מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - כי כאשר השמים החדשים

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/30/index.htm">כי כאשר השמים החדשים</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>כי כאשר השמים החדשים</h3><div class=pageno>קסט</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>פ' הנ"ל</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>כי</span> כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני נאום ה' כן יעמוד זרעכם ושמכם, ולעיל מיני' כתיב השמים כסאי והארץ הדום רגלי כו'. יש כאן ג' בחי', השמים כסאי בחי' א', והארץ הדום רגלי בחי' ב', ושמים חדשים וארץ חדשה הוא בחי' ג'. להבין כ"ז צ"ל ענין מ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה כו', מהו ענין אדם וענין נשמה כו'. הנה כתיב נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת כו' נפחת בי כו', ולכאורה אינו מובן שהרי הנשמה אשר בגוף היא מלוכלכת כו' או שהיא בבחי' שינה ואיך שייך לומר טהורה כו'. אך הענין הוא דיש ב' בחי' נשמה דהיינו חלק הנשמה אשר בגוף וחלק הנשמה אשר למעלה, והוא הנק' דיוקנא בל' הזוהר כמאמר כל נשמתין קיימין בדיוקנהא כו', ובלשון רז"ל נק' מזלי' כמו אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי, ורק חלק והארה מן הנשמה הוא שמאיר בגוף, וכל מה שמתפעל אדם מאלקות או מה שנתעורר בתשובה הוא מפני ההארה שמאיר מן שרש הנשמה בגוף להתעורר בתשובה, כי הנשמה אשר בגוף מאחר שנתלבשה בגוף גשמי א"א להתעורר מצד עצמה כו'. והנה לפ"ז הוא בבחי' ירידה גדולה לירד בגוף הגשמי אחר שהנשמה אשר בגוף אין בכוחה להתעורר רק מצד שרש הנשמה, וא"כ למה זה ירדה הנשמה בגוף לעה"ז. אך הענין הוא כי ירידה צורך עלי' היינו שע"י ירידת הנשמה בגוף אזי חלק הנשמה אשר בגוף מגביה ומעלה לשרש הנשמה אשר למעלה מן הגוף כמו בהתעוררות תשובה גופא שגם שההתעוררות הוא מצד שרש הנשמה אך מי הוא העושה תשובה הוא חלק הנשמה אשר בגוף, כי בשרש הנשמה לא שייך בחי' תשובה כי תשובה הוא דייקא מהריחוק וזהו דייקא בנשמה אשר בגוף ששייך בה בחי' ריחוק כו' וע"י תשובה זו הוא מגביה גם לשרש הנשמה למדרגה גבוה יותר משרשה כו', וזה פלאי לכאורה.</p> <p class=bodytext><span class=cup>אך</span> הענין יובן ע"פ מ"ש ואהבת את ה' אלקיך בכל נפשך ובכל מאדך כו', ובכל נפשך לא קאי על נפש הטבעי' רק הוא קאי על נפש אלקי' כמ"ש</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קע</div></p> <p class=bodytext>השם נפשינו בחיים כו'. והענין הוא כי לכל ישראל יש לו נשמה אלקי' והוא אשר כל אדם מתפעל מאלקו', ויש בזה חילוקי מדרגות שיש שמתפעל במוח מצד התבוננות והשגת אלקות שמקרב אל השכל איך שהוא מחי' את כולם מאין ליש כו', וההתפעלות אינה מצד השכל רק ההתפעלות הוא מצד הנשמה, ויש שמתפעל בלב ויש שמתפעל במעשה לבד דהיינו שאין לו השגה כלל אופן ואיכות ההתהוות מאין ליש לקרב אל השכל ע"י משל רק שהוא יודע שמחי' ושהוא רבון העולמים כו' בלי שום התבוננות באריכות ההסבר רק מן הקיצור נתפעל כי הוא כמו טבע בנפש כל ב"י, כמו אברהם אבינו בן ג' שנים הכיר את בוראו שהי' אז בבחי' מרכב]ה[ לה' עד שלא הי' יכול לילך אחר צרכי הגוף כלל, וההשגה שלו היתה אז רק איך שהעולם חי ]מ[אלקו' כמ"ש ויקרא לו אל עולם כו', וכמו"כ בכל נפש מי]שראל[ יש בחי' ]זו[ רק שהיא מסותרת מצד עסקיו בטרדת הפרנסה וכדומה כו' אבל בכח יש כמ"ש כי רוח האדם הוא העולה למעלה ורוח הבהמה היורדת למטה שכמו רוח הבהמה שמתאוה תאוה בטבע כמו"כ רוח האדם עולה למעלה בטבע והוא החוש שיש לכל נפש מישראל (הנק' בל"א דער הער כו') כמשל אש ומים שא"צ להתבונן בשכל וסברא איך שהאש הוא חם כו', כמו"כ יש לכל נפש מישראל כמו טבע להתפעל מאלקו' מצד הנשמה כו', רק שיש בזה חילוקי מדרגות, שמי שיש לו נשמה דבריאה החוש שלו הוא יותר לעומק כו' וזהו בכל נפשך שהוא כח הנשמה אשר יש לכל או"א מישראל כו', ובחי' בכל מאדך קאי על תשובה שהוא בחי' . . . ]ובכ[ל נפשך הוא בחי' או"פ לפי אופן כח הנשמה ככה הוא מתפעל כו' אבל בכל מאדך הוא למעלה מכח הנשמה.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והענין</span> יובן ע"פ מארז"ל גדולה תשובה שקדמה לעולם, ולכאורה אינו מובן שענין תשובה הוא דייקא לנפש החוטאת אבל כשלא הי' עולם עדיין איך שייך בחי' תשובה. אך זה קאי על כח התשובה הוא למעלה מבחי' עולם, כי התשובה אינה בחי' התפעלות הנשמה רק הוא מרירות על ריחוק מאלקות, ולא התשובה היא סיגופים ותעניות כמ"ש אוילים מדרך פשעם</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קעא</div></p> <p class=bodytext>ומעונותיהם יתענו כו' רק פי' התשובה הוא בחי' מרירות מעומקא דלבא כמ"ש ממעמקים קראתיך הוי' כו', ובחי' זו מגיע למעלה אפי' משרש הנשמה כמ"ש והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה שהוא לעצמיות אוא"ס אשר נשמות ממנו לוקחו. כי הנה כתיב ונשמות אני עשיתי, שגם שרש הנשמה היא בבחי' עשי' לגבי עצמותו וע"י תשובה דייקא מעורר בחי' זאת, ונק' בחי' חיי החיים כמ"ש כי עמך מקור חיים כו', כי שרש הנשמות נק' בחי' חיים כמ"ש השם נפשינו בחיים כו', אבל התשובה מעורר בחי' חיי החיים, וזהו ענין תשובה קדמה לעולם כו'. ולכן ארז"ל גדולה תשובה שמביא רפואה לעולם, כי ענין הרפואה הוא כשנעשה חולאת באיזה אבר ונסתלק החיו' והרפואה היא ממשכת חיות חדש מעיקרו, וכמו"כ יובן בענין התשובה שע"י חטאים ועוונות נעשה פגם כמ"ש ואם פגמתי כו', וע"י תשובה ממשיך חיות חדש לתקן כל הפגמים, כי התשובה מגיע עד שרש הראשון שהוא חיי החיים ומשם נמשך חיות חדש כו'. ולפי זה יובן ענין ירידת הנשמה לגוף שירידה היא צורך עלי', שאחר ירידת הנשמה לגוף ויש לה בחי' בכל מאדך שהוא בחי' התעוררות תשובה הנ"ל הגם שההתעוררות הוא ע"י שרש הנשמה אבל כשעושה תשובה חלק הנשמה אשר בגוף אזי מעלה לשרש הנשמה למדרגה גבוה יותר שהוא בחי' חיי החיים כו' כנ"ל וד"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> י"ל זה בלשון אחר, והוא ענין רצון ושכל ומדות, ולמעלה הוא בחי' ע"ס כתר הוא בחי' רצון ושכל ומדות הוא חב"ד כו', וכולם הם נכללי' ברצון כביטול מנה במאתיים עד"מ, והרצון הוא למעלה מן השכל, ומה שמוצא טעם לרצון היינו שממעט כחו עד שיוכל למצוא טעם, וגם אחר מציאת טעם לרצון העיקר הוא הרצון, והראי' לזה שהרי גם כשיסתור לו טעם הדבר ההוא מ"מ לא יבוטל הרצון לזה, ואדרבה הרצון הוא המחזק השכל ומדות כמו עד"מ מי שרוצה לבנות בנין ואח"כ מתחכם באופן איכות הבנין כו' ואם נתקרר אצלו דבר הבנין שמתחכם בזה אזי כשנזכר על נקודת הרצון שיש לו בהבנין אזי מתחזקי' השכל ומדות כו'. וכמו"כ יובן למעלה שקיום המדות דאצי' הוא דייקא כשחיצוני' הכתר מאיר בהם ובבחי' כתר נכללי' כולם גם בחצי התחתון וכש"כ בחצי העליון, והנה מי הגורם להיות נמשך מבחי' כתר לחכמה ומדות, הוא ע"י ישראל דייקא כי באתעדל"ת תליא מילתא כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קעב</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ויובן</span> הענין עפ"י הידוע דתפלה היא דרבנן שלא מצינו בכל התורה הציווי על תפלה רק על תורה מצינו ציווי כמ"ש והגית בו יום ולילה כו', וכן ע"י* מצות כו', אבל על תפלה לא מצינו בתורה ציווי לזה וברמב"ם מבואר שהתפלה היא דאורייתא בעת שצריך לבקשת רחמים, וגם זה אינו מוכרח כו'. אך הענין כי הנה כתיב ואתם הדבקים בה' כו' ופי' הדבקים הוא בחי' דביקות תמידי' כו' ולכן היו פטורים מן התפלה כי ענין התפלה הוא בחי' חיות הנשמה כו' כידוע ואז היו דבקים בתמידי' ולא היו צריכים להתעורר בתפלה שהוא בחי' קרבת אלקים כו', ותורה ומצות היו צריכים כי ענין התורה הוא כמארז"ל כל היושב ושונה הקב"ה יושב ושונה כנגדו שנמשך בחי' חכמה ומדות למטה ע"י לימודו כו' וכן המצות בפו"מ כו', וגם שכתי' אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שגם המצות מחיים לאדם שהוא הנשמה כו', אך הוא כמו המאכל שאדם אוכל שהוא כדי שלא יסתלק החיו' שלו ואין המכוון לעורר חיו' כו', ולכן היו חייבים בתומ"צ אבל מן התפלה היו פטורים כי היו דבוקי' ולכן רשב"י ור"י תורתם אומנתם כו'. אך כעת בזמן הגלות צריך דייקא תפלה כי כעת הוא הסתר אלקו' כמ"ש אתה אל מסתתר היינו שגם ההמשכה שנמשכת ע"י תומ"צ אינו בגילוי כי הרי אנו רואים שאין נעשה שינוי באדם אחר הנחת טלית ותפילין וכדומה, אך שאנו מאמינים שבודאי נמשך השפעה אלקו' רק שהוא בהעלם ולעתיד יתגלה בגילוי כו', וכדי שיומשך בחי' זאת ע"י תומ"צ צריך דייקא תפלה אבל זולת התפלה לא ימשיך כלל כו', כי התפלה הוא בחי' נקודת הרצון והעיקר הוא התשובה שקודם התפלה כי התפלה הוא ענין נקודת הרצון ומנקודת הרצון נמשך בחי' חכמה ומדות שהוא בחי' אוי"ר כו' ואח"כ יכול להיות ההמשכה בפו"מ שהוא ע"י עסק התורה והמצות כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קעג</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> באתעדל"ת זו מעוררי' למעלה שיהי' השמים כס]אי[, ש]מים[ הוא אש ומים בחי' מדות כו' וכסאי הוא כס א' היינו אלופו של עולם המכוסה בבחי' כסא, כמו למשל מלך ב"ו היושב על הכסא לשפוט את העם שנכפף קומתו, כי זולת זה אזי הראש מסולק מן הלב עד"מ ובעת שצריך לשפוט את העם כמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ, והמשפט הוא ע"י חכמה אזי הוא מרכין ראשו להיות משפיל עצמו מן נקודת הרצון שלו להמשך בחכ' ומדות שצריך לפי העם כו'. וכמו"כ למעלה להיות וישב ה' מלך לעולם כמארז"ל שלש שעות ראשונות יושב הקב"ה ועוסק בתורה שניות יושב ודן את כל העולם כולו וכמ"ש לפקוד על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה כו', כמו שנראה פעם מלך זה מצליח ופעם זולתו וכמו"כ בדומם כמ"ש כי ההרים ימושו כו', ובצומח כו' שפעם צומח זה נתברך כו' ואין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה, וכן גבוה על גבוה עד רום המעלות, הנה כ"ז נק' בחי' ישיבה שהוא בחי' השפלה מנקודת הרצון להיות יושב לשפוט כו'. וזהו השמים כסאי, כי השמים הם עיגולים כמו למשל העיגול הסובב כמו"כ שמים הוא בחי' סובב כמ"ש ומתחת זרועות עולם וקאי על נקודת הרצון ששם נכללי' יחד כל הע"ס, ולהיות נמשך מן שמים להיות כסאי זה תלוי ע"י אתעדל"ת בתפלה שהוא בחי' נקודת הרצון ומנקודת הרצון נמשך לחכמה ומדות שהוא ההתפעלות במוח ולב כו', עי"ז אתעדל"ע להיות נמשך מחיצוני' הכתר לחכ' ומדות ולהיות שמים אש ומים ובחי' כסאי כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והארץ</span> הדום רגלי, הוא שרפרף שניתן תחת רגליו אחר שיושב על הכסא כו'. הענין הוא כי השמים כסאי שהוא וישב ה' מלך לעולם עדיין לא נתקבלה השפע במקבלים רק הוא גוף השפע חכ' ומדות אשר לפי ערך המקבלים, ולהיות נמשך למקבלים זהו הארץ הדום רגלי כי הארץ הוא בחי' מל' כח הפועל בנפעל בתוך הנפעל כו', ובחי' זו נעשה ע"י אתעדל"ת ג"כ בתפלה והוא בחי' אחרת שיש בתפלה שהוא בחי' קבלת עול לבד שהוא ענין ביטול עצמו לבד ולקבל עליו עומ"ש על כל היום להיות עוסק בתורה ומצות עי"ז נעשה אתעדל"ע שהוא והארץ הדום רגלי להיות נמשך גוף השפע</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קעד</div></p> <p class=bodytext>במקבלים. וזהו ענין ד' רבתי דאחד שהוא בחי' פסיעה לבר בחי' קבלת עול לבד וכמארז"ל כשם שא"א לעולם בלא רוחות כך אי אפשר לעולם בלא ישראל כו', שאם לא הבחי' קבלת עמ"ש על הפו"מ מה שיש בב"י לא היה נמשך בחי' כח הפועל בתוך הנפעל. ולכן התפלה נק' סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמים שהוא מחבר שמים וארץ, והנה מאחר שיש בכוחה לחבר שמים וארץ מוכרח להיות שהיא גבוה מבחי' שמים וארץ כו'. וזהו מ"ש אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, שלהיות השמים כסאי הוא בחי' ימין וחסד להיות יורד מגבוה לנמוך כו' וידי יסדה ארץ הוא בחי' יד כהה בחי' שמאל בחי' גבו' שהוא צמצום השפע בתוך כלי המקבל בחי' הארץ הדום רגלי כו'. ובזה יובן ג"כ מ"ש שמים תכין אמונתך בהם, שמשמים נמשך בחי' אמונה בחי' מל' כח הפועל כו' כנ"ל, כמאמר איהו אמת ואיהי אמונה וכו'. וכמו"כ בעבודת ה' בחי' אמונה בחי' קבלת עול כי אמונה הוא ענין חוזק האמונה מה שנמשך בכל יום שאין יום א' דומה לחבירו כמ"ש חדשים לבקרים רבה אמונתיך כו' הוא נמשך מבחי' שמים כו' וד"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> י"ל מ"ש כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה כו', כי בחי' שמים כסאי והארץ הדום רגלי אשר נעשה ע"י אתעדל"ת הוא לפי הערך אתעדל"ת ככה נעשה אתעדל"ע, והוא כמשל שני בנ"א א' עומד בראש ההר והשני בתחתית ההר, שלפי ערך עליית התחתון מלמטה ככה הוא ירידת העליון מלמעלה, משא"כ אם העליון מתעורר מצד עצמו לירד שלא ע"י הכנת המקבל כלל כו'. וכמו"כ יובן שכעת הוא ע"י אתעדל"ת כמ"ש מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב, נקי כפים הוא בבחי' מעשה ובר לבב הוא בחי' הזדככות הלב, ואשר לא נשא לשוא נפשו הוא בחי' רצון כו', משא"כ לעתיד שיהי' ההתעוררו' מצד עצמו מקום שאין אתעדל"ת מגעת לשם כלל והוא</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קעה</div></p> <p class=bodytext>כמ"ש המלך המרומם לבדו, כי יש ב' בחי' כמ"ש המלך המרומם לבדו והמתנשא מימות עולם, שבחי' התנשאות אשר מימות עולם לבד הוא בחי' שמים כסאי כו' אשר כעת שאינו רק מתנשא מימות עולם שההתנשאות הוא לפי ערך כל עולם ועולם, אבל לעתיד יהי' התגלות בחי' התנשאות עצמיו' והוא כמארז"ל קודם שנבה"ע הי' הוא ושמו בלבד שלא שייך אז בחי' התנשאות מימות עולם שהרי לא הי' עולם עדיין רק הוא בחי' התנשאות עצמיות, והוא מ"ש המלך המרומם לבדו, בחי' כי גאה גאה הראשון הוא בחולם וכת"א גיאה על גיותניא כו' שגאה האחרון הוא בחי' התנשאות מימות עולם לבד וגאה השני הוא בחי' התנשאות עצמיו', ולעתיד יהי' התגלות בחי' זאת. וז"ש כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה שלא ע"י אתעדל"ת שלכם, כי אתעדל"ת שלכם אין מגיע לשם כלל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>כן</span> יעמוד זרעכם ושמכם, זרעכם ושמכם הוא בחי' השמים כסאי והארץ ה]דו[ם רגלי, כי זרעכם הוא בחי' אור זרוע לצדיק היינו כמו שהנשמה היא למעלה בבחי' צדיק ח"י עלמין כו'. והטעם שנק' בשם זריעה יובן עד"מ מהזריעה גשמיות שהזריעה תלוי לפי השרשה בארץ שאם השרישה הוא במהרה אזי הצמיחה ג"כ במהרה, אבל אם נתעכב יותר עד השרשה אזי הצמיחה ג"כ מתעכב, אך התועלת הוא שאם השרישה היא בעיכוב ואז גם הצמיחה מתעכבת אזי הצמיחה הוא יותר טוב מהצמיחה אשר במהירות כו'. וכמו"כ בנש"י כתיב וזרעתיה לי בארץ שהיא בחי' זריעה בגוף והזמן מתעכב מאד כל ימי משך הגלות זה זמן כביר כו' עי"ז יהי' הצמיחה לעתיד בתוס' כו'. ולכן נק' הנשמה כמו שהיא למעלה בבחי' צדיק ח"י עלמין בשם אור זרוע כו', ושמכם הוא מ"ש ויעש דוד שם בחי' קבלת מל' שמים כו' והוא בחי' שמים כסאי והארץ הדום רגלי כו', ולעתיד יהי' כמו שמים חדשים והארץ החדשה אשר אני עושה שהוא בחי' המלך המרומם לבדו וכמ"ש ועתיק יומין יתיב מלכותי' מלכות</p> <p class=bodytext>עלם דלא תשתני כו', כמו"כ יהי' זרעכם ושמכם כו' וד"ל, וכמ"ש יחיינו מיומים</p> <p class=bodytext>הוא כעת ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו הוא בחי' אלף השביעי כו' וד"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>