ואמרתם זבח פסח
כא
יום א' דפסח, תקע"ז לפ"ק
יום א' דפסח
ואמרתם זבח פסח הוא לה' כי פסח ה' כו'. להבין שורש ענין פסח שהוא בחי' דילוג. וגם להבין ענין ובמורא גדול זו גילוי שכינה. כי הנה ידוע ששכינה הוא מה ששוכן בתחתונים בחי' מל' שמחי' את כולם בחי' כח הפועל בנפעל כמ"ש מלכותך מכ"ע וזהו בכל השנה ג"כ. אך הענין הוא שהחידוש בפסח הוא מה שאמר גילוי שכינה, שבכל השנה הוא בהעלם ובפסח הוא בגילוי כמשי"ת לקמן. וגם להבין ענין מצה זו שאנו אוכלים על שום מה על שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם ממ"ה הקב"ה בכבודו ובעצמו, כי לכאורה אינו מובן שהלא אכילת מצה שאנו אוכלים הוא קודם חצות ולא הספיק כו' הוא אחר חצות. להבין זאת צריך להקדים כי הנה ידוע שחיות כל העולמות הוא מבחי' מל' דייקא וכמ"ש מלכותך מכ"ע ובאמת אינו מובן הטעם מפני מה אינו מקבלים חיו' מבחי' חסד וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה. אך הטעם הוא מפני שאין מלך בלא עם כי בחי' מל' הוא דייקא על זולתו, ועדיין לא יתורץ, שהרי בחי' חסד שהוא בחי' השפעת הטוב הוא ג"כ לזולתו דייקא. וגם באמת אינו מובן איך אפשר להיות חיות העולמות מבחי' מל' שהרי ענין החיות הוא בחי' התפשטות בחי' כח הפועל בנפעל ובחי'