מי יתנך כאח לי
פח
פ' הנ"ל
מי יתנך כאח לי כו'. כתיב למען אחי ורעי אדברה נא שלום כו' שכנס"י נק' אחים ורעים להקב"ה, והן הן נשמות הצדיקים כו'. והנה י"ל דלפעמים מצינו בב' מדרגות שיש בישראל צדיקים ובע"ת דבע"ת גבוהים ממדרגת הצדיקים כמארז"ל הידוע במקום שבע"ת עומדים צד"ג אין יכולים לעמוד, ולפעמים מצינו בדרז"ל שהצדיקים גבוהים מבע"ת והוא מאמרם ז"ל במי נמלך בנשמתן של צדיקים, ולא אמרו בנשמות של בע"ת אחר שהם יותר גבוהים וכמארז"ל גדולה תשובה שקדמה לעולם כו'. להבין זאת צריך להקדים ענין יחו"ע ויח"ת. הנה יש עלמין סתימין דלא אתגליין ועלמין דאתגליין, עלמין דאתגליין נק' מה שהוא בבחי' תפיסא והשגה, ועלמין סתימין הם מה שאינו בבחי' השגה ותפיסא, והגם שהם ג"כ בחי' עולם כו' אבל אינם באים בבחי' גילוי, והוא כמשל מח' ודיבור, שענין הדיבור הוא ההתגלות לזולתו והמח' אשר בדיבור כידוע שלכל דיבור יש מח', זהו הנק' מח' שבדיבור, נמצא שמח' זאת באה בבחי' גילוי אבל אית מח' שאינו מאיר בדיבור כלל רק מחשבת עצמו שאינו בא בדיבור והם אותם אותיות עצמן שבדיבור ונק' מח' סתימאה עפ"י לשון הזוהר כו'. והטעם שיש בעולמות ב' בחי' אלו ע"ס ועלמין דאתגליין הוא מפני שבחי' עלמין דאתגליין נלקחו מבחי' אלקו' אשר הוא בבחי' גילוי
פט
וע"ס שהוא מופלא ומכוסה נלקח מבחי' אלקות אשר הוא בבחי' העלם והסתר כו', ונמצא שבבחי' אלקות יש ג"כ ב' בחי' אלו סתימות וגילוי, וזהו מאמר הזוהר קוב"ה סתים וגליא כו'.
והנה כתיב מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית, וענין עשי' יובן כמו עד"מ בגשמיות העושה איזה מעשה אזי הכח נבדל הוא מן כח התנועה שביד, כי ביד גופא יש עצם כח התנועה מצד כי הדם הוא הנפש מתפשט בו והכח אשר להתנענע הוא נבדל מן עצם כח התנועה שביד, ומכש"כ הכח אשר נמשך בהפעולה הוא בודאי נבדל יותר כו', אך שאיזו רשימו מועטת יש בו, ולכן האדם חס על מעשה ידיו כמו על שריפת ביתו וכדומה מפני שנמשך בו כח מעשה ידיו הגם שהוא בחי' כח נבדל כו'. וכמו"כ יובן כבי' למעלה מ"ש אף ידי יסדה ארץ וימיני כו' הוא חס על איבודן כו' וכמו מעשה ידי טובעים בים כו' וכמו ואני לא אחוס על נינוה כו', הגם שהכח אשר בהם הוא כח נבדל כו'. והנה מ"ש כולם בחכמה עשית, הענין הוא שבכל עשי' מוכרח להיות בחי' הארת החכמה איך לעשות הציור עד"מ, אך שבחי' חכמה המאיר במעשה אינו רק בחי' אחרונה שבעצם השכל והוא הנק' עשי' שבשכל שנעשה שכל שבעשי' כו', כי בשכל גופא יש ג' מדרגות, בחי' עצם השכל שהוא רק להשכיל השכלות כו', והב' הוא הכח אשר יש בשכל להתפשט במדות ונק' שכל שבמדות, והבחי' הג' הוא כח השכל השייך לעשי' בלבד והוא בחי' אחרונה שבשכל הנק' עשי' שבשכל, שנעשה שכל שבעשי' כו'. והנה ידוע שגם עולמות היותר עליונים הנקראים ע"ס שהוא הנק' עולם הרוחני עולם הנבדל כו' הם ג"כ בבחי' עשי' כו' כמאמר לעושה נפלאות כו', עושה פלא שגם בחי' נפלאות הם בחי' עשי', ובכל עשי' מוכרח להיות שכל השייך לבחי' עשי' לבד, ונמצא מ"ש כולם בחכמה עשית קאי גם על עולמות המופלאים ונעלמים שגם בהם אינו רק בחי' אחרונה שבחכמה, כידוע שפנימי' אוא"ס הוא בחכמה כו' ואין מקבלים רק מבחי' אחרונה הנק' שכל שבעשי' כנ"ל. וענין ע"ס יובן ממה שאנו רואים למטה נסים ונפלאות היפך הטבע כמו גבי רחב"ד שאמר מי שאמר
צ
לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק כו', או כמו הפיכת ים ליבשה כו', כי עולם שלנו הוא משם אלקים בגי' הטבע וכשמאיר מבחי' עולם אשר למעלה מן הטבע נק' נס. וזהו פי' הפשוט לעושה נפלאות גדולות כו', שבחי' נפלאות גדולות שהוא עלמין סתימין עושה אותם למטה, וכמו שהן במקומן אינו נק' נס כלל רק דייקא בכאן שהוא עולם הטבע נק' בשם נס כו'.
והנה ארז"ל בראשית נמי מאמר הוא, שהוא המאמר א' אשר יכול להבראות אלא שנחלק ליו"ד כו'. כי הנה ידוע שכח הפעולה אינו יכול להגיע לעצם כמו עד"מ כח התנועה הנמשכת מן היד לפעול איזה פעולה אזי אין שינוי כלל בעצם כח הפועל שהרי יכול לפעול כמה פעולות עד אין שיעור ומספר ולא יכלה כח העצם כו', וא"כ כמו"כ יובן למעלה מה שנק' עשי' שבשכל יש בו בחי' א"ס כו', וא"כ איך אפשר שיתהווה מבחי' א"ס בחי' בע"ג כמ"ש המוציא במספר צבאם כו'. אך הענין הוא דגם אחר שנבראו בבחי' בע"ג ותכלית יש בהם הארת א"ס וכמ"ש בס"י ה' אבנים בונות ק"ך בתים מכאן ואילך צא וחשוב עד אין שיעור וקץ כו' וכמ"ש ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו הפשוט בעצמות א"ס כו'. אך כדי שיתהוה מבחי' א"ס בחי' בע"ג הגם שמתחלקי' לרבוא כו' בבחי' א"ס, מ"מ גוף העולמות הם בבחי' בע"ג כמו מלאכים כו', א"א כ"א ע"י ממוצע והממוצע הוא בחי' כלל הכולל יחד כל הפרטי' בלי התחלקות כלל, והוא הנק' כלל לפרט וכמ"ש שיער בעצמו בכח מה שעתיד להיות בפועל כו' והוא בחי' מח' א' צופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה א' כו'. ויש בזה חילוקי מדרגות כמו למשל העיגול שגם שעצם העיגול אין בו מעלה ומטה ונטי' לימין ושמאל כו', אבל מ"מ הוא כלל לפרט היינו שבעיגול קטן יכולים להמשיך בו קוין מעט מבעיגול גדול כו'. וכמו"כ יובן למעלה שיש בחי' סוכ"ע וממכ"ע. בחי' ממכ"ע היינו בחי' התחלקות החיות לפרטי' רבים ובחי' סובב הוא הכלל מהפרטי' ההם. ויש כלל מפרט שבבחי' עלמין דאתגליין כו' ויש בחי' סובב מבחי' עלמין סתימין, נמצא
צא
שגם הסובב מבחי' ע"ס נק' בשם כלל לפרט, אבל אוא"ס בעצמו והוא מארז"ל קודם שנה"ע הי' הוא ושמו בלבד, אין שייך לומר גם בחי' כלל לעלמין סתימין, כי קמי' עצמותו ית' כחשיכא כאורה, דהיינו שבחי' העלם וגילוי שהוא בחי' ע"ס דלא אתגליין ועלמין דאתגליין שוים הם לגבי' כי אינו בערך השפעה כלל, וכמו שמובדל מעולמות התחתונים ככה הוא מובדל מעולמות עליונים. ובזה יובן ענין מה שהמלאכים שואלים איה מקום כבודו, שאינו מושג, והתשובה להם מכה"כ, כי מצד עצמותו ית' שוה הוא בעליונים כמו בתחתונים כו'.
והנה כתיב ושמרו דרך הוי"ה לעשות צדקה ומשפט, כי כל המצות נק' בשם צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל החוקים כו'. הענין הוא כי הצדקה הוא להחיות רוח שפלים, כי כאשר העשיר נותן צדקה לעני מחי' אותו כו'. כמו"כ כל המצות הם המשכות גילוי אלקות למטה. וענין דרך הוי' יובן עד"מ כמו המלך שהולך בדרך שהוא עצמו הולך בדרך, כמו"כ כתיב למעלה אביטה אורחותיך שע"י מצות מעשיות ממשיכי' עצמות אוא"ס וכמארז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים כמו למשל הדירה שאדם דר שעצמותו דר בתוכו ולא מדותיו ומחשבתו ורצונו כו'. כמו"כ יובן הענין למעלה שע"י תומ"צ נעשה דרך להוי', היינו שבחי' עצמות אוא"ס מה שאינו בגדר השפעה כלל אשר אין שייך עליו לומר כלל לפרט גם לעולמות היותר עליונים הנק' סתימין, בחי' זאת נמשך דייקא ע"י תומ"צ שבני ישראל דייקא מקבלים למטה, כי שורש נש"י הם מבחי' מח' עליונה בחי' עצמו' כו' לכן בכוחם להמשיך ע"י תומ"צ בחי' עצמותו ומהותו כבי', הגם שהמלאכים הם ג"כ בבחי' ביטול כמ"ש וצבא השמים לך משתחוים שהוא בחי' ביטול היש לאין ועי"ז ממשיכים מאין ליש, אך שאין ממשיכים רק מבחי' מקור חוצבם אבל
צב
להיות דרך להוי' שהוא עצמותו הוא דייקא ע"י תומ"צ. וזהו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה כו', וכמ"ש הליכות עולם לו לעצמותו כו'. וזהו מ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי, דלדיוקא אצטריך, שלכך אין דרכיכם דרכי מפני שאין מחשבותי כו', אבל כשמחשבותי מחשבותיכם שהוא ענין לימוד התורה בדיבור, כידוע שלכל דיבור יש מחשבה וע"י התקשרות מח' במח' ודיבור בדיבור ע"י עסק התורה אז דרכיכם דרכי ממש כו'. וז"ש דוד אביטה אורחותיך כו'. וזהו ענין מאמרם ז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, שלכאורה אינו מובן שהרי כתי' כי ממך הכל כו'. אך הענין הוא שרצון ה' הוא שיהי' התגלות עצמותו למטה דייקא ע"י תומ"צ וכמארז"ל כל היושב ושונה הקב"ה יושב ושונה כנגדו כו', שבלימוד האדם איזה דבר הלכה אזי הקב"ה שונה כנגדו כו', וכמ"ש את ה' האמרת כו'. והנה בחי' זאת מה שכנ"י ממשיכי' בחי' עצמותו אשר למעלה מגדר השפעה ואין שייך לקרות בחי' כלל לפרט שהוא בחי' סובב גם לעולמות היותר עליונים הנק' נפלאות כו' וע"י תומ"צ דייקא ממשיכים בחי' עצמו' אא"ס כו', זהו הנק' אחים ורעים להקב"ה. וזהו מי יתנך כאח לי, למען אחי ורעי כו' וד"ל.