זכור ושמור
קיט
שבועות הנ"ל
זכור ושמור בדבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ואין האזן יכולה לשמוע. והקשה באה"ע מאחר שאין הפה יכול לדבר איך האזן של המקבל יכולה לשמוע. אך הענין הוא שהיא הנותנת מאחר שאין הפה יכול לדבר שהוא מבחי' אשר למעלה מן הטבע, יוכל לפעול גם במקבל שיהא האזן יכולה לשמוע וכו'. וצ"ל ענין קבלת התורה, שהנה כתיב את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה, שכל הנשמות היו בשעת קבלת התורה גם הנשמות שלא היו בגופים, כמו נשמות חדשות אשר יהיו בזמן משיח לע"ל, וגם הנשמות אשר כעת בזמן הגלות שירדו לגופים, כולם היו עומדים בהר סיני לקבל התורה. וצ"ל מהו התועלת שהנשמה אשר איננה בגוף קיבלה התורה לאחר זמן שירד בגוף, והלא אין אדם מקנה דבר שאינו ברשותו ושמא יהי' הגוף מונע ומעכב כו'. אך ענין קבלת התורה הוא ענין בית קיבול שנעשו חומר מוכן שיומשך ע"י תומ"צ שלהם גילוי אלקות, וגם שיהא נקבע בנפשם בחי' אלקות, כי כל מה שנתפעל במוח ובלב מאלקות כל חד לפום שיעורא דילי' ואפי' במעשה בפו"מ שהוא בחי' סו"מ וע"ט שדבר המצוה יקר בעיניו. וההיפוך שהוא מל"ת תועבת ה' כו' הוא נזהר בתכלית הזהירות. הכח הזה ניתן להם בהר סיני ע"י קבלת התורה. וגם מה שע"י תומ"צ נמשך אלקות הכל הוא ע"י קבלת התורה שאז נעשו בחי' בית קיבול לזה, ומזה נסתעף גם לבניהם אחריהם בחי' ענפי' כל זמן הגלות שיהי' בכוחם להתפעל מאלקות ולהמשיך בחי' גילוי אלקות ע"י תומ"צ כו'. ובחי' הכלי לזה הוא מ"ש ויחרד כל העם אשר במחנה שהוא בחי' ביטול עי"ז נמשך להם בחי' הארת אא"ס כמ"ש וירד הוי' כו'. והוא כמו משל הגרעין שזורעין בארץ שאינו נצמח עד שירקב תחלה. וענין הרקבון