מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - והי' מספר בנ"י

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/17/index.htm">והי' מספר בנ"י</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>והי' מספר בנ"י</h3><div class=pageno>צח</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=headingintext>בעז"ה, פ' במדבר תקע"ז</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>פ' במדבר</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>והי'</span> מספר בנ"י כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והי' במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי כו'. וצ"ל דקשיא רישא לסיפא דתחלה אמר והי' מספר ובסיפא דקרא אמר אשר לא יספר כו'. להבין זאת צ"ל מ"ש וגם את העולם נתן בלבם בכל המעשה אשר יעשון מבלי שימצא ראש וסוף. הענין הוא כי העולם כלול מד' יסודות ארמ"ע והאדם נק' עולם קטן היינו שכל מי שיש לו נשמה שנק' בחי' אדם הוא עולם קטן שיש בו ד' יסודות ארמ"ע והאדם נק' עולם פנימי, כי הד' יסודות שבעולם הם מורכבים גשמיי' ומעורבים טו"ר, אבל באדם הם ארמ"ע פנימי' ורוחניי', ובאדם תלוי כל העולם שאם הוא מתקן הד' יסודות שלו אזי ניתקן כל העולם כולו כו' ונתברר הטוב מרע.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כתיב פקדת הארץ ותשוקקיה כו' היינו שהארץ נפקד להשקות אותה. הענין הוא כי הנה כתיב הכל הי' מן העפר כמ"ש תדשא הארץ דשא וגם המלאכים נבראו מן הארץ כמ"ש תוצא הארץ נפש חי' ועוף כו'. וגם גופו של אדה"ר נברא מן האדמה כמ"ש ויצר ה' את האדם עפר כו', וצ"ל שהלא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>צט</div></p> <p class=bodytext>כתיב כי הוא אמר ויהי וכמ"ש דברי אשר יצא מפי לא ישוב ריקם וכמו ההוא אמר ולא יעשה, נמצא שכל ההתהוות הוא ע"י דיבורו ית', שלא דיבורו כדיבורינו, כי מדבור גשמיו' שלנו לא נעשה שום התהוות אבל בדבר ה' שמים נעשו כו'. הענין הוא כי דבר הציווי הי' לארץ כמ"ש תדשא הארץ דייקא. וכן מלאכים לבד נשמות שאינם נבראים מן הארץ כי שרשם הוא למעלה מעשרה מאמרות, כי נשמות ישראל עלו במחשבה עליונה בחי' ח"ע אשר למעלה מבחי' דיבור כו'. והנה הנשמה שבגוף גם הם נק' בשם ארץ וע"ז כתיב פקדת הארץ ותשוקקיה, כמו למשל הארץ שיש בה כח הצומח, אבל כדי שיבא לידי גילוי א"א כ"א ע"י השקאת מים כו'. כמו"כ יובן בעבודת ה' שיש לכל נפש מישראל כמו טבע בנפשו והוא בחי' רוחא דשביק בגוה כו' וכמ"ש ונתתי משכני בתוכם משכונא דילי גבייכון והוא הנק' עצמיות יהודעשקעט אשר לכל נפש מישראל, והוא מה שאנו רואים מה דלפעמים יפול אל לב האדם מאד על ההיפוך ורוצה לדבק בה' כו', והרצון אינו בדבר פרטי רק הוא כולל כל מיני רצון שרוצה בכלל להיות יהודי כו' ואינו מורכב עדיין באיזה ענין פרטי, וזהו ענין מארז"ל למה נק' שמה ארץ מפני שרצתה לעשות רצון קונה כו', שענין ארץ הוא ענין רצון וגם ענין מרוצה, ושניהם עולים בקנה א', כי ענין רצון הוא שרוצה מאד לדבר הנחשק והנאהב והרצון זה אינו בקרירות רק הוא ברשפי אש, ונמצא שרצון הוא בחי' מרוצה ממקומו הראשון, כי מלת רצון גופא כולל ב' דברים, ענין רצון וענין מרוצה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> ענין פקדת הארץ ותשוקקיה, כמו למשל שע"י שמשקי' את הארץ במים עי"ז יהי' נצמח כל מיני צמח תבואות ופירות והוא הנק' כח היולי, היינו שהמים מעוררים את כח הצומח בכלל להיות נצמח כל מיני פירות ותבואות. וכמו"כ יובן בעבודת ה' שהתעוררות בחי' עצמיות הנק' בחי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ק</div></p> <p class=bodytext>יחידה שבנפש הוא רצון כללי והיולי שמזה יסתעפו כל רצונות פרטי', כמו להיות עוסק בתורה לשמה ולהיות מתפעל בתפלה במוח ולב, והוא ענין והולידה והצמיחה אחר שהרוה את הארץ כו'. והוא כמו למשל אשענen.ציע שהוא נעשה למזוג בה כל מיני משקה ונק' חומר היולי כו', כמו"כ ענין התעוררות זאת הוא כח היולי והוא מצד בחי' יחידה שבנפשו. כי יש ב' בחי' התעוררות, הא' הוא ע"י יגיעה בהתבוננות כו', אבל בחי' זאת היא בלתי יגיעה כלל תחלה להיות מכין א"ע כו', רק הוא מצד התעורר בחי' יחידה אשר בנפשו, וע"ז כתיב וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כו', וכמו שנראה בכל עי"ת שגם פחותי ערך וקלים נתעוררי' בתשובה והוא מצד התעוררו' בחי' יחידה הנ"ל בימים אלו, וכמ"ש דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב וארז"ל אלו עי"ת שאז הוא בהמצאו כו', ומעי"ת נמשך לכל השנה כמ"ש הלואי שיהי' אדם כל ימיו בתשובה וכמארז"ל ב"ק מכרזת בכל יום שובו כו'. וענין הכרוז אינו ענין שמיעת קול, שהרי אין שומעי' כלל, רק הוא ענין התעוררות בחי' יחידה, וכמו שנראה שגם מי שמצליח לו בעסקיו בעניני עוה"ז מ"מ פתאום נופל אל לבו רוח תשובה וכמ"ש רוח ה' נוססה בו כו', ומדי בוקר נתחדש בו כח אחר מהנשמה וכמו שנראה שאין יום א' דומה לחבירו שהיום מתפעל במוח וביום זולתו בלב כו', כי הוא לפי אופן כח הנשמה שמאיר בו וכמ"ש כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, וזהו כל תכלית חיו' האדם בעוה"ז כמ"ש ימים יוצרו כו' שיומשך בו כח הנשמה, ואם לאו למה לו לחיות יום זה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כתיב שלש הנה לא תשבענה ארץ לא שבעה מים, כי כל מקבל המשתוקק לאיזה השפעה אזי כשנותנים לו דבר ההשפעה ונתמלא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קא</div></p> <p class=bodytext>תאותו אזי הוא שבע ומלא מזאת ההשפעה, וענין ארץ לא שבעה מים היינו שהמקבל אינו נשבע מהשפעת המשפיע, וזהו תכלית עבודת האדם שלא יהי' שבע מההשפעה, כמו אם לומד ומתפלל לא ידמה בנפשו שהגיע לתכלית העבודה. וזהו ארץ לא שבעה מים שענין ארץ היינו תשוקת המקבל כנ"ל בחי' רוחא דשביק בגוה, לא שבעה מים שהוא בחי' ההשפעה המרוה תשוקתו וכמ"ש נפש שבעה תבוס נופת כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>הענין</span> הוא כי בפקדת יש ב' פירושים, הא' הוא לשון פקידה כמו וה' פקד כו' וכמארז"ל חייב אדם לפקוד כו'. והב' הוא לשון ציווי כמו ויפקד המלך פקידים כו' והוא ענין רמ"ח מ"ע רמ"ח פקודין ה"ח כו', כי ע"י קיום מ"ע אזי נעשה פקידת הארץ, כי שרש המצות הם פנימי' רצונו ית' שהוא בחי' עצמיו' רצונו. כי יש ב' מיני רצון כמו למשל אדם שרוצה איזה דבר אבל אין זה עצמיותו, אבל יש בחי' עצמיו' הרצון אשר כל עצמותו נמשך בהרצון. וכמו"כ יובן למעלה שמה שעלה ברצונו להאציל כו', או מ"ש כד סליק ברעותי' למברי עלמא אין זה פנימי' רצונו, אבל המצות המה פנימי' רצונו, ולכן כאשר האדם עושה למטה איזה מצוה גשמיו' כמו שמניח טלית של צמר כו', מ"מ מעורר בזה פנימי' ועצמי' רצונו, לכן יש בכוחם לעורר כח הנשמה מצד שהם מבחי' פנימי' ועצמי' כו'. ופי' הב' כמ"ש וה' פקד את שרה כו' הוא ענין פקידת עקרות כי בכל נפש מישראל יש בחי' נשמה אשר טבעה להתפעל מאלקות, אך בגלות הוא הסתר אלקות ונק' בשם עקרה שאינו נתפעל לא במוח ולא בלב. וענין פקדת הוא ענין לידת המוחין היינו שיתפעל במוח, וממוח ימשך ג"כ התפעלות ללב כמ"ש ואהבת בכל לבבך, וכמ"ש לעתיד כי חלה גם ילדה כו', וכ"ז הוא ע"י מצות מעשיות והוא פי' לשון פקידה וציווי והן רמ"ח פקודין כו'. וזהו פקדת הארץ ותשוקקיה שע"י פקידה שנעשה בארץ שהוא ע"י מצות מעשיות שנק' בשם מים ה"ח כו' עי"ז נעשה ותשוקקיה להיות לו התפעלות במוח ובלב כנ"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ובזה</span> יובן מ"ש גם את העולם נתן בלבם כו' שהוא ענין ד' יסודות ארמ"ע זה למעלה מזה, מים הוא למעלה מעפר שהוא בחי' ארץ כו' כנ"ל, ואש</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קב</div></p> <p class=bodytext>למעלה מרוח, כי שרש אש למעלה הוא אויר דק ורוחני, הגם שבחי' רוח הוא ממוצע בין אש ומים כי יש בטבעו עליה וירידה כו', אבל בשרש בחי' אש הוא למעלה. והנה כתיב עד יערה עלינו רוח ממרום, וזה קאי על דיבור התורה כי דיבור התורה נק' בשם רוח כמו לרוח ממללא כו', והגם שהכתוב קאי על התעוררו' תשובה אך ההתעוררו' הוא דייקא ע"י לימוד התורה. והנה כתיב אני תורה זו חומה שע"י לימוד התורה נעשה מגן ומחסה לנשמתו להיות שמור מן החיצונים כמ"ש ונגע לא יקרב באהליך כו' שהוא בחי' נגעי בנ"א המחטיאים אותו בהרהורי זנות וכדומה, וע"י לימוד התורה נעשה בחי' מקיף לנשמתו וכמ"ש אלהי עולם ברחמיך הרבים כו' אדון עוזינו כו'. ויש כאן ד' בחי' שהם בחי' מקיפי' להנשמה כו', כי ע"י לימוד התורה נסתם פיות כל המסטינים ומקטרגים כו', וכמ"ש זורע צדקות מצמיח ישועות כו', שענין ישועה הוא לנגד המלמד חוב והדין עמו, כי אם לאו לא הי' צריך לישועה, רק הישועה הוא לנגד מי שמקטרג בטענה צודקת כמ"ש ויבאו בני האלקים להתיצב כו', וע"י לימוד התורה שהוא בחי' רוח נשתקים וכמ"ש ונחה עליו רוח ה' כו' רוח ה' תניחנו כו'. ובחי' אש הוא תפלה בצמאון וכלות הנפש כו'. ובחי' ארץ אשר לא שבעה מים הוא בחי' בע"ת, כי ענין בע"ת הוא למעלה מהגבלת הכלי ולכן ארז"ל במקום שבע"ת עומדים צד"ג אין יכולים לעמוד כו', כי צד"ג העוסקי' בתומ"צ הוא בחי' המשכות אור בכלי והוא ענין ארץ שבעה מים כו' כנ"ל, אבל בחי' תשובה שהוא מעומקא דלבא אשר לא תוכל שאת הוא למעלה מהגבלת כלי, וכמ"ש ויחן ישראל נגד ההר כאיש א' כו' שהיו ת"ר אלף איש ובודאי יש לכל א' רצון פרטי לפום שיעורא דילי', אבל בבחי' רצון הפשוט כולם שוין. והוא מה שאמרו נעשה ונשמע שכל אשר יצום ברצון קבלו עליהם כו'. והוא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קג</div></p> <p class=bodytext>בחי' לגולגלותם בחי' גלגלתא בחי' כתר ורצון הפשוט כו' ובע"ת מעוררים בחי' זאת. נמצא שיש כח בכנס"י המגיע לגולגלותם כו', ולעתיד יתגלה בחי' זאת. וכמ"ש כי כולם ידעו אותי כו', ואז לא יקבל ארץ מבחי' מים, רק אדרבה בחי' ארץ יתעלה יותר מהמשפיע כו' וכמ"ש לרוקע הארץ על המים כו'. וזהו ארץ לא שבעה מים, כי בבחי' זאת הארץ היא למעלה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> פי' הפסוק פקדת הארץ ותשוקקיה הוא עכשיו ע"י תומ"צ כו'. ורבת תעשרנה פלג אלקים כו' קאי על לעתיד שיהי' פלג אלקים. כי הנה כתיב כי שמש ומגן הוי' אלקים כו', שבחי' אלקים הוא מגן ונרתק לשם הוי', אבל כשיתגלה בחי' אלקים ולא יהי' בחי' הסתר שהוא בחי' פלג אלקים, אז יהי' שם אלקים גדול משם הוי' דעתה כו'. וזהו רבת תעשרנה שיהי' נמשך בחי' עושר שהוא בחי' א"ס כו' כמ"ש ברכת ה' היא תעשיר. ובזה יובן ענין והי' מספר בנ"י כחול הים כו' אשר לא יספר, דוהי' מספר קאי על כעת בזמן הגלות שהוא זמן בירורי' ע"י תומ"צ שיש בחי' מספר כמו רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת וז' דרבנן תר"ך, אבל לעתיד שיהי' בחי' תשובה שהוא מגיע בבחי' לגולגלותם הוא בחי' למעלה מן המספר כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והי'</span> במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי כו'. הנה יש ב' בחי', בנים ועבדים וענין עמי הוא הנק' עבדים, ובמקום אשר יאמר להם לא עמי שאינם גם בחי' עבדים, יאמר להם בני אל חי, והוא כמשל מלך, שיש ב' בחי', מלך על עבדים ומלך על מלכים והוא הנק' אגוסטוס יושב ומלך עומד כו'. ובני אל חי קאי על נשמות כמו שהם למעלה שנקראי' בני מלכים. ובמקום לא עמי כו' יאמר להם בני אל חי, והוא מחמת תשובה שהוא בחי' לאהפכא חשוכא לנהורא כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קד</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ונקבצו</span> בני יהודה ובני ישראל. הנה יהודה הוא בחולם, והוא מ"ש הפעם אודה כו' שהוא בחי' יח"ת. ובני ישראל הוא בחי' יח"ע. ואז יקבצו יחדיו וכמ"ש השבטים ליעקב כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בליבינו כו', שיעקב הוא בעל עולם האצי' והשבטים הם בעולם הבריאה יש מאין בחי' יח"ת, ואמרו כשם כו', ולעתיד יהי' התגלות בחי' זאת, וכמ"ש למהוי אחד באחד כו', וכמ"ש ביום ההוא יהי' הוי"ה שכעת הוא י"ה ו"ה שו"ה מקבל מי"ה, אבל לעתיד יהי' ב"פ י"ה שיהי' למטה כמו למעלה כו' וכמ"ש ואולך אתכם קוממיות שתי קומות כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>כי</span> גדול יום יזרעאל. הנה כתיב אור זרוע לצדיק, שנש"י הם בבחי' זריעה וכמ"ש הלך ילך ובכה נושא משך הזרע, כמו למשל הזריעה גשמיו' שבעת הזריעה הוא בחי' בכי' שמא יאבד בארץ ולא יצמיח כלל, וכשנושא משך הזרע בא יבא ברנה כו'. כמו"כ כל הנשמות כולם נמשכו מלמעלה מבחי' אור זרוע לצדיק כו', הוא בחי' בכי' שמא תאבד בגוף, אבל לעתיד אחר כלות כל הבירורי' אז כתיב כי גדול יום יזרעאל, כי בכל יום יש כ"ד שעות וי"ב שעות הוי היום וי"ב שעות הוי הלילה, אבל לעתיד אחר גמר כל הבירורים לא יהי' לילה כלל שהוא בחי' חושך והסתר כו' וכמ"ש והי' לעת ערב יהי' אור כו'.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>