הנחות - תקע"ז - מי יתנך כאח לי - צג

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/16/index.htm">מי יתנך כאח לי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/16/93.htm">צג</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/16/94.htm><<</a></td> </tr></table> <p class=bodytext><h3>מי יתנך כאח לי</h3><div class=pageno>צג</div></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>פ' הנ"ל</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>מי</span> יתנך כאח לי יונק שדי אמי כו'. הנה אמרז"ל שלש שעות ראשונות יושב הקב"ה ועוסק בתורה, שניות יושב ודן, וזה תלוי בזה שמפני שיושב ועוסק בתורה לכן יושב ודן כו'. הענין הוא כי התורה היא בחי' חכמה כמאמר אורייתא מחכמה נפקת והוא בחי' חכמתו העצמי' והתורה עצמה היא בחי' מדות כשר פסול כו' שהוא בחי' מדות, וענין הקב"ה שעוסק בתורה הוא בחי' חכמה ומדו' עצמיי' אשר בעצמיו' אוא"ס, ולכן אח"כ יושב ודן, היינו מה שאנו רואים שפעם העולם מתנהג עפ"י חסד כמאמר הזן את העולם כולו בחן ובחסד כו' הן בגשמיו' כמו בפרנסה שמגיע בריוח או באלקות ג"כ יש בחי' חסד שנתפעל מאלקו' במעט התבוננות כו', ופעם העולם מתנהג עפ"י מדה"ד שהפרנסה מגיע בדוחק גדול ונק' חיי צער כו' וכן באלקו' כו' וכו', הוא ע"י שתחלה יושב ועוסק בתורה שהוא בחי' חכמה ומדות עצמיי', והוא למשל כמו אדם הלומד איזה דבר הלכה חייב זכאי אשר אינו למעשה כלל ואח"כ כשבא אצלו הדבר למעשה שצריך לפסוק חייב כו' אזי הוא גוזר ואומר פ' זכאי כו' מחמת שלמד תחלה בחכמתו העצמי' אשר אינו למעשה עדיין כו'. והנה בחי' זו נק' יונק שדי אמי, כמו למשל ביניקה שיונק התינוק מתגדלין איבריו שלא לפי ערך גידול אחר זמן יניקה עד בן כ' כו' כי טבע החלב הוא לגדל כו', כמו"כ התורה נק' בשם יין ושמן ודבש וגם נק' בשם חלב שמגדל שהוא גידול המדות אשר בעצמיו' כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כתיב אם הבנים שמחה, וענין שמחה היינו התגלות פנימי', כי זולת השמחה הרי הפנימי' הוא מוסתר ונעלם ואינו מתגלה רק החיצוני' שלו, אבל בעת שמחתו כמו בשעת שמחת בנו, אזי נתגלה הפנימי' שלו ונעשה הארת פנים, כי פנים מורה על פנימי' לכן התגלות פנימי' הוא בפנים דייקא, או כמו השמחה מאיזה שכל שנתחדש אצלו וכמו צהבו פניו של ר' כו'.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/16/94.htm><<</a></td> </tr></table> </span> </body>