קדושים תהיו
עה
בעז"ה, פ' קדושים תקע"ז
פ' קדושים
קדושים תהיו כי קדוש אני וכתיב כי אני ה' מקדישכם כו'. וצ"ל ענין קדושים תהיו וענין אני ה' מקדישכם, שהלא ישראל נק' קדושים כמ"ש בזוהר אין קדוש כהוי' דמשמע שיש כמה קדושות, אבל אין קדוש כהוי' כי ישראל נק' קדישין כמ"ש קדש ישראל לה' כו' ואורייתא קדיש' אבל אין קדוש כה' כי קדושתי למעלה מקדושתכם. וזהו ענין כי קדוש אני ומהו זה שאמר קדושים תהיו ואני ה' מקדישכם כו' דמשמע שיש בזה איזה יתרון כו'. ובתחלה להבין ענין ג"פ קדוש כו'. הנה איתא במדרש משל למלך שעשה שלשה עטרות, שנים נתן לבניו ואחת נטל לעצמו כו' שהוא ענין הג' קדושות כו' וב' נתן לבניו וא' נטל לעצמו כו'. להבין זאת צריך להקדים מ"ש לרוקע הארץ על המים כל"ח, כי כתיב יקוו המים מתחת השמים כו' ותראה היבשה כו' שמתחלה הי' הכל מים וכמ"ש ורוח אלקים מרחפת על פני המים, והיבשה הי' נכלל במים ולא הי' נראה כלל כגרגיר חרדל כו', והי' הציווי שהמים יקוו אל מקום אחד ויתגלה היבשה למעלה והמים יהיו מתחת לארץ. וטעם הציווי הוא כי הנה כתיב הכל הי' מן העפר כמ"ש ויאמר אלקים תדשא הארץ כו' תוצא הארץ כו', וגם אדם נברא מן האדמה כמ"ש ויצר ה' את האדם עפר מן האדמה כו', ואלו הי' היבשה מובלע בתוך המים לא הי' יכול להיות שום צמיחה והתפשטות, לכן צוה שהמים יהיו מתחת לארץ כדי שתוציא הארץ כל