זכור ושמור
קכג
שבועות הנ"ל
זכור ושמור בדבור א' נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ואין האזן יכולה לשמוע. להבין שרש קבלת התורה צ"ל תחלה מארז"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין כו'. הנה ענין שתי שבתות הוא בחי' שבתא דמעלי שבתא ושבתא דיומא, שהוא בחי' או"י וא"ח, וכהלכתן היינו כהליכתן כמו למשל ההולך בין שהולך מלמטה למעלה ובין שהולך מלמעלה למטה הכל נק' בשם הליכה, ומיד נגאלין הוא בחי' אלף השביעי הנק' בשם עוה"ב שהוא התכללות א"ח וא"י יחד בלי קדימה לא' על זולתו כו'. הענין הוא כי הנה כתיב ויכולו השמים והארץ כו' שכל ששת ימים עביד עבידתא שהוא בחי' כח הפועל בנפעל, והוא כמו עד"מ אדם העושה איזה ציור שיש בזה בחי' חכמה השייך להעשי', כי בשכל יש ג' מדרגות, בחי' השכל להשכיל השכלות שאינו שייך לא למדות ולא למעשה, ובחי' שכל השייך למדות, ובחי' שכל השייך לעשי' לבד, היינו כח להשכיל דבר עשי' לבד והוא הנק' עשי' שבשכל שהוא בחי' מדרגה אחרונה שבשכל ומזה נעשה שכל שבעשי' כו'. נמצא שיש בזה ב' מיני צמצומים, הא' הוא שצריך לצמצם ולסלק שכלו שלא ישאר רק בחי' שכל השייך לעשי', והב' הוא בחי' צמצום השכל השייך לעשי' בגוף העשי', וכששובת ממלאכתו אזי נתעלה בחי' ההתפשטות לבחי' שכל שבעשי', ולא זו בלבד אלא שעולה עד בחי' עצם החכמה, וכמו שנראה בחוש שכאשר אדם טרוד באיזה עמקות השכל ובא א' ושאל לו איזה דבר קטן בערך
שכלו העמוק מוכרח לסלק שכלו הרחב להשיב לו לפי ערך שכלו הקטן, וכמארז"ל אי קאי רבי בהאי מסכתא לא תשיילי' במסכת אחריתא מפני שהוא מוכרח לסלק עצם שכלו להשיב לו לפי שכלו הקטן ממנו. והנה נראה
שתיכף אחר שהשיב לשואלו אזי תיכף הוא בא לעצם עומק שכלו הראשון
מזה הוראה שעליו' בחי' התפשטות הוא אל עצם השכל. וכמו"כ יובן למעלה בעשרה מאמרות נברא העולם, וכמו בדבר ה' שמים נעשו כו' שהוא בחי'