מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - להבין שרש ענין קבלת התורה

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/20/index.htm">להבין שרש ענין קבלת התורה</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>להבין שרש ענין קבלת התורה</h3><div class=pageno>קיד</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>שבועות, תקע"ז</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>להבין</span> שרש ענין קבלת התורה וענין אנכי ולא יהי' לך בדיבור א' נאמרו וזכור ושמור בדבור א' כו'. להבין זאת צריך להקדים מארז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח שהוא ג' קוין ימין ושמאל ואמצע, וכמ"ש הנה אלקינו זה קוינו לו שהמשכנו אותו בג' קוין, כי אא"ס הוא פשוט בתכלית הפשיטות ואין שייך בו לומר בחי' ימין ושמאל רק שנמשך בבחי' קוין כו'. וכתיב זאת תורת האדם שהתורה נק' ג"כ בשם אדם, וכתי' כי לא אדם הוא להנחם דמשמע שבחי' אדם הוא אשר הנחם. הענין הוא כי אדם נק' על שם שינוי המדות, דהיינו שלאוהבו יש לו מדת החסד ולשונאו מדת הגבורה. וכמו"כ יובן בחי' אדם דלעילא שהוא מה שנראה שינוי בהנהגת העולמות כמו פעם מתנהג העולם ע"י מדת החסד כמאמר הזן את העולם בחסד, ופעם במדה"ד שהוא מניעת השפע כו', אך זה אינו נק' שינוי גמור רק עיקר השינוי הוא מה שמדת החסד עצמה נשתנה כו'. כמו למשל באדם שיש לו אהבה לאוהבו וכשמוצא בו איזה חוב אזי נעשה שינוי במדת החסד עצמה, משא"כ מה שהוא אוהב אוהבו ושונא שונאו זה לא נק' שינוי גמור, כי להאהבה יש שורש בהשכל ולהשנאה יש שורש מיוחד בפ"ע, רק עיקר השינוי הוא מה שמדת האהבה עצמה נתחלפת לשנאה. וכמו"כ יובן למעלה שמה שפעם מתנהג העולם עפ"י מדת החסד כו' כמו שכתוב עם חסיד תתחסד כו', זה אין נק' שינוי כי להחסד יש שורש מיוחד בחכמה, כי החסד הוא ענף החכמה חח"נ מימין כו' ולגבו' יש שורש מיוחד בג"ה משמאל, רק עיקר השינוי הוא כמו במבול שמתחלה כתיב וירא ה' כי רבה רעת האדם כו' רק רע</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קטו</div></p> <p class=bodytext>כל היום וינחם ה' כי עשה את האדם כו' ואח"כ כתיב לא אוסיף עוד לקלל כי יצר לב האדם רע כו', נמצא שנתהפך לזכות אותו הטעם עצמו שתחלה הי' לחוב. או כמו בשאול שתחלה נבחר שאול למלוכה ואח"כ כתיב נחמתי כו' שנתהפך מחסד לגבורה כו', ענין זה נק' שינוי. וזהו הנק' בחי' אדם. וכמו שנראה שיש צדיקים שמבטשי' אותם הגם שראויים לחסד, ולהיפך יש שרשעים מושפעים כל טוב וחסד כו'. וא"כ לפ"ז מ"ש זאת תורת האדם שהתורה נק' בשם אדם קאי ג"כ על בחי' השינוי, והוא מה שיש העיון באיזה אופן יהי' המצוה שאם עושה אותה כהלכתה אזי נק' בשם מצוה ואם לאו אינו נק' בשם מצוה כלל. וכמו"כ במל"ת כו'. וא"כ מהו היתרון מעלה מקבלת התורה שהרי השתלשלות העולמות הוא ג"כ בבחי' אדם כו'. וצ"ל ענין כי לא אדם הוא להנחם כו' דלא קאי על א"ס בעצמו שאין בו בחי' קוין כלל, דהלא כתיב כי לא אדם הוא להנחם, דמשמע שאינו בחי' אדם אשר הנחם שהוא ענין שינוי המדות כו', אבל בחי' מדות יש בו רק שהם עצמיים ואינם משתנים כלל. והוא כמו עד"מ אב לבנו שהאהבה היא בבחי' עצמיו', או כמו אהבת דוד ויהונתן שאהבת נפשו אהבו, שלא שייך בזה ענין שינוי ותמורה. וכמו"כ תכלית שנאה בבחי' עצמיו' אשר לא יפול בזה ענין שינוי כלל, כי עצמיותו היא והעצם אינו יוכל להשתנות, כי האהבה אשר מצד השכל והטעם יוכל להשתנות וכשהאהבה נשתנה גם הרצון לזה נשתנה שהוא בחי' רצון מורכב, אבל בחי' עצמיו' אינו משתנה לעולם, וכמו ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי, שהאהבה והשנאה הם בבחי' עצמיו' דייקא בחי' יחידה ואינו יכול להיות להיפך שנאה ליעקב כו'. וכמו"כ יובן למעלה שיש בחי' מדות עצמיי' והוא בחי' כתר שבכתר בחי' אחרונה שבעצמו' המאציל. וזהו כי לא אדם הוא להנחם היינו שהוא בחי' אדם בחי' מדות חו"ג, אבל לא הנחם כי הם עצמיי'. וזהו אנכי ולא יהי' לך כו', אנכי הוא שרש רמ"ח מ"ע ה"ח, ולא יהי' לך הוא שרש שס"ה ל"ת שהוא תועבת ה' אשר נגד רצונו העצמי כו'. וזהו מ"ש זאת תורת האדם, שהתורה נק' בשם אדם אבל הוא בחי' אדם אשר לא אדם הוא להנחם. והגם שבתורה יש שינויים כמו שנראה מענין הפלפול, היינו רק לידע באיזה אופן יהי' המצוה, אבל אחר הפלפול שיצא הדבר לאשורו שבאופן זה יהי' המצוה אינה משתנית כלל,</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קטז</div></p> <p class=bodytext>וכמאמר מצות אינן בטילות לע"ל. ומה שמבקשים יה"ר שיכבשו רחמיך את כעסך כו', כמו אם עבר עבירה שהוא נגד רצונו העצמי והרצון עצמי אינו משתנה כנ"ל ואיך שייך שיהפך ממדה"ד לרחמים, אך הבקשה הוא שיומשך מבחי' עליונה מבחי' רצון העצמי כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ולהבין</span> זה בתוס' ביאור, צ"ל ענין כתר מל' ומכתר מל' יובן על כתר תורה. הענין הוא שהפסוק כי לא אדם הוא להנחם אמר שמואל לשאול, כי שאול ביקש ממנו על דבר המלוכה שיתפלל שינחם ה' על הדבר אשר דיבר ושיחזור אליו המלוכה. הענין הוא כי שרש מל' שאול הוא בבחי' מדות דאצי' בחי' אדם אשר יוכל להשתנות מחסד לגבורה כו', וכמ"ש מתחלה בחיר ה' שנבחר עפ"י טעם כי משכמו ומעלה גבוה מכל העם בתומ"צ ומס"נ כו', ואח"כ במלחמת עמלק נשתנה מחסד לגבורה, וביקש משמואל שיתפלל עליו וישתנה מגבורה לחסד, כי באמת יוכל למצא לו טעם לחסד שהלא כתיב הקימותי את דבר ה' שעשה דבר המלחמה בבחי' מס"נ לה' אחד, וא"כ לפ"ז אינו מובן התשובה של שמואל לשאול כי לא אדם הוא כו' דהרי שרש מל' שאול הוא מבחי' אדם כנ"ל. אך שמה שאמר כי לא אדם הוא קאי על מל' דוד, היינו שאמת הוא אם לא הי' ניתנה כבר המלוכה לדוד הי' מועיל התפלה על מל' שאול כי שרשו מבחי' אדם אשר הנחם, רק שכבר ניתנה המלוכה לדוד ומל' דוד שרשה בבחי' רצון העצמי כי לא אדם הוא להנחם כו'. כי דוד הוא בחי' מל' שרש כללות נש"י ונק' בחי' יראה והוא בחי' עצמיו' התקשרות באלקות אשר יש לכל נפש מישראל. ולכן כתיב דוד מלך ישראל חי וקיים שאינה בטילה לעולם, כי שרשה בעצמו' הרצון כידוע שנעוץ תחלתן בסופן</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קיז</div></p> <p class=bodytext>וסופן בתחלתן כו' והעצם אינו משתנה לעולם. וזהו שאמר וגם נצח ישראל לא ישקר כו', כי מל' דוד היא בחי' נצחיות, וגם לעתיד יהי' מל' דוד בבחי' נצחי' כמ"ש מלכותי' מלכות עלם דלא תשתנה כו'. והגם שעכשיו בטלה מל' דוד, אינו ביטול גמור רק כמו עד"מ האב המיסר את בנו בתוכחות מוסר ומבטשו ביסורי', גם בשעת ההכאה האהבה עצמיו' לא ניזז מאתו ואדרבה התוכחה הוא דייקא מחמת שיש לו אהבה עצמיו' לבנו ורוצה שילך בדרך הישר כו'. וכמו"כ ענין חורבן בהמ"ק וזמן הגלות אינו רק מחמת אהבה עצמיו' שיש מאא"ס לישראל, ואחר התוכחה כאב את בן ירצה ויוחזר מל' דוד כו'. וכמו"כ יובן בענין כתר תורה שהוא בחי' עצמיו' הרצון. וזהו ענין קבלת התורה בחי' אנכי ולא יהי' לך כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ויובן</span> יותר עפ"י הידוע שיש ב' יחודים, יחודי' פנימי' ויחודי' חיצוני' כו', כמו שמע ישראל ואהבת שהוא בחי' התבוננות במוח וממוח נמשך ללב עי"ז מעוררים למעלה בחי' יחוד פנימי שהוא יחוד פנימי' חו"ב אשר אינו שייך להנהגת העולמות כלל, כי היחוד חו"ב בחי' תרדל"מ אשר לצורך קיום העולמות הוא רק יחוד חיצוני' כו', ובחי' זה נעשה ע"י מלאכים הבטילים לאלקות כמ"ש וצבא השמים לך משתחוים, שהוא בחי' ביטול מיש לאין עי"ז ממשיכים מאין ליש שהוא מה שמחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית ע"י הביטול של המלאכים כו', אבל אינו אור חדש בעצם, היינו שאמת הוא שאם לא היו בטילים לא הי' מחדש כו' רק ענין חידוש העולמות מאין ליש בכל עת ורגע הוא ע"י הביטול שהוקבע בהם משי"ב אבל אינו תוס' אור חדש רק אותו האור עצמו שהי' תחלה, והוא כמו עד"מ המאכל שהאדם אוכל כי זולת המאכל אזי יסתלק החיות וע"י האכילה נתפשט החיו' בכל האיברים אבל אינו חידוש בעצם כי אותו החיות עצמו שהי' אתמול הוא שנמשך ע"י האכילה ואילולי האכילה לא הי' נמשך והי' מסתלק החיות כו'. כמו"כ יובן בענין ביטול</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קיח</div></p> <p class=bodytext>המלאכים שהחידוש הוא דייקא ע"י ביטולם אבל אינו תוס' אור חדש כנ"ל, אבל ע"י שמע ישראל שהוא בחי' השגה באלקות בטוב טעם ומתפעל במוח ולב כו' מעוררים יחוד פנימי חו"ב. ויש יחוד חיצוני והוא מ"ש והיו הדברים האלה ודברת בם כו' שהוא העסק בת"ת כו' עי"ז מעוררים יחוד חיצוני', אבל אינו כמו היחודים שנעשה ע"י מלאכים , כי היחוד חיצוני' שע"י ישראל הוא חיצוני' שבפנימי'. והנה הכח הזה ניתן להם במת"ת, כי במת"ת הי' ג"כ ב' בחי' אלו פנימי' וחיצוני'. כי הנה כתיב וכל העם רואים כו' על כל דיבור פרחה נשמתן שהי' בחי' מס"נ בתכלית זהו בחי' יחוד פנימי'. ובחי' יחוד חיצוני' היינו מה שאמרו נעשה ונשמע שהוא ענין קיום המצות בפו"מ בחי' חיצוני', ועי"ז יש כח ג"כ לדורות אחריהם שיהי' נמשך אלקות בב' בחי' פנימי' וחיצוני' ע"י ב' הבחי' יחודי' שמלמטה פנימי' וחיצוני' כנ"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> ענין זכור ושמור בדבור א' נאמרו, בחי' זכור לדכורא ושמור לנוק' בדבור אחד נאמרו, היינו שמלמעלה הי' הגילוי בב' בחי' פנימי' וחיצוני' שהוא בחי' גילוי פנימי' התורה עצמיו' רצונו ונתלבשה בבחי' חיצוני' כמו כל המצות מעשיות כו' ובבנ"י שהם בחי' מקבל בחי' שמור לנוק' שהוא ענין המתנה כמו ואביו שמר את הדבר כו', נקבע ג"כ ב' בחי' אלו שהוא מה שפרחה נשמתם בבחי' ביטול פנימי ויחרד הוא בחי' ביטול חיצוני שגם הגוף בטל כו', וזהו זכור ושמור בדבור א' שהשפע]ת[ המשפיע . . .</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>