מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - בהעלותך את הנרות

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/25/index.htm">בהעלותך את הנרות</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>בהעלותך את הנרות</h3><div class=pageno>קלח</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>פ' הנ"ל</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>בהעלותך</span> את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות כו' וכתיב ויעש כן אהרן כו'. הנה ידוע שהתורה היא נצחיו' וישנו בכל דור ודור בחי' העלאת והטבת הנרות. הנה כתיב נר ה' נשמת אדם, שהנשמה נק' בשם נר, וזהו ענין בהעלותך את הנרות דקאי על העלאת הנשמות כו'. ולהבין כ"ז הנה בנר יש שלשה דברים אור ופתילה ושמן משא"כ אם יחסר א' מאלה דהיינו אור בלא פתילה אין לו במה להאחז. ואור ופתילה בלא שמן אזי יהי' קופץ ומסכסך כו' או שידלוק במהרה. אבל ע"י שמן דייקא ידלק הנר משך זמן. וכמו"כ בנשמה יש ג' בחי' אלו וע"ש זה נק' בשם נר. וצ"ל דבשלמא שם אור שייך לקרות להנשמה מפני שהיא אור אלקי, ואיך שייך לקרות בשם נר. אך הענין הוא דאמיתית הנשמה נק' בשם אור כמ"ש אור זרוע לצדיק, והוא ענין הביטול אשר יש בכל נפש מישראל, כמו יש שבטל במוח ע"י השגה בשכל והתבוננות כו'. ויש שהביטול שלו הוא בלב. וענין הביטול אינו ענין שנתבטל לגמרי מן העולם רק הוא ענין הזזה ממעמדו (והוא הנק' בל"א אראפ פאל ביי זיך זייער שטארק כו'). ויש שהביטול שלו הוא רק במעשה שאין לו ביטול לא במוח ולא בלב רק שהוא מבטל עצמו ע"י מעשה להיות סומ"ר וע"ט בפו"מ, ואיך שיהי' המכוון א' הוא שהוא ענין ביטול לאלקות, בחי' זו נק' בשם אור שהוא בחי' הארת אלקי, כי הנשמה נלקחת מאלקות לכן בטבע היא בטילה לאלקות כמו המלאכים שנק' בני אלקים שהם בחי' אלקו' (הנק' בל"א געטליך כו'). כמו"כ הנשמה היא חלק אלוק כו', וזהו נר ה' נשמת אדם. ויש אדם אשר לעומת זה, והוא הנפש הבהמית אשר היא ג"כ בציור אדם, בחי' שכל ומדות, אבל הוא ההיפוך ממש מאלקות, שטבע נפש הבהמית הוא רק להשכיל שכל גופני והמדות המה ג"כ לדברי' גשמיי' להתאוות תאוה להיות נדמה כבהמה ממש כו' ורחוק ערכה מאד להתפעל מאלקות כו', ונק' בשם פתילה. והנה אנו רואים שגם הנפש הטבעי' נתפעלת מאלקות שהרי השכל שמשכיל בהתבוננות אלקו' הוא באותו שכל ממש שיש לו בזה העולם ובאותו לב ג"כ אשר בזה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קלט</div></p> <p class=bodytext>העולם שנמשך מאב ואם כמ"ש הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי כו', והוא ענין התלבשות הנפש אלקי' בנפש הטבעית כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וענין</span> שמן יובן עפ"י הידוע כי שמן נק' בשם חכמה, וענין חכמה יש בו ב' פי', הא' הוא בחי' חכמה ממש והב' הוא כמ"ש בלק"א שאפי' קל שבקלים יכול למסור נפשו על קדה"ש והוא מצד בחי' חכמה שבנפשו האלקי', כי חכמה הוא כח מ"ה בחי' ביטול, והוא ענין הרכבת בחי' מ"ה בבחי' חכמה זו דהיינו שמתבונן איך שאמר והי' העולם, שבאמירה נתהוה העולם מאין ליש כו' ונתהוה מזה בחי' הביטול לאלקות. נמצא שההתלבשות הוא בבחי' חכמה זו שהוא ההתבוננות במה שע"י אמירה לבד נתהוה העולם כו'. וצ"ל שמן לפי ערך האור דייקא, כי אם יהי' ריבוי שמן ומיעוט אור, אינו כלום, פי' שיהי' מתבונן בהרבה התבוננות באופנים שוני' איך שמחי' כו' וכדומה, אבל זה אצלו בקרירות ואינו פועל בחי' ביטול בתכלית ע"י ההתבוננות, זהו הנק' בשם ריבוי השמן ומיעוט אור. וגם יש להיפך ריבוי אור ומיעוט שמן, היינו שבמעט התבוננות נתפעל בהתלהבות רב אבל אינו דבר של קיימא, כי ריבוי אור גורם כיבוי במהרה דהיינו שמיד אחר התפלה יפול בהבלי עוה"ז והי' כלא הי' כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וכעת</span> צ"ל ענין בהעלותך את הנרות שהוא העלאת כל הנשמות שנק' בשם נרות, כי הנה ידוע שהאור אינו מאיר רק כשיש אויר, וצ"ל ב' דברים שיהי' האויר זך ואינו מעופש, אבל בלא אויר תכבה האור, כמו למשל כשמשימין הנר בבור גם שיהי' שמן לפי ערך האור והפתילה יכבה. וכמו"כ העלא' של כל הנשמות הוא ע"י אויר ורוח כו'. והנה כתיב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, הענין הוא כי אהרן הוא שושבינא דמטרוניתא המעלה כל נש"י לשרשם, ומשה הוא שושבינא דמלכא הממשיך בחי' גילוי אלקות לכל נש"י. והנה גבי משה כתיב ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור כו', כי השמן הוא המושך את האור כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וענין</span> שמן זית זך יובן עפ"י הידוע שיש ב' אופנים בבחי' התבוננות, הא' הוא שמשיג בטוב טעם ומתענג בתענוג אלקי, והב' הוא בחי' שפלות היינו ע"י אותו התבוננות גופא מוליד בנפשו בחי' השפלות האמיתי איך שרחוק ערכו מאור פני מלך כו', והוא הנק' בחי' רחמים רבים בחי' כתר</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קמ</div></p> <p class=bodytext>שבכתר רחמים עצמי', והוא כמ"ש היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה. ולכאורה אינו מובן כי הלא כתיב לחם לבב אנוש יסעד שהלחם הוא המחבר הנפש בגוף ואיך שייך שיהי' הדמעה ללחם. אך הענין הוא כי הנה כתיב אוילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו שהוא כענין הלצה ומילי דבדיחותא שמתענים על הפשעים ולא יודעים מהו המקור הגורם להפשעים, והוא ענין פריקת עול שענינו הוא ההיפך מקבלת עול, שקבלת עומ"ש הוא המקור לכל מיני טוב ופריקת עול הוא המקור לכל מיני רע. וזהו ענין דרך פשעם שהוא הדרך והמקור לפשעם. והנה ע"י שנתמרמר לבו בקרבו על גודל ריחוקו מה' בבחי' פריקת עול שהוא בחי' צער היפך עונג עד שבוכה ממש בדמעה, שזה הוראה על עומק המרירות עד שלא יוכל שאת, ה"ז לו ללחם כמו התענוג אלקי ממש כו'. וזהו ענין שמן זית זך כתית כו' שענין השמן הוא שכותתין הזתים עד שנעשים מרים וכל מה שהזתים מרים ביותר מזה הוראה שנלקח ממנו כל המתיקות כו'. וכמו"כ יובן בעבודת ה' דקאי על ענין המרירות היפך העונג והוא כמו אותו העונג אלקי ממש, שלמעלה אין הפרש כלל, כי הכל הוא מצד אלקות. וזהו ענין אל מול פני המנורה, כי המנורה הוא קו האמצעי שעולה עד הכתר. וזהו ענין העלאת הנשמות ע"י בחי' ר"ר הנ"ל. וזהו אל המנורה יאירו שבעת הנרות, שהוא בחי' ז' מדות כמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה כו' והנצח וההוד, שבחי' גדולה וגבורה הוא מרירות וחדוה הנ"ל. והנצח וההוד יובן</p> <p class=bodytext>עפ"י משל נצחון בגשמיו' שהוא גם אם השכל מחייב להיפך אך מפני</p> <p class=bodytext>עקשותו בדבר ההוא. וענין ההוד הוא דייקא מה שהשכל מחייב. וכמו"כ יובן בעבודת ה' ענין הנצח הוא בחי' הנצחון הנשאר אחר התפלה על כל היום</p> <p class=bodytext>בלי טעם ושכל כו'. ובחי' ההוד הוא דייקא עפ"י טעם ושכל. ולכאורה בחי' ההוד הוא אמת והנצח אינו אמת. אבל באמת הנצח דייקא נק' אמת, כי</p> <p class=bodytext>ענין אמת הוא אשר סופו כתחלתו משא"כ שקר אין לו רגלים והוא דייקא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קמא</div></p> <p class=bodytext>בבחי' נצח שנשאר גם אחר התפלה, משא"כ בחי' הוד. וז"ש וגם נצח ישראל לא ישקר כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כתי' איהו בנצח ואיהי בהוד, שבחי' משה הוא שושבינא דמלכא הממשיך השפעת אלקות למטה ואהרן הוא שושבינא דמטרוניתא המעלה כל נש"י למקורם, ושניהם הם בחי' אמת כמ"ש ואנחנו מ"ה כו', והעלאתם הוא אל מול פני המנורה ע"י בחי' רחמים הנ"ל. או יתפרש אל מול פני המנורה שהוא בחי' כתר דזעיר, היינו שקיום המדה הוא הרצון דייקא, שזולת הרצון להמדה של חסד לא יתפעל בחסד כו', וע"י תוקף הרצון של המדות בתפלה עי"ז יתבטלו ממילא כל רצונות זרים. וזהו ענין בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה דייקא יאירו שבעת הנרות ויעש כן אהרן כו'.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>