מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - מה טובו אוהליך

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/34/index.htm">מה טובו אוהליך</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>מה טובו אוהליך</h3><div class=pageno>קצו</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>בעז"ה, פ' בלק תקע"ז</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>מה</span> טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל, להבין ענין יעקב וענין ישראל שהם ב' בחי' וא"א להגיע לבחי' ישראל כ"א ע"י בחי' יעקב, וענין ניצוץ אלקי שבתוך כל נפש מישראל נק' בשם יעקב. הנה ארז"ל כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה שנאמר לא יקרא עוד שמך אברם כ"א אברהם כו', אבל אם קורא לישראל יעקב אינו עובר הגם שכתיב לא יקרא עוד שמך יעקב כ"א ישראל, אך דקרא הדרי' וקרא לו יעקב כו'. ולכן מצינו בתורה כמה פעמים שם יעקב גם אחר קריאת לו שם ישראל כמו והי' שארית יעקב וכדומה, מפני שא"א להיות ישראל בלא יעקב בתחלה כמשית"ל וכמו שאנו אומרים בתפלת י"ח אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ולהבין</span> ענין זאת צריך להקדים מ"ש סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם, שהם ב' דברים לבד מ"ע ומל"ת וזה כל האדם כו'. הענין הוא כי הנה כתיב נפש כי תחטא היינו שנעשה פגם בנשמה, וענין הפגם הוא הסתלקות אלקות ע"י חטא ועון, וע"י תשובה שהוא מ"ש והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה עי"ז מתמלאים כל החסרונות והפגמים, והתשובה הוא התעוררו' שהוא ע"י הב"ק שמכרזת שובו בנים שובבים. וז"ש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. וענין מחשבות הוא ענין תחבולה מן הצד באופנים פרטי' איך שישוב בתשובה. ומחשבות הוא ל' רבים, שיש בזה ב' אופנים כמ"ש ועלו מושיעים בהר ציון, מושיעים לשון רבים ב' מושיעים. הא' הוא ע"י המשכת קו ימין בחי' חסד ימין מקרבת, דהיינו</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצז</div></p> <p class=bodytext>שממשיכים לו בחי' חסד, הן בעניני אלקות והן בעניני העולם בפרנסה שעי"ז ישוב בתשובה, או להיפך בבחי' שמאל דוחה שהוא מה שמואס בחייו ממש, והוא מצד שההתעוררות הוא מבחי' גבו' לכן למטה נתעורר בתשובה ע"י בחי' גבו' ג"כ להיות מואס בחייו הגשמיי', ואם אינו מועיל לו זאת אזי מבטשין אותו בעניני עוה"ז בפרנסה בדוחק כדי שעי"ז יהי' נשבר לבו בקרבו וישוב אל ה' בצר לו. וזהו בחי' אברהם ויצחק שהוא בחי' חו"ג. והוא כמשל אדם הנופל שמקימין אותו או ביד ימין או ביד שמאל, ואיך שיהי' עכ"פ הוא קם מנפילתו. אך כ"ז הוא ההתעוררות מלמעלה להיות שב בתשובה. והנה כתיב השיבנו ה' מלמעלה למטה ואז ונשובה ממטה למעלה. ובענין התשובה מלמטה יש בזה ג' בחי' שהוא בחי' נר"נ ונק' בשם בי"ע וכמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי, והוא מ"ש ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, דמשמע שבאדם א' יש ג' בחי' אלו בי"ע שהוא נר"נ כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>הענין</span> הוא כי הנה כתיב ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את המות והרע ובחרת בחיים כו', דהיינו כמו שרוצה אדם דבר הנוגע לחיי נפשו כמו בעסק המו"מ דבר שנוגע לו שירויח עי"ז אזי הוא רוצה בו כמו חיותו, ולהיפך דבר המזיק להמו"מ אזי הוא שנאוי אצלו בתכלית השנאה. כמו"כ צ"ל בענין מ"ע ומל"ת שהוא מ"ש את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כו'. אך באמת אנו רואים שאינו בחי' זו רק בצדיקים אבל בבינונים אין בחי' זו להיות מואס ברע ובוחר בטוב כמו חיו' ממש כמ"ש אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כו'. אך הענין הוא כי באמת מצד הנשמה יש בחי' זו שמ"ע הוא לה לחיות ממש, ולהיפך המל"ת כי הוא דבר שנגד חיי נפשו, אך מצד התלבשות בגוף אין בחי' זו בגילוי רק בגוף הוא בחי' סור מרע היינו להיות בבחי' אתכפיא שלא לילך אחר תאוות גופו ונפשו הבהמית.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כשיש פגם בבחי' סומ"ר היינו שעשה נגד רצון ה' ועבר על מל"ת התשובה מזה שהוא להיות סומ"ר נק' תשובה שבבחי' נפש, והוא בחי' תשובה תתאה תשוב ה' כו'. והתשובה שבבחי' רוח הוא למעלה מזה היינו שמקיים מצות ה' ולא עבר על רצונו רק שהוא בבחי' קרירות דהיינו שהמצוה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצח</div></p> <p class=bodytext>היא בלי חיות כלל בלא אהוי"ר גם שמקיים כל המצות כמו טלית ותפילין כו', אבל הוא מצות אנשים מלומדה בלבד בלתי כוונה וחיות כלל. והסיבה לזה הוא מצד העדר קבלת מ"ש דהיינו שהוא בחי' פריקת עול היינו שלבו ריקן מאלקות (הנק' פוסטקייט), ונסתעף מזה תאוות היתר, כמו הוללות וליצנות ודברים בטלים. והתשובה מזה היינו ע"י מרירות איך שלבו ריקן מכל טוב אור האלקי אזי יתמרמר מאד וישוב אל ה' בתשובה ואז יאיר בו בחי' אלקות ע"י המצות מעשיות שלו, ותשובה זו נק' תשובה שבבחי' רוח. וזשארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעה"ז מכל חיי העוה"ב, כי טוב הוא לשון אור כמ"ש וירא אלקים את האור כי טוב, היינו שיהי' מעשה המצות טובים שיהיו מאירים באור אלקי הוא ע"י תשובה כו'. ותשובה שבבחי' נשמה הוא למעלה גם מבחי' רוח, היינו גם שעושה המצות ע"י כוונה וחיות אבל אין בו בחי' נשמה כמ"ש ולדבקה בו, וכמ"ש ואתם הדבקים בה' חיים כולכם היום כו', להיות בבחי' אלקי בקרבי דייקא שיהי' גילוי אלקות במוח ולב בבחי' פנימי' כמ"ש ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך כו'. וענין התשובה הוא מרירות מהעדר זה, והתשובה ממלא כל החסרונות והפגמים ואזי יהי' אלקי בקרבי כו'. וע"פ קבלה הוא התשובה שמנוגה דבריאה ונוגה דיצי' ונוגה דעשי'. </p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כתיב כי האדם עץ השדה, היינו שהנשמה שבגוף נמשלה לעץ השדה כמשל העץ שגדל מן הארץ שיש בזה חילוקי מדרגות, שקרוב להארץ אין בו פירות כלל, ולמעלה מזה יש פירות אבל לא טובים עד שבגובה האילן הוא היותר מובחר בטעם ובמראה. והטעם הוא כי בארץ יש טו"ר והשרש האילן יונק מלחלוחית הארץ ולכן קרוב להשרש אזי התערובות רע בטוב ביותר ולכן אין בו פירות כלל, וכל מה שמתרחק האילן מן השורש נתברר הלחלוחית אשר בלב האילן עד שבתכלית הגובה שם הוא תכלית הבירור כו'. וכמו"כ יובן בעבודת ה' בענין ג' בחי' תשובה בנר"נ, כי הנשמה מלובשת בגוף גשמי שמעורב טו"ר בתכלית והתשובה של בחי' נפש הוא סו"מ בפו"מ ורוח ונשמה הוא אינו כ"כ בתערובות טו"ר. והנה התשובה של בחי' נפש שהוא סו"מ היא יקרה למעלה גם מבחי' תשובה של רוח ונשמה. ובאמת י"ל זאת מאחר שנמשלה לעץ השדה והרי כשמתנועעין אותו בחזקה אזי יפול העלה אשר למעלה בגובה האילן יותר רחוק מהעלה שבתחתיתו וכמו"כ הפגם של בחי' רוח ונשמה הוא יותר גדול מבחי' נפש דהיינו שענין התעוררו' דינים למעלה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>קצט</div></p> <p class=bodytext>הוא יותר ע"י הפגם של בחי' רוח ונשמה על שאין אלקי בקרבי כו' דייקא, יותר מבחי' פגם של נפש שהוא עבירה בפו"מ וכמארז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו. וא"כ התשובה של בחי' רוח ונשמה הוא למעלה כו'. אך הענין הוא ששניהם אמת כמשי"ת. והענין הוא כי ע"י תשובה בבחי' סומ"ר שהוא בחי' עקירת הרצון, ואין המכוון של עקירת הרצון להיות עוקר רצונו לגמרי דהיינו שלא יעלה כלל על רצונו דבר זאת, שהרי אינו ברשותו, רק ענין עקירת הרצון זו ההחלט בדעתו על הפו"מ לבל ישוב עוד לכסלה למרות עיני כבודו כו'. והנה ע"י עקירת רצון זה אזי הוא עוקר למעלה הרצון שנמשך בע' שרים, כי בזמן הגלות כתיב ושפחה כי תירש גבירתה, כי המדה הקצובה להם אינו רק מבחי' מותרות וחיצוני' אבל בזמן הגלות מקבלים גם מקדושה כו', וע"י עקירת הרצון בסו"מ עי"ז עוקר הרצון העליון שנמשך בע' שרים כו'. ולא זו בלבד אלא אף זו שע"י עקירת רצון זה שמלמטה מעורר למעלה להיות נעשה בחי' אהל שהוא כמ"ש כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעוניך לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך כו' שהוא נגעי בנ"א המחטיאים לנשמתו הן בהרהורי תאוות כו' וע"י סומ"ר נעשה אהל שהוא למגן ולמחסה לבלתי יוכלו ליקרב להחטיאו. וזהו מ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם היינו שלא תוכלו לסור מחמת המקיף שהוא שומר מכל רעה ונגע שלא יקרב כו', וכמו למשל האוהל גשמיו' שנעשה להגן מן שריפת השמש וכדומה. והוא דוגמת יריעות עזים שהי' במשכן מלמעלה להגן, כמו"כ האהל הזה הוא אהל עב שנעשה מבחי' סומ"ר בפו"מ. וזהו מ"ש באברהם ויחלק עליהם לילה ברדפו אחר המלכים, שזהו באמת אינו טבע אנושית. אך הענין הוא כי נשמת אברהם היתה ג"כ בגוף והי' בו ג"כ איזה תערובות רע והבדיל הטוב מרע בתכלית ועי"ז נעשה עקירת הרצון למעלה ג"כ, וממילא תש כוחם כמ"ש איכה ירדוף אלף כו' אם לא כי צורם מכרם שהוא הרצון העליון שמלובש בהם בזמן הגלות וכשנלקח מאתם אזי אין . . . כח כלל מצד עצמם כמ"ש סר צלם מעליהם כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> ענין מה שאמר בלעם מה טובו אוהליך יעקב, שבלעם צפה למרחוק וראה איך שישראל יהיו מובלעים בין הגוים בתכלית, כמ"ש נבלע ישראל כו' ואעפ"כ שם דייקא יהי' עקירת הרע ויהי' נעשה ע"י אהל. וזהו ענין</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ר</div></p> <p class=bodytext>בגדי עשו החמודות שלבש יעקב וכמ"ש בא אחיך במרמה ויקח את ברכתך, וכמו שאמר עשו את בכורתי לקח ועתה לקח את ברכתי כו'. הענין הוא כי אנו רואים בזמן הגלות שלא יש בחי' מיצוע כמו שאמר שלמה המלך ראש ועושר הרחק ממני הטריפני לחם חוקי פן אשבע וכחשתי כו' ופן אורש, שרצה דייקא בחי' מיצוע ובגלות הזה אנו רואים שיש בנ"א שדוחקים אותם מלמעלה מאד בכל הפרטים בפרנסה, ולכאורה הי' יותר טוב אם לא הי' כ"כ בדוחק הי' יכול יותר לעבוד ה'. ויש בנ"א שדרכם צלחה מאד ועי"ז הוא בהגבהה והתנשאות והי' לו יותר טוב שיהי' בדוחק. אך באמת מוכרח להיות שיש בזה איזה כוונה שעי"ז דייקא ישוב לה', כמו אותם בנ"א הדחוקי' בפרנסה עי"ז נשבר לבו דייקא ושב לה' כו'. ואותם ]בנ["א שמושפע להם כל טוב המכוון הוא כדי שיתן צדקה ויעשה טובות לבנ"י ולפעמים יתעורר בעבודת ה' מצד זה עצמו ע"י השפעת טוב שלו.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועפ"י</span> זה יובן ג"כ מארז"ל ישראל שבח"ל עע"ז בטהרה הם, כי ע"ז הוא מה שעובד לעץ ואבן נמצא שעושה מהטפל עיקר, וענין הפרנסה ביגיעה גדולה ובמס"נ הוא ג"כ ענין ע"ז שמבטל עצמו לשר של פרנסה. ומפני מה נק' ע"ז בטהרה, הענין הוא כי באוה"ע הוא באמת כמו ע"ז של עץ ואבן כי שרשם הוא מבחי' מזל והיגיעה במס"נ בפרנסה הוא ענין הביטול לאותו מזל כי זה שרשם, אבל בישראל ארז"ל שאין מזל לישראל הגם שלפי הנראה שוים הם כי אוה"ע מייגעי' עצמם ובנ"י מייגעים עצמם בשוה, אך בבני ישראל אינו ענין ביטול להמזל כי אין להם מזל כלל, רק בזה יש מכוון הנעלם שאח"כ יגיע מזה איזה טוב ליתן צדקה וכדומה. וזהו ענין מה שלבש יעקב בגדי עשו היינו שהלביש עצמו בלבוש עשו שהוא הטרדא בעסק הפרנסה כמו עשו, אבל יש בזה מרמה, היינו שע"י היגיעה אח"כ יוכל ליתן צדקה ובניו לת"ת נמצא שנלקח הרע מזה ע"י הטוב שעושה אח"כ. וזהו שאמר בלעם מה טובו אוהליך יעקב, שגם שיהיו בגלות בין הגוים וכמ"ש נבלע ישראל בגוים כו' כנ"ל, וע"י עקירת הרצון לבד או מצדקה שע"י יגיע כפו וכו' עי"ז נעשה אהל ומחסה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רא</div></p> <p class=bodytext>להיות שמורים מן החיצונים ולהיות נלקח רצון דקדושה מה שנתלבש באוה"ע. והנה כ"ז הוא ע"י התשובה שבבחי' נפש שהוא עקירת הרצון מרע בפו"מ.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> י"ל ענין משכנותיך ישראל. הנה משכן הוא הדירה שהאדם דר בתוכו, זה קאי על בחי' רוח ונשמה שהוא גילוי אלקות במוח ולב בתפלה וע"י תומ"צ זהו הנק' בשם משכן והוא כמו ענין היריעות שהיו מססגונא שש בגוונין, והוא ענין שית סדרי משנה זרעים מועד כו', היינו שיהי' נמשך גילוי אלקות ע"י התורה והמצות שלו ולא יהי' בבחי' קרירות מצות אנשים מלומדה שהוא ריקן מכל חיות אור ושפע אלקי, אלא יהי' המצוה בבחי' חיות כו' כנ"ל. וכן להתפעל בבחי' פנימי' בתפלה כו' זהו הנק' משכנותיך ישראל. ובזה יתורץ הנ"ל, שבאמת הפגם של רוח ונשמה הוא יותר גדול והתשובה שהוא להשלים החסרון והפגם שברוח ונשמה כנ"ל הוא יותר גדול, אך א"א להגיע לבחי' תשובה זו שהוא בחי' משכנותיך ישראל כ"א ע"י אהליך יעקב תחלה, שהוא עקירת הרצון בפו"מ בחי' סומ"ר ולכן הדר וקרי לי' יעקב כו' וד"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>