מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - כה תברכו את בנ"י

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/23/index.htm">כה תברכו את בנ"י</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>כה תברכו את בנ"י</h3><div class=pageno>קכח</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>בעז"ה, פ' נשא</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>כה</span> תברכו את בנ"י אמור להם יברכך ה' כו' יאר ה' פניו כו' ישא ה' פניו כו'. הנה ארז"ל אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע כתוב בתורתך אשר לא ישא פנים, והלא אתה נושא פנים לישראל שנאמר ישא ה' פניו כו'. והשיב להם איך לא אשא פנים לישראל שאני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקין עצמן עד כזית ועד כביצה. ולכאורה אינו מובן שהלא ברכת כהנים קאי על נשמות ישראל ויהי' הטעם לנשיאת פנים ממה שמדקדקין בבהמ"ז גם באכילה שאינה כדי שביעה עד כזית כו'. ועוד שהלא בכל דור יש כמה חכמי ישראל המדקדקי' בכל איסורי דאורייתא ודרבנן ומהו הטעם לנשיאת פנים מפני שמדקדקין עד כזית ועד כביצה. אך הענין הוא כי בר"ה דנין את האדם בענין הפרנסה, הן ברוחני' הן בגשמיו' כמ"ש הזן את העולם כולו בחן ובחסד, ואם מגיע לאדם פרנסה בריוח אין חידוש ]מ[ה שמברכים את ה', אלא אפי' כשמגיע הפרנסה בצער מ"מ מברכין את ה', וזהו מדקדקין עד כזית ועד כביצה.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ולהבין</span> תוכן הענין, הנה כתיב ויקרא האדם שמות לכל הבהמה והחי' כו'. הענין הוא כי בעשרה מאמרות נברא העולם, ומה שאנו רואים ברואים לאין קץ הוא ע"י שנתגלגלו ברל"א שערים כמ"ש בס"י, כמו למשל כשמצרפין אות מתיבה זו ואות מתיבה אחרת אזי נעשה תיבה באופן זה ואם יסדר אופן הצירופי' באופן זולתו יהי' תיבה אחרת כו'. כמו"כ הוא בענין בריאת העולמות שעשרה מאמרות הם מקורי', וענין נתגלגלו היינו ענין השתלשלות בחי' הארה והארה דהארה עד שנתהוה דצח"מ גשמיי' והאדם הוא כולל כל</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קכט</div></p> <p class=bodytext>הברואים, כמו בצלאל הי' יודע לצרף בהן אותיות שנבראו בהם שמים וארץ, שענין אותיות הוא המשכת אלקות בכל נברא ונברא, ובצלאל הי' יודע אופן הצירופי' מפני שהוא כולל כולם. וזהו מ"ש ויקרא האדם שמות לכל הבהמה כו' כי מאחר שהוא כולל כולם לכן הי' יודע השמות כולם, כי ענין השם אשר קרא לו מורה על אופן התהוותו מאין ליש כו'. ועוד שהרי האדם כלול מדצ"ח מזה הוראה שהוא כולל כולם. והנה לפ"ז אם האדם מתקן א"ע אזי מתעלים על ידו כל הברואים בכלל מאחר שהוא כלול מכולם. והענין יובן עפ"י מ"ש כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי ה' כו', כי בלחם יש ב' פי', הא' כפשוטו והב' הוא לשון מלחמה כמו אז לחם שערים כו', כי ענין האכילה הוא כמו המלחמה עד"מ שאין בזה מיצוע רק או שזה גובר או זולתו, כמו"כ האכילה הוא ענין מלחמה, כי במאכל יש טוב ורע וכמו שנראה בגשמיות שמהטוב שבמאכל נעשה דם וחיות והרע נדחה לחוץ. כמו"כ יש בעבודת ה' שאם אוכל כבהמה רק למלאות תאוות נפשו הבהמית אזי הרע שבמאכל גובר, וכמ"ש וישמן ישורון ויבעט שנעשה גס הרוח כו', ואם אוכל לש"ש לעבוד ה' בכח האכילה ההיא אזי נכלל ועולה המאכל לה', כי לחם הוא בגי' מזלא. וכמו"כ הוא בכל דבר כמארז"ל כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל לצוות לזה, כי כל מה שנברא הכל הוא רק בשביל האדם שצריך ללבוש או לאכול וגם עצים נצרכי' לאדם, וכל מה שנכנס לכח וחיות באדם, האדם מעלה ומברר אותם לה'. וכמו"כ יובן בענין המו"מ שאם מצליח בעסקיו ומרויח ממון ונעשה מזה יש ודבר לי יאורי כו' אזי הרע גובר. אבל אם ע"י שהרויח במו"מ אזי עובד ה' כמארז"ל ג' דברים מרחיבים דעתו של אדם, שאין הפי' הרחבה בגשמיות רק שיהא בו הרחבת הדעת והכרה באלקות להיות מתפעל במוח ולב, ונק' זה בשם העלאת הניצוצות, פי' שהארת אלקות שנשתלשל עד שמחי' הצומח ודומם גשמי וע"י שנעשו חיות לאדם כמו המאכל שזולת האכילה הי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קל</div></p> <p class=bodytext>נחלש כחו ולא הי' יכול לעסוק בתורה ותפלה, וכמו המו"מ כו', עי"ז נעשה העלאת הניצוצות למקורם כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> זמן עליות הבירורים הוא בתפלה, ולכן אסור לאכול קודם התפלה כמ"ש לא תאכלו על הדם, קודם שתתפללו על דמכם, כי ענין התפלה הוא התפעלות הנשמה מצד עצמה, ולכן אחר התפלה יוכל לברר ע"י האכילה כי הנשמה שואבת כל מיני טוב כניצוץ אל השלהבת כו'. משא"כ קודם התפלה שהנשמה היא רק באפו כמ"ש חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כו'. והנה כתיב הלך ילך ובכה נושא משך הזרע שענין ירידת הנשמה לגוף נק' בשם זריעה כמו ע"ד מארז"ל כלום אדם זורע קב כדי להוציא כמה כורין שהכוונה היא בשביל הריוח, כי בארץ הוטבע הבחי' ברכה שאם יזרע יתוסף מגרעין א' חמשה ועשרה, ואחר הצמיחה יש בחי' ברכה מלמעלה כמ"ש ממגד תבואות שמש כו', פי' שמה שנצמח מגרעין א' בתוס' מרובה על העיקר זה הטבע יש בארץ שהוטבע בה ברכה זאת שע"י זריעה יתוסף כו'. ואחר הצמיחה יש ברכה מלמעלה בגוף השבלים, וכמו ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא מאה שערים כו'. וכמו"כ בטבע המו"מ שירויח ע"פ רוב כשיעסוק במו"מ, משא"כ אם לא יעסוק בשום דבר לא ירויח כי לית ברכתא שריא באתר ריקניא כו'. וכמו"כ יובן הענין בעבודת ה' שענין ירידת הנשמה בגוף נק' בשם זריעה היינו ע"י האכילה שמברר הטוב אזי נתחזק וניתוסף חיו' הנשמה, וזהו כמו טבע הארץ שיש בה ברכה בטבע. כמו"כ הוא ע"י בירורי האכילה וכדומה אזי ברכה שורה בזה שיהי' בחי' תוס' חיות כו'. וזהו הנק' בשם ברכה בסוף, כי יש ב' בחי' ברכה, ברכה בראש וברכה בסוף. וזהו מ"ש ואכלת ושבעת וברכת את ה' כו' שע"י אכילה כדי שביעה שהוא ענין הבירורי' שמבררי' כנ"ל עי"ז נעשה וברכת בחי' ברכה ותוס' חיו' הנשמה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ובזה</span> יובן ענין ברכת כהנים לישראל יברכך ה' וישמרך, יברכך הוא בחי' הברכה שלך היינו הברכה שהוטבע בטבע שע"י הבירורי' יהי' בחי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קלא</div></p> <p class=bodytext>ברכה, וזהו הנק' בשם ברכה בסוף, וע"ז נאמר וישמרך מן המזיקין, כי בחי' ברכה בראש אינה צריכה שמירה כלל כו'. יאר ה' פניו אליך, כי הנה הפנים נק' בשם פנים מפני שהוא מורה על פנימי', כי התגלות פנימי' הוא בפנים כמו צהבו פניו של ר' עבור שנתחדש לו שכל חדש או בעת שמחתו שנעשה הארת פנים. וכמו"כ יובן למעלה שענין יאר ה' פניו כו' קאי על פנימי' ועצמי' שנמשך ע"י הבירורי' שמבררי' שהוא בחי' ברכה בסוף, עי"ז נמשך בחי' ברכה בראש בחי' פנימי' כמו שהי' במת"ת בחי' פב"פ דיבר ה' וכמ"ש יאר ה' פניו אליך לכנס"י במאכל עד"מ שע"י אכילת מאכל טוב אזי נתברר המאכל והפסולת נדחה לחוץ והמובחר נעשה דם ועולה לכבד ומכבדא ללבא ומלבא למוחא ונעשה מזה הארת פנים ע"י אכילה גשמיו' שנתברר, נמצא שיש חיבור רוחני' בגשמיו' כו'. כמו"כ יובן ע"ד משל ודוגמא בעבודת ה' שע"י בחי' בירורי נוגה שע"י האכילה ולבושים כמארז"ל הנ"ל כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל לצוות לזה כו', שיש בזה בחי' ברכה בטבע, כמשל הארץ הנ"ל הנק' בשם ברכה בסוף עי"ז נמשך בחי' הארת פנים בחי' ברכה בראש כמו אחר הצמיחה מארץ ששורה בחי' ברכה כמ"ש ממגד תבואות שמש כו'.</p> <p class=bodytext> <span class=cup>ישא</span> ה' פניו אליך הוא בחי' אחרת הגבוה גם מבחי' הארת פנים כו', וכמו ענין נשיאת פנים בגשמיות שהוא גם נגד מה שעפ"י שכל לא יחייב לעשות כזאת אך מחמת שנושא פנים לו כו'. והענין יובן עפ"י מ"ש זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני כו', דקאי על זמן הגלות שא"א לברר בירורי' בשלימות שהוא בחי' ברכה בסוף, שעי"ז ישרה בחי' ברכה בראש. אך זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני והוא בחי' הלימוד בדבר ה' זו הלכה כמו השונה שנים אוחזין, או אומר קפיטיל תהילים שהוא דבר ה' עי"ז מעורר למעלה בחי' נשיאת פנים, כי פנים נק' ע"ש כל פינות שאתה פונה כו'. הענין הוא כי נראה בחוש שלהיכן שהפנים נפנה פונים אחריו כל האיברים מפני שהוא הפנימי' כו' כנ"ל, והוא ענין יאר ה' פניו כו'. אבל ענין נשיאת פנים הוא למעלה מבחי' פנים בחי' כי לא אדם הוא כו', שאין אתעדל"ת שע"י הבירורי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קלב</div></p> <p class=bodytext>הנ"ל מגעת לשם כלל כו'. וזהו איך לא אשא פנים לישראל שאני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת כו' והם מדקדקי' עד כזית ועד כביצה, היינו שיש בהם הבחי' אשר למעלה מהבירורי' וכו' ועי"ז נמשך בחי' נשיאת פנים.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וישם</span> לך שלום, הנה שלום הוא המחבר ב' דברים נפרדי' להיות לאחדים, כמו אם יש שלום בין ב' בנ"א אזי מתאחדים יחד כמו אהבת דוד ויהונתן שנתן לו כל אשר לו כמ"ש ויתפשט כו'. וכמו"כ יובן למעלה שענין שלום הוא המחבר בחי' א"ס שיומשך בכתר ומכתר לנאצלי' ומאצי' לבי"ע כו' ע"י שישא ה' פניו כו' וד"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ושמו</span> את שמי על בנ"י ואני אברכם, הוא מדרגה גבוה גם מנשיאת פנים, והוא כמארז"ל לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום כו', שכמו שע"י יברכך שהוא בחי' ברכה בסוף, עי"ז נמשך יאר ה' פניו בחי' ברכה בראש, כמו"כ ע"י ישא ה' פניו וישם לך שלום, עי"ז ושמו את שמי על בנ"י ואני אברכם, שהוא מדרגה גבוה הגבה מאד נעלה גם מבחי' נשיאת פנים הנ"ל וד"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>