מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - ויקח קרח

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/29/index.htm">ויקח קרח</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>ויקח קרח</h3><div class=pageno>קסא</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=headingintext>בעז"ה, פ' קרח תקע"ז לפ"ק</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>פ' קרח</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>ויקח</span> קרח בן יצהר כו', הנה ארז"ל למה נסמכה פ' קרח לפ' ציצית כי קרח שאל למשה טלית שכולה תכלת חייבת בציצית או פטורה מן הציצית, וצ"ל השייכות למחלוקת קרח טלית שכולה תכלת, וארז"ל כל מחלוקת שהיא לש"ש סופה להתקיים זו מחלוקת ב"ש וב"ה וכל מחלוקת שאינה לש"ש כו' זו מחלוקת קרח ועדתו, וצ"ל שרש ענין מחלוקת קרח ועדתו ועיקר מחלוקתו הי' על אהרן כה"ג ולא על משה רק בשביל שחלק על אהרן חלק ג"כ על משה, אבל עיקר המחלוקת הי' על אהרן כה"ג, כי בלוים כתיב והעבירו תער על כל בשרם ובכהנים כתיב ופאת זקנם לא יגלחו, זו היתה עיקר הקנאה שלו שהוא על דיקנא דאהרן כהנא רבא כמ"ש זקן אהרן שיורד ע"פ מדותיו כו'. להבין כל הנ"ל צריך להקדים ענין מצות טלית גדול שלובשין קודם התפלה הוא בחי' מקיף הכולל כל הבחי' אשר בתפלה, כי בתפלה יש ד' בחי', עד ב"ש בחי' א', ומב"ש עד יוצר אור, ומיוצר אור עד ק"ש וש"ע כו', הכל הוא ע"י לבישת טלית שקודם התפלה שהמשיך עליו בחי' אור מקיף ואח"כ בתפלה יוצא מהעלם לגילוי, כי טלית הוא פריסו דמלכא והוא ענין ל"ב חוטין דציצית הנמשכים מהטלית בחי' ל"ב נתיבות החכמה, ונחלק לשנים שהוא ב' ציצית מלפניו נגד רמ"ח מ"ע וב' ציצית לאחריו ה]וא[ נגד שס"ה ל"ת גירוש הרע בחי' סו"מ וע"ט הכל נעשה ע"י טלית כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קסב</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ולהבין</span> ענין הטלית שהוא בחי' מקיף כו' צ"ל ענין הידוע שיש ב' בחי' ממכ"ע וסוכ"ע כמ"ש נוטה שמים כיריעה כו', ויובן עד"מ מבשרי הגם שאין לו גוף ולא דמות הגוף אך כתי' בצלם אלקי' עשה את האדם ולכן מאדם התחתון יובן ג"כ ע"ד משל ודמיון למעלה, והוא מה שאנו רואים התחלקות החיות בכל אבר כמ"ש כי הדם הוא הנפש, שחיות הנפש הוא בדם ונתפשט בכל אבר לפי מזגו ותכונתו, כמו כח הראי' בעין וכח המח' במוח וכח ההילוך ב]רג[ל והוא הנק' בחי' ממלא שהוא בחי' התחלקות החיות לפרטי' שא"א שישתנה ויהי' מח' ברגל וכח ההילוך במוח, וראי' לדבר שהרי אם יש קלקול ברגל לא נתקלקל כח המחשבה אבל אם יש קלקול במוח אזי נתקלקל המחשבה כו', והטעם הוא מפני שהמוח דייקא הוא חומר לצורת המח' ולא הרגל. והנה אנו רואים שיש בחי' מח' גם ברגל. וראי' לדבר מאיברים נשמעות לרצונו ומחשבתו אשר במוח שהרי מיד כשיחשוב במחשבתו לילך ברגליו אזי תיכף הולכים הרגלים נמצא שיש בחי' מח' ברגל ג"כ, שאם הי' בא בדרך המשכה מן המח' אשר במוח עד הרגל הי' צריך להיות שיהוי זמן ובאמת אנו רואים שתיכף כשרוצה במחשבתו אזי מיד הולך כו' מוכרח להיות שיש בחי' מח' ברגל. וכן יש גידי הרגל במוח כידוע, וממילא נשתמע מזה כמו"כ על כל האיברים שיש בהם בחי' התכללות והוא הנק' בחי' סובב של הנפש ונק' בשם חיי רוחני', כי חלק הנפש אשר בגוף שיש בזה התחלקות בכל אבר לפי מזגו כו' זה נק' בשם חיי גשמיי' וכמו שהכוחות האלו כלולים בנפש עדיין קודם בואה לגוף נק' בשם חיי רוחני', כי בנפש עצמה יש ג"כ כל הכוחות כח הראי' וכח הדיבור כמו שתי רוחות מספרות וכח ההילוך ילכו מחיל כו', אך שהם רוחני' ואינם בבחי' התחלקות כלל כו', ולכן גם אחר ירידת הנפש בגוף לגבי הארת בחי' זו שוה ראש ורגל והוא שמאיר בהעלם, כי חיות הנפש אשר בגוף שמתחלק כו' נק' בשם גילוי החיות שהאיברים חיים ממנו וההארה אשר מאיר מבחי' סובב הכוללם יחד נק' בשם העלם. וכמו"כ יובן למעלה ענין ממכ"ע וסוכ"ע, כי פעם כתיב את השמים ואת הארץ אני מלא בהשוואה א' ופעם כתיב מלא כה"כ ות"א זיו יקרי', כי מה שאנו רואים התחלקות לפרטי' כמו עולם הבריאה ועולם היצי' נק' זה בשם ממלא והוא כמשל חיו' הנפש אשר בגוף</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קסג</div></p> <p class=bodytext>הנ"ל והוא מ"ש מכה"כ. אך הנה כתיב מסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו, וכמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה, והוא מה שאנו רואים שינויים בכל הבחי' דצח"מ כמו במדבר שיש בנ"א דרכם צלחה לפי שעה ואח"כ נופלים כמו מי יעני ומי יעשר, וכן בדומם כתיב כי ההרים ימושו, וכן בצומח שפעם צומח של מין זה מצליח ופעם זולתו כו' וארז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה, נמצא שיש שינויים בהמזלות והמזלות מקבלים מלמעלה, נמצא שבבחי' גבוה על גבוה יש שינויים כמ"ש על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה כו', והוא מצד רצונו הפשוט שבעצמו' אא"ס כו' נמצא שבבחי' עשי' ג"כ יש הארת סוכ"ע ואפי' בשאול תחתית יש ג"כ בחי' רצון הנ"ל כמ"ש אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך והוא הפקודה וציווי כמה יהי' בגיהנם שהוא כפי מה שרוצה ברצונו, נמצא שגם שם יש בחי' רצון, והוא כנ"ל שבבחי' הגילוי הרי נשתלשל בהשתלשלות רבות עד שנעשה בחי' גיהנם כו', אך הארת הסובב הוא שוה גם בשאול תחתית והוא כנ"ל במשל איברים נשמעות לרצונו כו'. והנה כל זה הוא בחי' סובב אשר מאיר בממלא, אך כתי' המלך המרומם לבדו והמתנשא מימות עולם, שהוא מתנשא לגמרי ואינו מאיר כלל בבחי' ממלא כו'. וכמו"כ בנש"י שיש בזה חילוקי מדרגות כמו שיש שמתפעל במוח וזולתו בלב וזולתו במעשה, וכמו"כ בכלל בכל דור יש ראשי אלפי ישראל אשר השגתם במוח כו', וכמו"כ בכללו' נש"י דורו של משה הוא דור דעה כו' ודורות כעת הוא הנק' בחי' רגל עקבי דמשיחא. והנה כל א' מישראל אומר כי אתה אבינו, גם שברא כרעא דאבוה לבד.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> ב' בחי' אלו יובן ג"כ בתענוג אלקי שהוא ג"ע התחתון וג"ע העליון, ויובן הענין יותר מתענוג שבעבודת ה' באדם למטה. הענין הוא דידוע שע"י שמחה של מצוה בלא כונה שאינו יודע המכוון מהמצוה רק השמחה היא מצד</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קסד</div></p> <p class=bodytext>אלקו' שאמר ונעשה רצונו כמו שגם קל שבקלים יש לו שמחה של מצוה שאינו עפ"י טבע להיות שמח מהנחת תפילין וכדומה, רק השמחה היא מצד אלקו' שיש לו שמחה ותענוג מקיום דבר ה', עי"ז נעשה ג"ע התחתון והוא הנק' ג"ע הארץ כו', וע"י כוונת המצוה שעושה המצוה בבחי' פנימי' כי הוא יודע המכוון ושרש המצוה למעלה, או כמו התפעלות התענוג באלקות ע"י התבוננות במוח עי"ז נעשה ג"ע העליון. והנה כ"ז נק' בחי' ממכ"ע שיש בזה חילוקי מדרגות ג"ע התחתון וג"ע העליון, ויש בחי' תענוג הנק' שעשועי המלך בעצמותו שהוא בחי' מקור כל התענוגי' כמ"ש כי עמך מקור חיים כו', כמו"כ יש מקור כל התענוגים אשר אינו מאיר לא בג"ע התחתון ולא בג"ע העליון והוא מאיר בהעלם בתוך נש"י ע"י מעשה המצות, והוא מ"ש אין ערוך לך ה' אלקינו בעוה"ז ואין זולתך מלכינו לחיי העוה"ב אפס בלתך כו', שפרט כאן ד' בחי' העוה"ז נברא בה' הוא בחי' ג"ע התחתון, וחיי העוה"ב הוא בחי' ג"ע העליון כו', אין ערוך לך הוא לגבי שעשוע המלך בעצמותו בחי' תענוג הפשוט כו'. והנה ארז"ל לפום צערא אגרא כמו עד"מ מי שצריך ליכנס להיכל המלך ושם יתענג ברב טוב א"א לזכות לו להתענוג כ"א הצער אשר בתחלה מהעדר הכניסה זמן רב, כמו"כ יובן בעבודת ה' שא"א לו להתענג בתענוג אלקי בתפלה כ"א ע"י המרירות שקודם התפלה ו. . . מרירות היפך העונג כידוע. וכמו"כ כל נשמה כשצריך להיות לה עלי' ממדרגה למדרגה צריכה לטבול בנהר דינור כמ"ש נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי כו' וכל הצער הוא כדאי לגבי התענוג כו'. והנה כל התענוג הזה אין ערוך לגבי התענוג הפשוט שעשוע המלך כו' הנ"ל, וזה נמשך דייקא לנש"י כנ"ל. והנה ככל הנ"ל יובן ענין הטלית שכל מה שנמשך בתפלה בכל הד' בחי' להתפעל בתענוג כמארז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום שהוא הללוי' ופסד"ז שהוא סיפור שבחיו של מקום שעי"ז יתפעל לב האדם או שמע ישראל כו' ואפי' בחי' התעוררות תשובה שהוא עד ב"ש, הכל הוא תלוי ע"י לבישת הטלית שהמשיך עליו בחי' אור מקיף כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> י"ל ענין שאלת קרח טלית שכולה תכלת. הענין הוא כי עיקר הקנאה שלו היתה על דיקנא דאהרן כהנא רבא כמ"ש זקן אהרן שיורד</p> <p class=bodytext>ע"פ מדותיו כו'. הענין הוא כי אהרן הוא בחי' אה"ר, והענין יובן עפ"י מ"ש</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קסה</div></p> <p class=bodytext>בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון, וענין לשון השיב נופל אלא על דבר אשר לא יוכל לשוב מעצמו, הענין הוא כי אהרן הוא המעלה נש"י גם אותן נשמות הנדחי', והטעם הוא מפני שבמישור הלך אתי שאהרן הוא קו האמצעי וקו האמצעי עולה עד הכתר כי בבחי' קוין יש קו ימין וקו שמאל ובחי' ימין מקרבת לנשמות הראויים לקירוב ונשמות הנדחים אזי שמאל דוחה, אבל אהרן הוא המעלה הנשמות האלו וכמ"ש בהעלותך את הנרות, והתורה היא נצחי' כו' שאהרן מעלה את כל הנשמות אל מול פני המנורה הוא בחי' קו האמצעי העולה עד פנימי' הכתר בחי' ר"ר, וכמ"ש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח שגם נשמות הנדחים יתעוררו בתשובה, וגם זאת נעשה ע"י אהרן שהוא מ"ש ואהבת שיהא ש"ש מתאהב, כי אפשר להיות גם שמתבונן באיזה התבוננו' אלקו' אבל הענין רחוק ממנו, או כמו הקיום מצות מעשיות שענינם הוא המשכת גילוי אלקות אבל אינו פועל בו להיות אצלו בבחי' חיות (בל"א עש איז ניט צו גיקלעפט דער ענין צו אים), וע"י המשכת בחי' אהבה רבה אזי ש"ש מתאהב כו', כי אהרן כ"ג הוא בחי' רב חסד כו' וד"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וענין</span> זקן אהרן כו', יובן ע"פ מ"ש קדוש יהי' גדל פרע שער ראשו כו' כי השערות הם בחי' מותרות ופסולת, ובקדושה שאין שם בחי' פסולת השערות הוא בחי' השפעה בדילוג כי מאחר שהוא קדוש ומובדל א"א להיות ממנו המשכה בקירוב הערך רק ההשפעה היא בבחי' דילוג הערך, והיא הנותנת מאחר שהוא השפעה אשר בדילוג הערך מצד שא"א להיות השפעה בקירוב כי אין ערוך כו' לכן בכחם להגביה גם נשמות הנדחים, כי ההשפעה אשר בקירוב הערך יכול להיות מניעה מצד המקבל אבל ההשפעה כזאת מאיר עד מקום היותר נמוך שהוא נשמות הנדחים לגמרי, כמו למשל אור גדול שמאיר גם במקום חושך ואפילה, והוא ענין ל"ב חוטין דציצית הנמשכים מהטלית, ונק'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קסו</div></p> <p class=bodytext>ל"ב נתיבות שענין הנתיב הוא הדרך אשר אין ידוע לכל כו' והוא בחי' השפעה מאין כו'. וכמו"כ המצות נק' ארחות הוי' שהוא ג"כ המשכה בבחי' שערות בחי' דילוג הערך, כי שרש המצות הוא ברצה"ע וכמו שהוא א"ס כך רצונו א"ס כי הוא ורצונו אחד כו', ונתלבשו בעניני' גשמיי' כו' כידוע. וזהו ענין זקן אהרן שיורד ע"פ מדותיו שהוא בחי' ההמשכה אשר בבחי' שערות שיורד עפ"י מדותיו שהוא לכל נשמה בפרט לפי הצריך לה הן להתעורר בתשובה והן שיהא ש"ש מתאהב כו' כנ"ל. ]ושאלת[ קרח הי' טלית שכולה תכלת כו' כי קרח רצה שיהי' גירוש הרע מצד שרשו בבחי' גבו' כמ"ש וראיתם אותו לשון יחיד דקאי על תכלת וארז"ל ים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד בחי' כורסיא דדינא, וכמ"ש בזוהר תכלת דאכיל ושצי כו', שע"י תכלת יהי' וזכרתם את כל מצות ה' שהוא מ"ע בחי' המשכות גילוי אלקות, וגם ולא תתורו שהוא מל"ת לסור מרע. וכמו"כ הי' בקשת קרח שיהי' כל הבחי' אשר נעשה ע"י אהרן יהי' ע"י דייקא בחי' גבו' כמשי"ת, אך באמת שגה ברואה. הענין הוא כי הנה כתיב דרך רשעים ]כא[פילה לא ידעו במה יכשלו, כי כמו שיש בקדושה המשכה אשר בבחי' שערות להתעורר בתשובה גם נשמות הנדחים אשר אין בהם כח מצד עצמם להתעורר בתשובה בחי' עומק טוב כו', כמו"כ יש זלעו"ז עומק רע. כי יש ב' מיני רע, הא' הוא אשר מצד הדעת ויש רע אשר למעלה מן הדעת, וזהו לא ידעו כו' שנק' עומק רע המשפיע לו כל מיני רע, וכמארז"ל עבירות שהאדם דש בעקביו שהוא למטה מן הדעת, כמו"כ יש בחי' למעלה מן הדעת. והנה ע"י אהרן שהוא אה"ר אזי הוא מאיר גם במקום אפילה זא]ת[ כנ"ל, וקרח רצה שיהי' זאת ע"י שרשו בחי' גבו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והענין</span> יובן עפ"י מ"ש בספרי המוסר שיש ב' בחי' יראה, יראה תתאה ויראה עילאה, שהוא יראת הרוממות ויראת העונש, ולכאורה אינו מובן שבשלמא יראת הרוממות הוא מצד אלקות שהוא השגתו בגדולת המלך,</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קסז</div></p> <p class=bodytext>אבל יראת העונש שהוא מגיהנם זה לא מצד אלקות כלל, והוא כמו ענין יראה בעוה"ז מדבר המזיק לגוף שיש זאת גם בחיות ובהמות ואוה"ע, ומפני מה נחשב זה בספרים לאיזה ענין אלקו' כו'. אך הענין הוא כי יראת העונש אינו פירושו מצד העונש, רק מהעונש מובן על גודל הפגם באלקות, שכמו שיכול להבין מהשכר על הדבר הנאהב, כמו"כ יכול להבין מהעונש על הדבר הנאהב כו'. והוא כמשל המלך שעשה לו אומן איזה כלי בציור נאה אשר מאד חשקה נפשו של המלך לדבר זה ונותן לו המלך בעד זה הון רב אזי גם מי שאין משיג גודל שבח הכלי אזי מבין הוא מן השכר שנותנים בעד זה מוכרח להיות שהכלי הוא דבר יקר מאד. וכמו"כ יובן מההיפוך שאם בא א' ואיבד הכלי הזאת אזי עושים לו כל העונשים ודינין קשים אזי ג"כ מבין מזה גודל יוקר וחמדת הדבר ההוא מאחר שנותנים בעד איבודו עונשים כזאת. או כמשל אב אל בנו שמאבד דבר הנחמד לאביו מאד אזי נעשה לו שונא ממש לעשות לו יסורים גדולים, יכולים להבין מזה גודל ערך ושבח הדבר הנאבד כו'. וכמו"כ יובן מ"ש בספרי המוסר בחי' יראת העונש שהיראה הוא מצד אלקו' היינו שכשמתבונן בעונש הניתן כמ"ש בספרי מוסר אזי מבין מזה גודל הפגם שפגם באלקו', נמצא שהיראה הוא מצד אלקו' כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> מ"ש וראיתם אותו דקאי על תכלת בחי' יראה כו' ועי"ז יהי' ולא תתורו כו' שהוא מל"ת וגם וזכרתם כו' שהוא מ"ע כי מהיראה כו' יכולים להבין על דבר הנאהב כו'. וזה הי' שאלת קרח טלית שכולה תכלת כו' כי כל מה שנעשה ע"י אהרן כה"ג הן בהתעוררות תשובה והן שיהא ש"ש מתאהב כ"ז יהי' ע"י שרשו בחי' גבו', כי מהגבו' יהי' ב' הבחי' שע"י אהרן שהוא להתעורר בתשובה כל נשמות הנדחים וגם שיהא ש"ש מתאהב כי מהעונש יכולים להשיג דבר הנאהב כו' כנ"ל במשל וד"ל. וזהו שאמר טלית שכ]ול[ה תכלת חייבת בציצית או פטורה כו' שא"צ כלל בחי' ציצית שהוא חוטי לבן הנמשך מהטלית כ]ו'[ בחי' אה"ר כו'. אך טעותו הוא שכעת א"א להיות זאת ע"י בחי' גבו' מאחר שהעולם מעורב טו"ר, כי מבחי' גבו' ודאי יסתעף בחי' שערות שהוא בחי' מותרות ופסולת לגמרי שהוא בחי' עומק רע דרך רשעים באפילה כנ"ל, רק צריך דייקא בחי' אהרן ג"כ שהוא בחי' אה"ר הנ"ל כו'. ולעתיד כשיבורר טוב מרע ולא יהי' רע כלל כמ"ש והי' ביום ההוא יגלח ה' בתער השכירה כו', וכמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ כו', אזי יהי' באמת בחי' פחד ה' כמ"ש ובכן תן פחדך, וכמ"ש ובאו במערות צורים ובנקרות</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קסח</div></p> <p class=bodytext>הסלעים מפני פחד ה' כו' שאז יהי' פחד ה' על כל הברואים אפי' על בהמות וחיות ולא יזיקו ולא ירעו כו' כמ"ש וגר זאב עם כבש כו', וכמו חמורו של רבי פנחס בן יאיר שלא אכל שאינו מעושר כי הי' מבהמות אשר בהררי אלף ]כמ[קודם חטא אדה"ר אשר הי' העולם מופשט מרע ולכן לא יכול לאכול דבר שאינו מעושר כו', ואז יהי' באמת בחי' גבו' ופחד ה' כו' כמ"ש והכהנים הלוים שלעתיד יהיו הלוים בחי' כהנים כו' וד"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>