כי כאשר השמים החדשים
קסט
פ' הנ"ל
כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני נאום ה' כן יעמוד זרעכם ושמכם, ולעיל מיני' כתיב השמים כסאי והארץ הדום רגלי כו'. יש כאן ג' בחי', השמים כסאי בחי' א', והארץ הדום רגלי בחי' ב', ושמים חדשים וארץ חדשה הוא בחי' ג'. להבין כ"ז צ"ל ענין מ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה כו', מהו ענין אדם וענין נשמה כו'. הנה כתיב נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת כו' נפחת בי כו', ולכאורה אינו מובן שהרי הנשמה אשר בגוף היא מלוכלכת כו' או שהיא בבחי' שינה ואיך שייך לומר טהורה כו'. אך הענין הוא דיש ב' בחי' נשמה דהיינו חלק הנשמה אשר בגוף וחלק הנשמה אשר למעלה, והוא הנק' דיוקנא בל' הזוהר כמאמר כל נשמתין קיימין בדיוקנהא כו', ובלשון רז"ל נק' מזלי' כמו אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי, ורק חלק והארה מן הנשמה הוא שמאיר בגוף, וכל מה שמתפעל אדם מאלקות או מה שנתעורר בתשובה הוא מפני ההארה שמאיר מן שרש הנשמה בגוף להתעורר בתשובה, כי הנשמה אשר בגוף מאחר שנתלבשה בגוף גשמי א"א להתעורר מצד עצמה כו'. והנה לפ"ז הוא בבחי' ירידה גדולה לירד בגוף הגשמי אחר שהנשמה אשר בגוף אין בכוחה להתעורר רק מצד שרש הנשמה, וא"כ למה זה ירדה הנשמה בגוף לעה"ז. אך הענין הוא כי ירידה צורך עלי' היינו שע"י ירידת הנשמה בגוף אזי חלק הנשמה אשר בגוף מגביה ומעלה לשרש הנשמה אשר למעלה מן הגוף כמו בהתעוררות תשובה גופא שגם שההתעוררות הוא מצד שרש הנשמה אך מי הוא העושה תשובה הוא חלק הנשמה אשר בגוף, כי בשרש הנשמה לא שייך בחי' תשובה כי תשובה הוא דייקא מהריחוק וזהו דייקא בנשמה אשר בגוף ששייך בה בחי' ריחוק כו' וע"י תשובה זו הוא מגביה גם לשרש הנשמה למדרגה גבוה יותר משרשה כו', וזה פלאי לכאורה.
אך הענין יובן ע"פ מ"ש ואהבת את ה' אלקיך בכל נפשך ובכל מאדך כו', ובכל נפשך לא קאי על נפש הטבעי' רק הוא קאי על נפש אלקי' כמ"ש