דבר וגו' ושבתה הארץ
פב
בעז"ה, פ' בחוקתי תקע"ז
פ' בחוקתי
דבר אל בנ"י ואמרת כי תבאו אל הארץ ושבתה הארץ שבת לה' כו' שש שנים תזרע כו'. הנה סדר הפסוק אין לו הבנה לכאורה, כי ענין שביתה לא שייך רק אחר המלאכה כששובת ממלאכתו נק' שביתה, והי' לו לכתוב בתחלה שש שנים תזרע כו' ואח"כ ושבתה, ומהו שכתב תחלה כי תבאו דמשמע מיד שתבאו אל הארץ ושבתה כו'. וגם להבין שהלא התורה היא נצחי' וישנה בכל עת וזמן כו'. להבין זאת צריך להקדים הנה ידוע שיש בעבודת ה' ג' בחי', תורה ותפלה וגמ"ח, וכמארז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה ועבודה וגמ"ח כו'. והנה פעם משמע שהתורה היא למעלה מכולם כמארז"ל ות"ת כנגד כולם, ופעם משמע שהתפלה היא למעלה מכולם וכמארז"ל הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו, כי התפלה היא שפיכת הנפש מקרב ולב עמוק בחי' התפעלות פנימי' משא"כ לימוד התורה אינה בתהפעלות כלל רק בבחי' חיצוני' כו', ופעם משמע שגמ"ח וצדקה לגמול חסד וטוב איש עם רעהו בגוף וממון זהו העולה על כולנה על תורה ותפלה וכמו רבה דעסק בתורה ולא עסק בגמ"ח חי רק ארבעים שנה כו'. והכל אמת דיש מעלה יתירה בתורה מה שאין בתפלה וגם יש מעלה נוספת בתפלה מה שאין בתורה כו'.
ולהבין כ"ז צ"ל שיש ג' בחי' תשובה ותפלה ותורה, תשובה הוא לפני התפלה כי א"א להיות תפלה בלא תשובה כו'. וגם להבין מארז"ל