כה תברכו את בנ"י
קכח
בעז"ה, פ' נשא
כה תברכו את בנ"י אמור להם יברכך ה' כו' יאר ה' פניו כו' ישא ה' פניו כו'. הנה ארז"ל אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע כתוב בתורתך אשר לא ישא פנים, והלא אתה נושא פנים לישראל שנאמר ישא ה' פניו כו'. והשיב להם איך לא אשא פנים לישראל שאני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקין עצמן עד כזית ועד כביצה. ולכאורה אינו מובן שהלא ברכת כהנים קאי על נשמות ישראל ויהי' הטעם לנשיאת פנים ממה שמדקדקין בבהמ"ז גם באכילה שאינה כדי שביעה עד כזית כו'. ועוד שהלא בכל דור יש כמה חכמי ישראל המדקדקי' בכל איסורי דאורייתא ודרבנן ומהו הטעם לנשיאת פנים מפני שמדקדקין עד כזית ועד כביצה. אך הענין הוא כי בר"ה דנין את האדם בענין הפרנסה, הן ברוחני' הן בגשמיו' כמ"ש הזן את העולם כולו בחן ובחסד, ואם מגיע לאדם פרנסה בריוח אין חידוש ]מ[ה שמברכים את ה', אלא אפי' כשמגיע הפרנסה בצער מ"מ מברכין את ה', וזהו מדקדקין עד כזית ועד כביצה.
ולהבין תוכן הענין, הנה כתיב ויקרא האדם שמות לכל הבהמה והחי' כו'. הענין הוא כי בעשרה מאמרות נברא העולם, ומה שאנו רואים ברואים לאין קץ הוא ע"י שנתגלגלו ברל"א שערים כמ"ש בס"י, כמו למשל כשמצרפין אות מתיבה זו ואות מתיבה אחרת אזי נעשה תיבה באופן זה ואם יסדר אופן הצירופי' באופן זולתו יהי' תיבה אחרת כו'. כמו"כ הוא בענין בריאת העולמות שעשרה מאמרות הם מקורי', וענין נתגלגלו היינו ענין השתלשלות בחי' הארה והארה דהארה עד שנתהוה דצח"מ גשמיי' והאדם הוא כולל כל