מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - מי יתנך כאח לי

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/19/index.htm">מי יתנך כאח לי</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>מי יתנך כאח לי</h3><div class=pageno>קט</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>פ' במדבר, תקע"ז לפ"ק</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>מי</span> יתנך כאח לי יונק שדי אמי כו'. להבין ענין צדיקים ובע"ת שפעם משמע שהצדיקים גבוהים מבע"ת ופעם להיפך. והענין הוא דעתה צדיקים גבוהים ולעתיד יהיו בע"ת גבוהים, דביאת המשיח תלוי דייקא בתשובה וכמארז"ל אם ישראל עושין תשובה נגאלין כו'. וצ"ל דהלא אמרז"ל כל ישראל יש להם חלק לעה"ב שנאמר ועמך כולם צדיקים שאפי' פושעי ישראל מלאים מצות כרמון, נמצא שעה"ב הוא דייקא ע"י צדיקים המקיימים תומ"צ כו'. והנה כתיב ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך, וידוע שכל תשוקה הוא מרחוק דייקא הוא בחי' תשובה בחי' העלאת מ"נ והוא קאי על לעתיד, והוא ימשל בך קאי על צדיקים העוסקים בתומ"צ בחי' המשכת מ"ד, שהוא ג"כ כעת, וכל המצות הוא ענין יחוד קוב"ה ושכינתי' כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> בזמן הבית הי' בחי' יחוד חתן וכלה וכעת בזמן הגלות הוא בחי' אח כו'. הענין הוא כי הנה כתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כי יש ע"ס ועלמין דאתגליין, ובחי' עלמין סתימין נק' בשם פלא, ובחי' נפלאות הוא פלא אחר פלא בחי' סדכ"ס. כי ענין הגלות הוא הסתלקות אלקות בעצמותו, כמו למשל עיבור תלת גו תלת כו'. או כמשל השינה שבעת השינה נסתלק כח המדות לכח השכל, וכח השכל לבחי' למעלה מן השכל, וכח הרצון למעלה מן הרצון, רק שנשאר כח התנועה עד שהוא בחי' קיסטא דחיותא כו'. ובעת שנתעורר משינתו אזי חוזר הרצון שנכלל בלמעלה מן הרצון וכח השכל</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קי</div></p> <p class=bodytext>כו' מאותו מקום שנסתלק. וזהו ענין גלות מצרים שהי' הסתלקות אלקות בחי' שינה כדי שיהי' אח"כ מת"ת שהוא גילוי פנימי' כו' כמ"ש וירד ה' כו'. אך גלות מצרים לא הי' רק רד"ו שנה וכן גלות בבל לא הי' רק ע' שנה, והוא הרמז מה שחוני המעגל ישן ע' שנה וכמ"ש בשוב ה' היינו כחולמים כו', ולא הי' ההסתלקות בעצמותו כ"כ, אבל כעת הוא אריכות הגלות ח"י מאות שנה שהוא בחי' שינה והסתלקות יותר בעצמותו כמאמר קוב"ה בגלותא אסתלק לעילא לעילא, לעילא היינו בבחי' סתימות ולעילא לעילא הוא בבחי' סדכ"ס. הענין הוא כי יש ב' בחי' סתום. הא', שהוא סתום לגבי המקבלים לבד כמו ע"ס שנק' סתימות לגבי עלמין דאתגליין. ויש בחי' סתום גם מע"ס ונק' סדכ"ס כו'. וזהו לעילא בבחי' סוכ"ע ולעילא לעילא הוא בבחי' סדכ"ס שאין שייך עליו לומר בחי' סובב גם לעלמין כו'. וכל מה שההסתלקות הוא יותר נעלה בעצמותו אזי יהי' הגילוי ג"כ מאותו בחי' לעתיד, וכמ"ש ויקץ כישן ה' כו'. ולכן שחק ר"ע כשראה כרך גדול של רומי מושפעים כל טוב ותענוג ומאריכים ימים, ואמר אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו כו', שהוא כמשל המלך שעושה סעודה לאוהביו ושריו מוכרח להיות פסולת ותמצית לעבדיו והפסולת הם לפי ערך הסעודה, שאם הסעודה היא גדולה אזי התמצית והפסולת הם הרבה, אשר אצל אחר הי' זה לסעודה פנימי' שהוא לאוהביו, ובסעודה שאינה גדולה התמצית הוא ג"כ מועט. ולכן שחק ר"ע ואמר אם לעוברי רצונו כך שהם אינם מקבלים רק מהתמצית ופסולת ומושפעים כ"כ, לעושי רצונו עאכ"ו שהוא הגילוי שיהי' לעתיד מבחי' לעילא לעילא סדכ"ס כו'. ודוגמא לזה הוא מענין הנסים היפך הטבע, כי העולם שלנו הוא משם אלקים בגי' הטבע, וענין היפך הטבע כמו מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק כו' הוא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קיא</div></p> <p class=bodytext>שמאיר הארה מבחי' סדכ"ס אשר לגבי' שוין עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא. וזהו עושה פלא שבחי' פלא הוא עושה למטה בזה העולם כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> בזמן הבית הי' יחוד חתן וכלה שהוא יחוד זו"נ זעיר דאצי' והוא נק' בשם סוף עולם של הא"ס, כמו למשל באדם שתחלה רוצה הדבר ואח"כ מתחכם בזה שהוא בחי' טעם לרצון ואח"כ נמשך במדות בלב, ובמדות הוא בחי' הגילוי אם לחסד כו'. וכמו"כ יובן למעלה שבחי' זעיר שהוא מדות דאצי' נק' בשם סוף עולם הא"ס כו' ובחי' מל' הוא כח ומקור לכל המקבלים, הגם שאינו בבחי' פעולה עדיין אבל הוא כח ומקור לכל מקבל כו' לכן לא נק' בשם סוף כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> בזמן הבית הי' יחוד זו"נ שהוא ההשפעה שנמשכת מזעיר למל' בתמידי' כו', אבל בזמן הגלות אינו יחוד זו"נ מאחר שהוא בחי' הסתלקות שהמדות נסתלקו בבחי' חכמה כו' כנ"ל. אך ע"ז כתיב מי יתנך כאח לי כו' שהוא ע"י עסק התורה והמצות שאינו כמו יחוד חתן וכלה שהוא בחי' משפיע ומקבל רק הוא כאח שניהם שוים כבי' כו'. והענין הוא כי הנה כתיב ואהי' אצלו אמון שעשועי' כו', יש בזה חמש מדרגות. ואהי' אצלו אמון הוא כמו שהתורה עדיין בבחי' עצמותו כי אורייתא מחכמה נפקת הוא בחי' גילוי החכמה, אבל שרש התורה הוא בבחי' עצמו' החכמה. כי הנה כתיב והחכמה מאין תמצא, שמה שהוא בבחי' מציאת גילוי החכמה הוא גוף החכמה וכמו שהחכמה היא בבחי' אין שהוא בחי' קוצו של יו"ד העליון, כי ביו"ד יש קוץ העליון וגוף היו"ד. קוץ העליון קאי על בחי' חכמה כמו שהיא בבחי' אין עדיין, וגוף היו"ד הוא על מציאת החכמה. וזהו ואהי' אצלו אמון שהוא כמו שהחכמה היא בבחי' אין עדיין ונק' אמון מופלא אמון מכוסה כו'. ואח"כ שעשועי' יום יום. והענין יובן עפ"י משל אב לבנו שבודאי יש לו תענוג ושעשועי' אך התענוג אינו מורגש כלל ונק' עונג הפשוט עונג הנעלם בעצמותו, משא"כ כשלא ראה את בנו זמן רב אזי כשרואה אותו ומתענג נק' בשם עונג מורגש כו'. וכמו"כ ואהי' אצלו אמון קאי על התורה כמו שהיא בבחי' עצמותו בבחי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קיב</div></p> <p class=bodytext>תענוג הנעלם והפשוט כו'. ואח"כ כתיב משחקת בתבל ארצו, וענין השחוק הוא ההתגלות לחוץ, כמו עד"מ השמחה אשר לא יכיל כלי הלב והמוח אזי נתגלה בשחוק פיו כו'. והגם שהוא נתגלה בבחי' חיצוני' אך שרשו בבחי' מקיף למקיף, כי כל הגבוה גבוה יתגלה בחיצונית כמו השחוק. והבחי' הד' משחקת בתבל ארצו, כי יש שחוק אשר הוא בפ"ע כמו מלך שעושה שחוק בהיכלו כו'. והבחי' הה' הוא ושעשועי את בנ"א. והענין הוא עפ"י הידוע כי מל' שבעליון נעשה כתר לתחתון, כמו"כ בחי' משחקת כו' נעשה ושעשועי את בנ"א כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> ארז"ל משחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד"א של הלכה, וכמארז"ל כל היושב ושונה הקב"ה יושב ושונה כנגדו, וכמ"ש את ה' האמרת היום כו', שע"י לימוד האדם דבר הלכה אזי הקב"ה יושב ושונה כנגדו בכל הבחי' הנ"ל שהוא ואהי' אצלו אמון שעשועי' כו' בחי' שעשוע המלך בעצמותו כו', וכמו קוב"ה אתי לאשתעשע בג"ע בכל חצות לילה ע"י הקמים בחצות לילה ועוסקים בתורה, ובחי' זאת נק' אחים ורעים כו'. אך מי הוא הגורם שיומשך בחי' שעשועי' העצמיי' ע"י לימוד הלכה גשמיו' בזה העולם, הוא ע"י תשובה שהם הגורמים שיומשך בחי' אלקות ע"י תומ"צ הנ"ל. וזהו מ"ש אמצאך בחוץ דמשמע שגם עכשיו הוא נמצא ע"י בחוץ שהוא בחי' בע"ת, דמה שנמשך בחי' שעשועי' ע"י תומ"צ הכח הוא ע"י תשובה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ומ"ש</span> אם עושין תשובה נגאלין כו' דביאת המשיח תלוי דייקא בתשובה. ופעם משמע שעוה"ב תלוי דייקא במצות כמ"ש ועמך כולם צדיקים. הענין הוא דקוב"ה בגלותא אסתלק לעילא לעילא שהוא בחי' סדכ"ס וע"י תשובה מעוררי' בחי' עצמות אוא"ס אשר נסתלק לעילא כו' שיומשך במעשה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קיג</div></p> <p class=bodytext>המצות דייקא. נמצא ששניהם אמת, שגם עכשיו והוא ימשול בך שהוא המשכת מ"ד ע"י תומ"צ, אבל שיומשך מבחי' לעילא לעילא הוא ע"י תשובה, אך הכלים שבהם ישכון אוא"ס הם מעשה המצות וההמשכה שעכשיו בתומ"צ אינו מבחי' לעילא לעילא כו'. ולפ"ז אמצאך בחוץ קאי על לע"ל שיהי' עצמו' אוא"ס בחי' סדכ"ס נמשך הוא ע"י בע"ת דייקא שהוא בחי' בחוץ אשקך בחי' נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא כו', כי בע"ת משכי' לי' בחילא יתיר אשר לא יוכל שאת כלי הלב להכיל עד שצועק הלוך וגעו כו'. והגם שבצדיקים יש ג"כ בחי' כלות הנפש כמארז"ל צדיקים אין להם מנוחה כו' שנאמר ילכו מחיל אל חיל כו', אך בבע"ת הוא יותר נעלה, כי בצדיקים הוא כמו טבעי' כניצוץ אל השלהבת כו', אבל בע"ת שהי' מקושר בעמקי קליפות ומשם ישוב אל ה' בצר לו, עי"ז נמשך מבחי' לעילא לעילא כו' וד"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>