מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - והי' לכם לציצית

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/28/index.htm">והי' לכם לציצית</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>והי' לכם לציצית</h3><div class=pageno>קנג</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>שבת פ' שלח לך</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>והי'</span> לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלקיכם אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים כו' אני ה' אלקיכם. להבין ענין הב' זכירות וענין השייכות יצ"מ לפרשה ציצית, וגם מ"ש ב"פ אני ה' אלקיכם כו', וגם ענין והייתם קדושים כו', כי כתיב קדושים תהיו וארז"ל יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם, כמ"ש אין קדוש כהוי', כי יש כמה קדושאן אורייתא קדישי' ישראל קדישי' אבל אין קדוש כה' כו'. הנה כתיב ביום ההוא תקראי לי אישי כו', הענין הוא כי הקב"ה נק' איש וכנס"י נק' אשה כמ"ש לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת כו', פי' אשה הוא בחי' אש ה' הוא בחי' רוחא דשביק בגוה היינו ההתקשרות שיש בכל נפש מישראל לאלקו', כמו שנראה שלפעמים נתעורר אדם בתשובה פתאום בלי שום התעוררות מלמעלה כי יש מה שנתעורר בתשובה מחמת שמעוררי' אותו מלמעל' כמ"ש עד יערה עלינו רוח ממרום, אבל התעוררות תשובה זו היא בלי שום התעוררות מלמעלה, והוא מצד הכח אלקו' שיש בכל נפש מישראל. וז"ש אלקי נשמה שנתת בי טהורה כו' הגם שבאמת אינה טהורה כי היא מלוכלכת בהרהור ומח' אשר לא לה' ואיך אנו אומרים טהורה היא, אך דקאי על כח אלקי אשר הוטבע בטבע כל נפש מישראל להתעורר בתשובה או כל מה שמתפעל במוח ולב או במעשה, הכל הוא מצד בחי' רוחא דשביק בגוה, וזהו ענין אש ה' שהוא ההתקשרות והתשוקה תמידי', ואינו פי' אש לשון התלהבות לפי שעה, רק פי' הוא ענין</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנד</div></p> <p class=bodytext>התקשרות התמידי' ועצמיו' של המקבל להמשפיע והוא כמשל אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי, כמו"כ הוא בענין הנ"ל, כי שלשה שותפין באדם אב ואם ממשיכי' נפש הטבעי' ע"י תאוה גשמיו' כמ"ש הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי, והקב"ה נותן בו נשמה שהוא ענין כח אלקי אשר הוטבע בבנ"י כמו טבע להתפעל מאלקו' כו', ומאיש לוקחה זאת הוא בחי' אש יו"ד כמשי"ת.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> ארז"ל כשם שהנשמה ממלא את הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם, פי' כמו שהנשמה ממלא שהוא בחי' אש ה' כמו"כ הקב"ה ממלא כו', והוא מ"ש בהבראם וארז"ל בה' בראם, והוא ענין ה' מוצאות הפה ששרשם אות ה' לבד וה' הוא אתא קלילא דלית בי' מששא, כי כל האותיות נרגשים במבטא ואות ה' אינו נרגש במבטא כלל והוא ענין הבל הלב שרש כל האותיות כי בדיבור מתחלק לכמה אותיות עד אין שיעור אבל שרש כל האותיות הוא הבל א' לבד. וכמו"כ כתיב ואתה מחי' את כולם שהוא בחי' א"ת ה' שהוא ענין האותיות מא' ועד תי"ו ושרשם הוא בחי' ה' הבל א', כי כל הברואים הם מבחי' דבור העליון כמו בעשרה מאמרות נברא העולם וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו כו', כי לא דיבורו כדיבורינו שאין לו גוף ולא דמות הגוף אך מ"מ יובן בדרך דוגמא כמו הדיבור של אדם שהוא ענין ההתגלות לחוץ, כמו"כ דבר ה' הוא ענין ההשפעה להחיות עולמות בע"ג בכמה מיני התחלקות נק' בשם דיבור, ושרשם הוא בחי' הבל לב העליון כו'. וזהו שארז"ל והלא במאמר א' יכול להבראות שיש בזה ב' פי', הא' דקאי על בחי' חכמה והב' דקאי על הבל הלב כו' כנ"ל. ומ"ש המחדש בכל יום מע"ב שמחדשם מאין ליש בכל רגע כי אנו מאמינים שאין העולם עושה עצמו כמו שנראה השמים וכל צבאם וכל הברואים בודאי יש כח אלקי שברא אותם, ואנו רואים שינויים בכל</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנה</div></p> <p class=bodytext>יום שאין יום א' דומה לחבירו, הרי נראה בחוש שמחדש את העולמות, הנה החידוש הוא באות ה' שהוא ענין הבל הלב שרש הדיבור כו'. וזהו לזאת יקרא אשה בחי' אש ה' דקאי על בחי' ממכ"ע כי מאיש לוקחה זאת הוא אש יו"ד בחי' סוכ"ע, והטעם שנק' אש יו"ד, כי יו"ד הוא בחי' חכמה. הענין הוא כי יש ב' בחי' בינה וחכמה, בחי' בינה הוא ענין ההשגה איך שמחי' מאין ליש בחי' ההסבר לבד אבל אינו כמו הראי', אבל בחי' חכמה הוא בחי' הראי' מהות הדבר שמחי' מאין ליש כי חכמה הוא כח מ"ה בחי' ביטול ולכן אוא"ס אינו שורה אלא בחכמה כי אוא"ס אינו שורה אלא על דבר הבטל כו'. וזהו לזאת יקרא אשה אש ה' הוא בחי' רוחא דשביק בגוה אשר כמו טבע להתפעל הן בהתעוררות תשובה והן במוח ולב ומעשה ע"י התבוננות, כי מאיש לוקחה זאת הוא בחי' אש יו"ד בחי' נקודת החכמה אשר יש בכל נפש מישראל. וכמו"כ יובן למעלה שבחי' ממכ"ע בחי' אש ה' מקבל מאיש אש יו"ד בחי' אא"ס שבחכמה כו', ובחי' זאת מתחלקת לכמה פרטי', כי יש ראשי אלפי ישראל אשר עבודתם בקודש הוא בבחי' חכמה והשגה במוח ויש אשר עבודתם בלב ויש אשר עבודתם הוא בבחי' רגל לבד והוא בבחי' מעשה בפו"מ, ובבחי' מוח גופא יש כמה חילוקי מדרגות שזה נתפעל בעומק יותר, וכמו"כ בלב כמ"ש נודע בשערים בעלה לכל חד דפום מה דמשער בלבי' כי יש ת"ר אלפי ישראל ולכל א' יש השגה מיוחדת וענפי' המתפשטי' מהם, כי הת"ר אלף הם שרשי' כו' עד שבכללו' כולם נק' קומה שלימה והוא כמשל הטפה ממוח האב שנתהוה מזה הולד בציור רמ"ח איברים עד צפורני הרגל, כמו"כ הארת חכמה נמשך בחילוקי מדרגות לכל חד לפי דמשער בלבי' כו'. וכמו"כ במצות יש מצות שהם בבחי' יד כמ"ש חסד דרועא ימינא כו' ויש מצות אשר הם בבחי' ראש ויש אשר הם בבחי' רגל, כידוע מענין הגלגולים שיש בנשמה אשר ירדה בגוף לתקן איזו מצוה אשר בבחי' רגל או בבחי' דרועא ימינא כו' שהוא במצות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנו</div></p> <p class=bodytext>הצדקה והוא אותה המצוה שנזהר בה הרבה מחמת שכל ירידת הנשמה לגוף הוא לתקן דייקא בחי' זאת, וכמו"כ במל"ת כו'. והנה בכל זה יובן ענין לזאת יקרא אש ה' שהוא בחי' רוחא דשביק כו' ולמעלה הוא בחי' ממכ"ע וכמו"כ במצות כנ"ל, כי מאיש לוקחה זאת הוא בחי' אש יו"ד בחי' אא"ס אשר מאיר בחכמה שנק' בחי' איש בחי' סוכ"ע, והוא מ"ש המלך המרומם והמתנשא מימות עולם, שימות עולם נק' ההשפעה אשר בבחי' ממכ"ע והמתנשא הוא בחי' חכמה עילאה שהוא מרומם ומתנשא כו' כידוע.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> צ"ל הטעם שנק' בשם אש יו"ד ואש ה'. הענין הוא כי הנה כתיב נר ה' נשמת אדם וכמו למשל הנר שיש בו ב' מיני אש והוא הנק' נהורא אוכמא ונהורא חורא שהוא אש השורף ואור המאיר, דהיינו האש הסמוך לפתילה הוא השורף ומכלה את הפתילה והוא אש השחור והאש אשר למעלה מאש זה הוא אור המאיר ואינו חם כ"כ כמו אש השורף כמ"ש בס' החקירה. וכמו"כ יובן בכנס"י כי הטעם שנק' כנס"י ע"ש כניסה וקיבוץ היינו שהם בחי' בית קיבול לאור אלקי וכמ"ש אחת היא יונתי כו', שאא"ס אשר בחכמה נק' אחד כמ"ש שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד כו' שהוא בחי' אחדות פשוט בתכלית הפשיטות, וכנס"י נק' אחת שהם מקבלים בנפשם בחי' אחד, נמצא שהוא בבחי' משפיע ומקבל לבד כו', וזהו בחי' אש ה' ואש יו"ד דהיינו כמו שנתקבל בנש"י נק' אש ה' שהוא בחי' אש השורף כו' מאחר שירדו בגופים כו', אבל בחי' אש יו"ד שהוא בחי' חכמה כו' הוא בחי' אור המאיר ואינו כ"כ בחמימות כי הוא בחי' עצמיות כידוע.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כתיב אחת היא יונתי, ואיתא במדרש מפני מה נמשלו כנס"י ליונה, מה יונה אינה נזקקת ]אלא[ לבן זוגה כו' כך כנס"י כו'. הענין הוא כי בחי' נוק' בחי' מקבל טבעה להיות לה התקשרות למשפיע א' כמו האשה לבעלה עד"מ שאין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כו', משא"כ אם נעשית בחי' מקבל למשפיע אחר אינו נק' בשם נוק' כלל כי טבע הנוק' צריך להיות דייקא למשפיע א', והוא כי נשים דעתם קצרה להכיל שני משפיעים. או כמשל התלמיד שמקבל השפעת שכל מרבו צריך שיהי' התקשרותו דייקא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנז</div></p> <p class=bodytext>לאותו רבי המשפיע לו משא"כ אם יהי' לו התקשרות ג"כ לאחר לא יוכל לקבל היטב מזה הרב, כי מזה הוראה שאין התקשרותו להמשפיע הזה התקשרות חזקה מאחר שיוכל להיות לו התקשרות גם לאחר זולתו לכן לא יוכל להיות בחי' מקבל כו', משא"כ בחי' משפיע אינו מוכרח להשפיע דייקא לתלמיד א' כי יכול להשפיע לב' מקבלים וכמ"ש כי תהיינה לאיש שתי נשים כו'. והנה ככל המשל וככל הדמיון הזה יובן ג"כ בכנס"י שנק' בשם יונתי כמו היונה שאינה נזקקת אלא לבן זוגה. והענין הוא מה שיש בנש"י בחי' לב א' לאביו שבשמים וכמו שאמרו השבטים ליעקב כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בליבינו אלא אחד, וכמו"כ בכל נפש מישראל בחי' לב א' כו' להשליך מנגד כל רצונות זרות ותאוות גשמיו' אשר לא לה' המה והוא בחי' אחת שמקבלים בנפשם בחי' אחד, והוא מ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם, כי זונה נק' נפקת ברא היינו שיש לה התקשרות ג"כ עם איש אחר בלעדי אישה. וכמו"כ בעבודת ה' שאם יש לו אהבה ורצון זר בעסקי העולם בפרנסה ובתאוות כו' אזי נק' בשם זונה, הגם שיהי' לו ג"כ התקשרות באיזה עת מן העתים לאביו שבשמים לא יוכל להיות בחי' אשה אש ה' לקבל מאיש אש יו"ד כו', וכמ"ש כי קצר המצע מהשתרע להשתרר עליו שני רעים כא' להיות בחי' מקבל מאיש כמ"ש כי בועליך עושיך כו', וג"כ מההיפוך כמ"ש בעלונו אדונים זולתיך כו'. והגם שכתיב ואספת דגנך הרי שהותרה עסק הפרנסה, הוא ע"ד מארז"ל עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי שאין הפי' קבע ועראי ללמוד הרבה ולעסוק מעט שממ"נ או העסק מעט ג"כ אסור או ההכרח מותר לפי שיצטרך עת כו', רק ענין קבע ועראי הוא ענין חמימות וקרירות דהיינו שתורתך קבע הוא שיהא עיקר התקשרות באלקות ומה שמוכרח לעסוק בפרנסה יהי' דרך קרירות כאלו כפאו ולא יהי' בבחי' חמימות ורשפי אש. וז"ש</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנח</div></p> <p class=bodytext>ולא תתורו אחרי לבבכם, כי יסוד האש הוא בלב כו', כי ה' יראה ללבב דייקא כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כשיהיו בבחי' ולא תתורו אחרי לבבכם כו' רק לב א' לאביו שבשמים שהוא בחי' אחת ואחד הנ"ל, אזי למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי כו' שיהיו אתם הבחי' משפיעים, כי בעולם הפירוד א"א למקבל להיות משפיע אבל בעולם היחוד יכול להיות בחי' מקבל ג"כ משפיע כי מאחר שמקבלים בנפשם ג"כ בחי' אחד הרי הם בחי' משפיע. הענין הוא כי ע"י מצות שמקיימים בנ"י משפיעים אור ושפע לכל העולמות, לבד מה שממשיכים בחי' אלקו' על נפשם כמ"ש אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כו', אלא אף זו שממשיכים שפע אלקו' לכל העולמות וכל היחודי' עליונים כולם נעשו ע"י המצות שבנ"י מקיימים, וזהו למען תזכרו שתהיו אתם בחי' זכרים המשפיעים גילוי החכמה לכל העולמות כו' כמ"ש אמת ואמונה כל זאת וקיים עלינו שבחי' מל' שהוא בחי' נוק' בחי' מקבל נעשה בחי' משפיע בבי"ע כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והייתם</span> קדושים לאלקיכם, הנה קדוש הוא ענין המשכה בבחי' שערות כמ"ש קדוש יהי' גדל פרע שער ראשו כו' כי שערות הם מפסולת הדמים ולכן כתיב גבי לוים והעבירו תער על כל בשרם, מפני שהוא פסולת ומותרות, ובמקום שאין שייך שם בחי' מותרות ופסולת כמו נזיר וכהן שהשערות שלו אינם בחי' פסולת, וכמו"כ יובן למעלה במקום שאין שייך לומר בחי' מותרות כו', ענין שערות הוא השפעה בדילוג הערך. הענין הוא כי קדוש הוא בחי' מובדל שאינו בערך השפעה וכדי שיתהוה מא]תו[ השפעה א"א כ"א בבחי' דילוג, כי השתלשלות העולמות הוא עלה ועלול שהעלול בערך עילתו והוא כמשל הנותן מתנה לחבירו שחבירו הוא בערכו ויודע מאין באה לו ההשפעה, ובחי' דילוג הוא כמשל המוצא מציאה שאינו יודע מאין היא, וכמו"כ יובן למעלה בחי' שערות שהוא ההשפעה אלקי' אשר באה בדילוג</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קנט</div></p> <p class=bodytext>הערך עד שלא נודע כלל להמקבל מי הוא המשפיע כי אינו בערכו ודוגמתו כלל. והענין הוא כי המצות הם רצונו ית', וכמו שהוא א"ס כך רצונו א"ס ונק' תרי"ג ארחי' דגלגלתא כו' ומה שנתלבשו בגשמיות כמו ענין הנחת טלית ותפילין כו' זהו הנק' בשם דילוג הערך ממהות למהות שע"י עשיית המצוה בגשמיות ממשיכים בחי' תרי"ג ארחי' כו' בחי' כתר כו', וגם לא זו בלבד אלא אף זו שממשיכי' בחי' המקור של תרי"ג ארחין והוא הנק' בחי' רצון לרצון, וזהו והייתם קדושים לאלקיכם, שהוא בתנאי אחר שיהי' הבחי' דלעיל מיני' ברישא דקרא וראיתם אותו כו'. והענין יובן עד"מ אדם קודם שנכנס בהיכל המלך אזי הביטול הוא מחמת פחיתת עצמו, שהרי אינו רואה את עצם המל' שיהי' הביטול מחמת המלך רק הביטול הוא מחמת שמתבונן בפחיתת עצמו ורחוק ערכו, אבל אם בא אל המלך ורואה את המלך עצמו הביטול הוא מצד המל' ולא מחמת פחיתת עצמו. וכמו"כ יובן בעבודת ה' שיש ב' בחי', יראה תתאה ויראה עילאה, יראה תתאה הוא מחמת פחיתת עצמו שמתבונן איך שרחוק מאד מאלקות בתכלית הריחוק, ויראה עילאה הוא יראה הרוממות שהוא מצד אלקות. וזהו מארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, כי התפלה הוא קרבת אלקים בחי' ראי' וכובד ראש שלפני התפלה הוא הביטול שמחמת פחיתת עצמו כו' כנ"ל. ובזה יובן ענין וראיתם אותו דקאי על תכלת וארז"ל ים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד בחי' מל' והוא בחי' יראה תתאה קעומ"ש כו'. וזהו שאמר הכתוב שאם יהי' וראיתם אותו בחי' קעומ"ש, וזכרתם את כל מצות ה' ולא תתורו אחרי לבבכם שהוא בחי' לב א' לאביו שבשמים, ואזי והייתם קדושים שתמשיכו בחי' קדושה עצמי' בבחי' אלקי' שהוא קבלת עול לבד כו' כנ"ל וד"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>אני</span> ה' אלקיכם אשר הוצאתי מארץ מצרים אני ה' אלקיכם, הענין הוא כי יש התעוררו' מלמעלה אשר הוא מחמת אתעדל"ת, כי אתעדל"ת מעורר אתעדל"ע כמ"ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף כו', ויש התעוררות אשר נעשה מלמעלה בלי אתעדל"ת כלל, ובאתעדל"ע גופא אשר מצד עצמו יש בזה ב' בחי', הא' הוא להעלות מ"נ מלמטה, ויש אתעדל"ע היותר נעלה אשר אינו מעורר כלל למטה. והנה בשעת יצי"מ כתיב עד שנגלה עליהם ממ"ה הקב"ה כו' שהי' הגילוי ממדרגה גבוה שהוא בחי' אתעדל"ע אשר</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קס</div></p> <p class=bodytext>כעת שאינו מעורר בתשובה למטה כי הוא למעלה במדרגה כו'. והענין הוא כי האתעדל"ע זאת אם הי' בגילוי למטה הי' הדבר מוחלט כמו ענין יצ"מ שהי' הגילוי ממ"ה בכבודו כו' שהוא ענין יציאה לחלוטין משא"כ בחי' האתעדל"ע המעורר אתעדל"ת שהוא מ"ש כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר, שענין הקול הוא הב"ק שמכרזת שובו כו', ובאוירי העולם נתגשם עד שעוף השמים מוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר, פי' יגיד הוא לשון המשכה שממשיך את הקול להעיר לבות בנ"א כו', בחי' זאת אינו אלא לפי שעה אבל אחר זמן נופל באותו התקשרות זר עצמו, משא"כ בחי' גילוי אתעדל"ע הב' הוא יציאה לחלוטין דהיינו שנעתק לגמרי מאותו ההתקשרות שמקושר ברע. וזהו ענין ב"פ אני ה' אלקיכם, שבחי' אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי הוא האתעדל"ע הגבוה מבחי' כח המעלה מ"נ אשר אינו כעת בגילוי, ואני ה' אלקיכם הב' הוא אתעדל"ע המעורר אתעדל"ת והוא כדוגמת אבות הן המרכבה, וידוע הפלוגתא בגמרא חד אמר תמו זכות וח"א לא תמו כו' היינו מצד עצמם הרי הם בחי' בע"ג אבל בחי' חג"ת דזעיר אשר לשם הם בחי' מרכבה, בחי' זו לא תמו, כי הוא בחי' אלקות בחי' א"ס. וכמו"כ בבחי' אתעדל"ע יובן ג"כ שבחי' ב"ק מכרזת כו' הוא בחי' בע"ג ואינו רק לפי שעה, אבל בחי' הב' הוא בחי' א"ס והוא הבחי' שיהי' לעתיד, ומי הוא הגורם שיומשך בחי' אני ה' אלקיכם הראשון הוא ע"י אני ה' אלקיכם הב', אשר כעת שהוא הב"ק כו' עי"ז יהי' לעתיד הגילוי אתעדל"ע הראשון שהוא לחלוטין, וכמ"ש והתקדשתם והייתם קדושים, אדם מקדש עצמו מעט שאינו רק לפי שעה מקדשין אותו הרבה כו' כי ירידה צורך עלי' כו', וכמ"ש מלכותי' מלכות עלם דלא תשתני כו' ה' ימלוך לעולם ועד כו' וד"ל. וז"ש יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו, יחיינו מיומים הוא אתעדל"ע אשר כעת שאינו מעורר אלא לפי שעה, וביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו . . . שיהי' הגילוי מבחי' פנימי' ועצמיו' אשר לא ישתנה ולא ]י[פ]חות[ כו' ]וד"ל[.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>