החלצו
רכד
בעז"ה, פ' מטות ומסעי תקע"ז
פ' מטות מסעי
החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת ה' במדין אלף למטה אלף למטה כו'. הנה בחי' מדין הוא המנגד לבחי' משה כי עובדא דמשה הוא המשכת יחוד אלקי ע"י תומ"צ כמ"ש תורה צוה לנו משה כו' להיות בחי' יח"ע ויח"ת כמאמר איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד, והוא בחי' השם שלם וכסאו שלם כו'. ובחי' מדין הוא מנגד לבחי' משה דהיינו שהם מפרידים יחוד אלקי. כי ענין מדין הוא שנאת חנם איש לחבירו בלתי יתאחדו כא' כו' כמשי"ת. וז"ש נקום נקמת בנ"י מאת המדינים ואחר תאסף אל עמך כו'. ולהבין כל זאת צריך להקדים כי ע"י הכנעת יתרו כהן מדין זה הי' הכנה לנתינת התורה, כי יתרו הי' כומר לכל מיני ע"ז והוא הכניע א"ע ואמר עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלקים עי"ז זכו לקבלת התורה לפי שעה זאת לבד, אך מ"מ הרי נשאר אומה של מדין וע"ז כתיב צרור את המדינים כו'. וזהו כל עיקר משך הגלות דעתה זה זמן רב י"ז מאות שנה מחמת שנאת חנם בחי' מדין כו' כידוע שחורבן בית שני לא הי' רק מחמת שנאת חנם. כי הנה יהושע כבש ל"א מלכים כמ"ש לא תחי' כל נשמה כדי לבער הרע (ומ"מ נשארו קצת שלא הורישו כמ"ש והיו לצנינים בצדיכם שבאם שלא ילכו בדרך הטוב אזי יתגברו האומות עליהם). וזה הי' עיקר טעם הכניסה לא"י כי א"י הוא ארץ ז'