מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - צו את בנ"י

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/37/index.htm">צו את בנ"י</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>צו את בנ"י</h3><div class=pageno>ריא</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>פ' פינחס, תקע"ז</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>צו</span> את בנ"י ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאישי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו ואמרת להם זה האשה כו'. להבין ענין ואמרת ב"פ דהול"ל להקריב לי במועדו זה האשה כו'. אך הענין הוא דיש אמירה במח' כמשי"ת. ולהבין כ"ז וגם להבין ענין תפלות כנגד תמידין תקנו כו'. הנה כתיב ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו וכמ"ש נשמה שנתת בי כו' אתה בראת כו' שהוא בחי' מדו"מ, הענין הוא כי זהו תכלית ירידת הנשמה לגוף לקיים את המצות בג' בחי' מדו"מ. וזה העיקר שה' רוצה, ובהפרד הנפש מהגוף עיקר התביעה הוא על הפו"מ ולא הפנימי' הוא העיקר דהיינו שכל והשגה דייקא כו', כמ"ש מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב שהעיקר הוא נקי כפים ובחי' בר לבב ודאי טוב אבל העיקר הוא נקי כפי' בחי' פו"מ כו'. ובפו"מ גופא יש ג' בחי' מדו"מ, בחי' מחשבה הוא הרצון וחפץ להמצוה דהיינו שהוא בלא פנימי' שאינו יודע המכוון וטעם של המצוה בשרשה למעלה רק הוא רוצה לקיים רצון ה' מצד שאמר ונעשה רצונו כו'. והדיבור הוא הלימוד בת"ת כמארז"ל כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה וכן דיני סוכה וטלית כו' וכדומה שהוא הלימוד אופני המצוה איך שיהי' נק' בשם מצוה, והמעשה הוא קיום המצות בפו"מ.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> ארז"ל יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעה"ז כו' בעה"ז דייקא מועיל התשובה שהוא לשנות את טעמו מרע לטוב אבל בעה"ב אינו מועיל התשובה. וכן קיום מצות הוא דייקא בעה"ז כמ"ש במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות כו'. והטעם לזה יובן ע"פ מ"ש והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע, וענין כף הקלע</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ריב</div></p> <p class=bodytext>מבואר בכמה ספרי מוסר, אך עיקר המכוון מכולם הוא מה שמקלעין ומשליכין אותו בעניני זה העולם ומתלוצצין ממנו שמראין לו כאלו אינו מת כלל. הענין הוא כי אינו נאבד שום דבור ומח' ופו"מ, היינו שכל דבר מעניני העולם שהי' לו בזה תשוקה וחיות אינו נאבד, כי רוחני' אינו נאבד רק הגשמיות נאבד כמו הגוף שנרקב בארץ ונעשה עפר, אבל בחי' חיות רוחני שבמדו"מ אינו נאבד, ומכש"כ בחי' רצון וכוונת הלב וכמארז"ל עבירה מלפפתו כו'. והנה כשהולך מזה העולם אזי נעשים כל המחשבות והדיבורים והמעשים רעים אשר לא לה', לבוש לנפשו וגם בחי' גוף עושים לו כמבואר במ"א, והוא אסור וקשור בהם ולא יוכל להתיר עצמו, ומראים לו לפי אופן שהי' בזה העולם באותו העסק של המו"מ וכדומה. והנה בעוה"ז הרי גם שהולך כמה שעות בטרדת הבלי הזמן מ"מ אח"כ מתעורר בנפשו בחי' אלקו', הגם שבעה"ז הוא בחי' הסתר אלקו' כו' כמשי"ת לקמן, אבל באותו עולם אינו יכול לפשוט א"ע מלבושיו להתפעל מאלקו', ואין הטעם מחמת שהוא מושלך מאד בתחתי' כי באמת מקום היותר נמוך של כף הקלע הוא בעולם של ע' שרים וגם שם יש ביטול לאלקות כמ"ש מי לא ייראך מלך הגוים וכמו שר עשו שביקש מיעקב שיניח אותו לאמר שירה, כי כולם אומרים שירה והשיר הוא בחי' ביטול כו', ומכש"כ שעפ"י אמת כף הקלע הוא במקום היותר רוחני מעולם של ע' שרים ובודאי יש שם בחי' ביטול כמש"כ וצבא השמים לך משתחוים כו', ואעפ"כ שרואה כל זה אינו יכול לפשוט א"ע מלבושי מסאבותא שלו שיפעל בנפשו בחי' הביטול לאלקות רק הוא קשור ואחוז בהם כמה ימים ושנים כו', וכענין מה שכתוב ביהושע כה"ג שהי' לבוש בגדים צואים וארז"ל על שלא מיחה בבניו שנשאו נשים נכריות וכתיב הסירו הבגדים הצואים, הסירו דייקא, ומפני מה לא שב בתשובה לה', והיינו כנ"ל כי שם אין ביכולתו לשוב בתשובה והוא כמעשה דברי' דר' יהושע בן לוי שחליש ואינגד, א"ל מה ראית, א"ל עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה, א"ל עולם ברור ראית, כי עוה"ב הוא לאחר הבירור ובמקום רע לא נמשך טוב ובמקום טוב לא נמשך רע, אבל בעוה"ז יוכל לימשך רע גם</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ריג</div></p> <p class=bodytext>במקום שנמשך טוב ובמקום טוב יוכל לימשך רע כמו ר"א ב"ד ונתן צוציתא ששבו בתשובה לה' ונעשה מרע טוב, ולהיפך מטוב יוכל לימשך רע כמו שידוע שגדול א' זלזל בנט"י ונפל למטה כו', כי בעוה"ז הוא עולם השינוי שמצדיק יכול להיות רשע גמור ומרשע גמור צדיק גמור כו'</p> <p class=bodytext>והענין יובן ע"פ מארז"ל גדולה תשובה שקדמה לעולם, ולכאורה אינו מובן איך שייך קדימת התשובה לעולם כי התשובה הוא דייקא לנפש החוטאת והוא דייקא כשיש עולם ונשמות בגופים ושייך בחי' הריחוק מאלקות ע"י חטא ועון ואז יתכן בחי' תשובה, אבל כשלא הי' עדיין עולם כלל איך שייך תשובה. אך הענין כי כח התשובה מגיע למה שקדמה לעולם אבל עוה"ב אינה קדמה לעולם, כי עוה"ב הוא דייקא ע"י שית אלפי שני דהוי עלמא ועשו בו מצות או התעוררות תשובה עי"ז נעשה עוה"ב, אבל התשובה מגיע למה שמרומם ומתנשא מימות עולם. והענין הוא כי עוה"ב הוא בחי' ממכ"ע וכעת יש הארת בחי' סוכ"ע. והענין יובן עד"מ מהנפש שמחי' הגוף כמארז"ל מה הנשמה ממלא את כל הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם, דהיינו מה שהנפש מחי' את הגוף יש בזה חילוקי מדרגות כמו כח הראי' בעין וכח ההילוך ברגל שכל אחד על מקומו יבא, הרי לא יוכלו להתחלף שבעין יהי' כח ההילוך. ויש בחי' מותרות לגמרי כמו שערות וצפרניי' וא"א שיתחלפו שיהי' מבחי' מותרות בחי' פנימי' ומבחי' פנימי' בחי' מותרות, אבל הנפש עצמה שאין שייך לקרות בשם מחי' כלל בחי' חי בעצם, שם אין חילוקי מדרגות כלל. ועפ"י משל זה יובן למעלה ענין סוכ"ע וענין ממכ"ע שהוא בחי' יח"ע ויח"ת, בחי' ממכ"ע הוא כח אלקי שבתוך נבראים ויצורים כו' שכל א' מובדל מחבירו כמארז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה והמזלות מקבלים מלמעלה כו', ומאחר שבע]שב י[ש חילוקי שאין א' דומה לחבירו כו' כמו"כ ברוחני' של גשמיותם יש ג"כ חילוקי מדרגות וכל א' יש לו מקום מיוחד ובלתי יוכל להשתנות כי שרשם משם אלקי' שהוא בגי' הטבע כו'. ויש בחי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ריד</div></p> <p class=bodytext>מותרות ופסולת לגמרי כו', וב]חי[' סוכ"ע הוא מ"ש המלך המרומם לבדו והמתנשא מימות עולם, שימות עולם הוא השפעת אלקו' בנבראים אבל סוכ"ע הוא מתנשא כמ"ש יחיד חי העולמים חי ולא בחיים בחי' חי בעצם כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועפ"י</span> הנ"ל יובן ענין עוה"ב שהוא בחי' ממכ"ע, שהנה אמת הוא שעוה"ב יהי' התגלות אלקות מה שהוא מרומם ומתנשא אך שיהי' בבחי' או"פ היינו שיהי' נמשך בכל א' בפרט לפי ערכו בחי' גילוי אלקות זה וכמ"ש ובאו במערות צורים ובנקרות הסלעים מפני פחד ה', שיהי' נמשך פחד ה' ולא דייקא על האדם אלא אפי' על בהמות וחיות כמ"ש ובכן תן פחדך על כל מעשיך וייראוך כל הברואים ויעשו כולם אגודה אחת כו' כמו הדוגמא שהי' לפני חטא אדה"ר שהי' פחד אלקו' על כל הנבראים, וכמו חמורו של רפב"י שלא אכל שאינו מעושר כי הוא נשאר מאותן בהמות בהררי אלף שקודם חטא אדה"ר ולא הי' יכול לאכול דבר שאינו מעושר. ולכן כתיב לעתיד לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כו' פרה ודוב תרעינה יחדיו ירבצון ילדיהן כו' וגר זאב עם כבש מחמת שיהי' נמשך פחד ה' ולא יהיו טורפים ומזיקים כלל גם בחיות ובהמות. וענין הפחד הוא דייקא מדבר הקרוב אליו כי כשהמל' הוא ברחוק ממנו לא יפחד כלל, והיינו כנ"ל כי עוה"ב יהי' התגלות אלקות מה שהוא מרומם ומנושא בכל חד לפום שיעורא דילי' בבחי' או"פ. ולכן לא יוכל לפשוט א"ע מרע לטוב כי כמו שהמשיך בעה"ז ככה יהי' בעוה"ב וכמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ שהרע יודחה לגמרי ולא יוכל להתהפך מרע לטוב כו'. והוא כמשל הנפש שמחי' הגוף לא יוכל להיות מבחי' מותרות בחי' פנימי'. אבל בעוה"ז הוא הארת בחי' סוכ"ע בבחי' או"מ ולכן כאן הוא השינויי' והתמורות מרע לטוב ומטוב לרע כמשל עצמו' הנפש שאין בו התחלקות מדרגות והוא ע"י תשובה מעומקא דלבא אזי יכול להתהפך מרע לטוב. וזהו ענין תשובה שקדמה לעולם, עולם נק' מה שהוא בחי' ממכ"ע אבל כח התשובה עולה קדם לעולם כו', והוא כמשל דבר התוסס שאז יכול להיות שהשמרים יהיו למעלה והטוב למטה ולהיפך כו'. ויש בזה בחי' א' שהתשובה היא למעלה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רטו</div></p> <p class=bodytext>מעוה"ב שעוה"ב ג"כ יהי' התגלות בחי' המרומם והמתנשא אבל יהי' נמשך למטה לכל א' לפי ערכו אבל התשובה מעורר בחי' סוכ"ע כמו שהוא ממש למעלה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> י"ל ענין הקרבנות שהוא מ"ש צו את בנ"י ואמרת אליהם את קרבני כו' תשמרו להקריב לי במועדו, כי הנה יש ב' מיני קרבנות, הא' קרבנות היו"ט שהוא פסח שבועות סוכות שאז הוא עיקר זמן היחוד מ"ה וב"ן. והב' הוא הקרבת תמידין שבכל יום וכתיב בהם תשמרו להקריב לי במועדו שבהם יומשך ג"כ ההארה כמו בקרבנות המועדים כו'. וכעת ג"כ תפלות כנגד תמידין תקנו. הענין הוא כי ידוע שיש ד' בחי' דצח"מ ולנגדן הוא ארמ"ע, הנה הדומם הוא שנלקח ממנו כל הג' בחי' צח"מ זהו הנק' בחי' דומם והוא בחי' עפר. והצומח יש בו מעלה יתירה היינו שהוא מצמיח בתוס' וריבוי כמו העשב שנגדל מן העפר וגם שהעפר הוא דומם אך שהוא ע"י המים שבעפר וכשהעשב הוא בתוך המים אזי אז נצמח תמיד בתוס' מעט מעט, אבל כשהוא מונח בפ"ע הוא ג"כ דומם. והחי יש בו מעלה יתירה והוא נגד בחי' יסוד האש שהוא חום הטבעי שיש בבהמות וחיות ולכן הם מולידי' כי כל חום הוא מוליד. והמדבר יש בו ג"כ בחי' צומח כמו שנראה שבעודו רך בשנים אזי הוא קטן הן בגוף והן בשכל ומדות, וכל מה שניתוסף בשנים ]אזי נ[צמח הגוף והמדות כו'. ובחי' חי ג"כ יש בו והוא בחי' כח המוליד, ועוד מעלה נוספת יש בו שהוא בחי' מדבר בחי' שכל והשגה. והנה ענין הקרבת הבהמה הוא העלאת חום הטבעי', כי בהמה הוא לשון בער כמ"ש ושלח את בעירו שהוא חמימות התאוה זרה, ובהמה בגי' ב"ן ונמשך מלמעלה המשכת שם מ"ה והוא יחוד מ"ה וב"ן כו'. והנה תפלות כנגד תמידין תקנו, כי ענין התפלה בשתים לפניה ופסד"ז הוא בכדי להלהיב נפשו הבהמית כמ"ש אדם כי יקריב מן הבהמה כו'. וכן שמע ישראל ואהבת בכל לבבך כו' והוא הנק' בחי' אשה אש ה', ובש"ע הוא המשכת שם מ"ה בחי' אש יו"ד והוא הנק' אש הוי' כמ"ש ואחר הרוח רעש כו' לא באש</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רטז</div></p> <p class=bodytext>הוי' דמשמע שיש אש הוי' ואש אלקים, אש אלקים הוא בחי' אש ה' שהוא ה' אחרונה של שם הוי' בחי' שם אלקים, ובש"ע הוא המשכת שם הוי' בשם אלקים והוא יחוד מ"ה וב"ן בחי' סובב וממלא כו'. וזהו צו את בנ"י כי הנה צו הוא לשון צותא והתחברות, את בנ"י הם נשמות שירדו בגופים והוא היחוד וחיבור מ"ה וב"ן.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> י"ל ענין תשמרו להקריב לי במועדו כו', הענין הוא כי אמת הוא שבתפלה הוא יחוד מ"ה וב"ן אבל אחר התפלה יכולים לשלוט בו זרים דהיינו שיסתעף ההיפוך מאלקות בחי' הוללות וליצנות, וצריך לזה שמירה מעלייתא, ועיקר השמירה הוא דייקא ע"י תושבע"פ. וזהו מ"ש תשמרו שמור לנוק' וזכור לדכו' כו' כמשית"ל, כמ"ש זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני, היינו שאחר התפלה שאז הוא בעניי מן הדעת, שבשעת התפלה הוא בחי' העלא' הנפש בפסד"ז ובשתים לפניה. ובש"ע הוא ההמשכה משם מ"ה, אבל אחר התפלה הוא עני מן הדעת ויכולים לינק אז החיצונים, אזי זאת נחמתי כי אמרתך חייתני שהוא הדיבור בד"ת, כי התורה הוא מגן ומחסה לבלתי יוכלו לבא אליו החיצונים כמ"ש כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעוניך ונגע לא יקרב באהליך. והמגן ומחסה הוא ע"י תורה. וזהו שאנו אומרים אלקי עולם ברחמיך הרבים רחם עלינו אדון עוזנו צור משגבנו מגן ישענו משגב בעדינו. ד' מיני מקיפים שהמקיף הוא השמירה מן החיצונים, והשמירה הוא ע"י ב' בחי' זכור לדכורא הוא בחי' תושב"כ שהוא ס"ר אותיות התורה והאות של תורה כמ"ש בתורה דייקא ע"י הלימוד נעשה בחי' מקיף. ושמור לנוק' הוא בחי' תושבע"פ, ובזה אין נפקותא כלל איך שלומד הן בלשון אשכנז והן בלשון ארמית. ועיקר השמירה הוא דייקא ע"י תושבע"פ כמ"ש תשמרו ושמור לנוק' כו', ומ"ש אנו מאמינים שבודאי הוא אמת שע"י לימוד התורה כל חד לפום הפנאי שלו רק שלא ילמוד שלא לשמה ובאמת אין זה שכיח כלל כעת כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>ריז</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> תשמרו להקריב לי במועדו שההקרבה לי הוא בחי' עצמותו בחי' סוכ"ע, ולהקריב לי במועדו שהוא היעוד וחיבור של סובב וממלא צריך לזה בחי' שמירה כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> תפלת שחרית הוא נגד פסח בחי' אברהם כידוע שכל בקר הוא חסד דאברהם כו', והוא נגד עוה"ז שצ"ל העלאה והמשכה כו'. ותפלת מנחה הוא נגד שבועות בחי' יצחק שהוא הדוגמא דעוה"ב שאין בזה בחי' העלאה רק הוא דבר מוכן שרואה הדבר כמו שהוא כו'. ולכן במנחה אין בה רק ש"ע ואין בה בחי' העלאה בתחלה כו'. ותפלת ערבית הוא נגד סוכות ויעקב נסע סוכתה כו' בחי' ת"ת שהוא הממוצע בין חו"ג שהוא תפלת שחרית ותפלת מנחה, כי במעריב יש ג"כ שתים לפניה וק"ש שהוא בחי' העלאה, והוא הדוגמא לתפלת שחרית אבל אינו כ"כ באריכות ולכן הוא ממוצע בין תפלת שחרית לתפלת מנחה כו'. וג' תפלות אלו הוא לנגד מדו"מ שהוא בחי' מוח לב מעשה. שחרית הוא בחי' מוח שהוא ע"י השגה בהתבוננות בשתים לפניה כו'. ומנחה הוא בחי' לב שהוא מעין דלעתיד שרואה הדבר כו' הוא נגד בחי' יצחק. ומעשה הוא נגד יעקב בחי' ממוצע כי אין בזה העלאה כמו בתפלת שחרית ומ"מ מלובשת באיזה דבר. והוא ענין ריח ניחוחי כמו למשל הריח שמשיב את הנפש, שהריח אינו ערך לגבי השבת הנפש ומ"מ ע"י הוא השבת הנפש. וכמו"כ הבחי' מעשה כו'. וזהו ג"כ ענין תמיד של שחר שהוא נגד תפלת שחרית ותמיד של בין הערבים נכללי' בו ב' הבחי' כו' כמ"ש במ"א וד"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>