי' א"ס לכן נקבע בנפש בחי' א"ס כמו שהוא בבחי' עצמיות, משא"כ נפש הטבעית שהוא חלל השמאלי המלא דם הגם שמתפעל ג"כ כמו ע"י יגיעה שמייגע א"ע בהתבוננות כו' ה"ז דבר נקנה, שע"י השכל והתבוננות באלקות אזי נולד התפעלות בלב, ולכן אין זה רק לפי שעה ואחר התפלה חולפת ועוברת ויכול ליפול בהבלי עוה"ז. והסימן לזה הוא שההתפעלות כזאת הוא ברשפי אש והתלהבות מצד שהוא מדבר זר אשר אינו שייך לה, רק צ"ל שבחי' הנשמה אשר במוח כו' יהי' בחלל השמאלי כמו שהוא במוח החכמה ממש כו' שיקבע בנפש הטבעית ג"כ בחי' א"ס בבחי' עצמיות, ובבחי' כזאת לא שייך רשפי אש והתפעלות רק הוא בחי' ביטול עצמי' מצד אוא"ס המאיר בבחי' חכמה שבנשמה כח מ"ה כו', ואז לא יכול להיות מקום ליניקת החיצונים, כי אם יש הארת אוא"ס אזי אין מקום כלל ליניקת החיצונים. וז"ש על כי אין אלקי בקרבי כו' אלקי הוא לשון יחיד היינו שכל א' מישראל יש לו בחי' זאת שיקבע בנפשו בחי' א"ס מצד הנשמה שנלקחת מאלקות, וצ"ל בחי' אלקי זו בקרבי דייקא כנ"ל, ואם אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה כו' ב' מיני רעות כנ"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ובזה</span> יובן ענין הנגעים ג"כ שהוא מצד הסתלקות אור אבא, שהוא הסתלקות בחי' א"ס מצד העדר בחי' ביטול הנ"ל, ויש בזה ג"כ ב' בחי' נגעים, נגע</p> <p class=bodytext><div class=pageno>עד</div></p> <p class=bodytext>טמא היינו שאין הכוונה בשביל מיתוק כלל רק הוא רצועה לאלקאה לבד, ונגע אשר הוא טהור מפני שאין כוונת הנגע רק בשביל מיתוק, וכמו במלקות ונקלה אחיך כו' כיון שלקה הרי הוא כאחיך כו'. וזהו אדם כי יהי' בעור בשרו, אדם דייקא שהוא בחי' נשמה אלקי' שצריך שיתפעל מאלקות וכי יהי' בו נגע שהוא בבחי' ההסתר מאלקות והובא אל הכהן כו' כמשי"ת. וענין בעור בשרו, הנה עור ובשר הוא בחי' לבוש כמ"ש עור ובשר תלבישני כו' והוא בחי' מחשבה ודיבור שנק' לבושים כי יש מח' פנימי' ומח' חיצוני', וענין מח' חיצוני היינו שחושב דבר שחוץ ממנו אשר לא הי' ברצונו כלל לעשות הדבר, והטעם הוא מפני שבפנימי' נפשו היתה זאת בהעלם וכמו נגע בגשמי' שכל זמן שלא נראה הנגע בעור ובשר אזי הקלקול בדמים אינו קלקול גדול, אבל כשנראה הנגע בעור ובשר אזי הקלקול הוא ביותר כו'. וכמו"כ יובן בענין הנ"ל שאם הפגם הוא גדול בפנימי' הנפש אזי יוצא לחוץ במח' כו' ובגשמיו' ג"כ נראה בעור ובשר וכו'. וזהו ענין אדם כי יהי' בעור בשרו כו' היינו שהנגע נראה בעור ובשר גשמיי' וכן במח' ודיבור כו' מטעם שנפגמה הנשמה בפגם גדול בפנימי' עד שיוצא לחוץ, אזי והובא אל הכהן כו'. והטעם שצריך כהן דייקא כי כהן הוא חסד דאבא ובחי' אוא"ס הוא בחכמה דייקא כנ"ל, ולכן הכהן יכול להמשיך אוא"ס כו' מטעם ששרשו מבחי' חסד דאבא, ואם רואה הכהן שיכול להיות בו הארת אוא"ס, אזי הנגע טהור שלא הי' רק בשביל מיתוק כו' כנ"ל, ואם לא יוכל להיות הארת א"ס אזי הנגע טמאה כי אין כוונת הנגע בשביל מיתוק רק טמא טמא יקרא, טמא גמור כו', אבל אם יכול להיות הארת אא"ס אזי טהור כו' כנ"ל וד"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>