מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - ואמרתם זבח פסח

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/4/index.htm">ואמרתם זבח פסח</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>ואמרתם זבח פסח</h3><div class=pageno>כא</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=headingintext>יום א' דפסח, תקע"ז לפ"ק</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>יום א' דפסח</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>ואמרתם</span> זבח פסח הוא לה' כי פסח ה' כו'. להבין שורש ענין פסח שהוא בחי' דילוג. וגם להבין ענין ובמורא גדול זו גילוי שכינה. כי הנה ידוע ששכינה הוא מה ששוכן בתחתונים בחי' מל' שמחי' את כולם בחי' כח הפועל בנפעל כמ"ש מלכותך מכ"ע וזהו בכל השנה ג"כ. אך הענין הוא שהחידוש בפסח הוא מה שאמר גילוי שכינה, שבכל השנה הוא בהעלם ובפסח הוא בגילוי כמשי"ת לקמן. וגם להבין ענין מצה זו שאנו אוכלים על שום מה על שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם ממ"ה הקב"ה בכבודו ובעצמו, כי לכאורה אינו מובן שהלא אכילת מצה שאנו אוכלים הוא קודם חצות ולא הספיק כו' הוא אחר חצות. להבין זאת צריך להקדים כי הנה ידוע שחיות כל העולמות הוא מבחי' מל' דייקא וכמ"ש מלכותך מכ"ע ובאמת אינו מובן הטעם מפני מה אינו מקבלים חיו' מבחי' חסד וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה. אך הטעם הוא מפני שאין מלך בלא עם כי בחי' מל' הוא דייקא על זולתו, ועדיין לא יתורץ, שהרי בחי' חסד שהוא בחי' השפעת הטוב הוא ג"כ לזולתו דייקא. וגם באמת אינו מובן איך אפשר להיות חיות העולמות מבחי' מל' שהרי ענין החיות הוא בחי' התפשטות בחי' כח הפועל בנפעל ובחי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>כב</div></p> <p class=bodytext>מל' הוא בחי' התנשאות כמ"ש ה' מלך גאות לבש שהוא היפך ההתפשטות, נמצא שההתנשאות וההתפשטות הם שני הפכי' בתכלית ואיך אפשר שבחי' מל' יחי' את כולם.</p> <p class=bodytext><span class=cup>אך</span> הענין יובן עפ"י הקדמה א'. כי ידוע שיש ב' בחי' מציאות ומהות, וענין מציאות ומהות יובן עפ"י הידוע שכל הנביאים הוא בנו"ה כמו יחזקאל השגתו בנו"ה דיצי' וישעי' בנו"ה דבריאה ומשה בנו"ה דאצי' וגם בהשגתו בנו"ה כתי' וראית את אחורי ופני לא יראו. ורשב"י הי' מדבר בענין עתיק ואריך וא"ק וטה"ע כאלו ראם ממש ובודאי משה הוא גדול מרשב"י והשגת משה לא הי' רק בנו"ה אשר לבר מגופא וגם במדו' לא הי' משיג ורשב"י הי' משיג למעלה מעלה כנ"ל. אך הענין יובן עפ"י הנ"ל שיש ב' בחי' השגת מהות ומציאות כמו ענין מבשרי אחזה אלוה, כי אנו רואים שיש באדם שכל ומדות והנה כתי' בצלם אלקי' עשה את האדם, לכן כיון שאנו רואים שיש בנפש בחי' חכמה אזי יודעים אנו שיש למעלה בחי' חכמה אלקי', וכשאנו רואים שיש בנפש בחי' חסד בפו"מ להטיב לזולתו אזי בודאי למעלה יש ג"כ בחי' חסד. והנה באמת בחי' חכמה אשר בנפש הוא לא מיני' ודוגמתו לגבי חכמה העליונה ולא שייך לומר שבחי' חכמה עליונה הוא בבחי' רוחני' מאד וזו באה בהגשמה ועכ"פ היא מעין מעט מחכמה העליונה. או לומר שבחי' חסד שבנפש הוא מעין ודוגמא דדוגמא מבחי' חסד עליון שהרי אנו רואים שמחכ' העליונה נעשה התהוות כמ"ש כולם בחכמה עשית ומחכ' שלמטה באדם לא נעשה שום התהוות וגם מבחי' דיבורו של הקב"ה כתי' בדבר ה' שמים נעשו שלא דיבורו כדיבורינו, וכמ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם. והנה זאת ידוע שהמקור לחכמה אשר למטה בגשמיו' הוא חכמה דאצי' שהוא המקור למקור עד שע"י</p> <p class=bodytext><div class=pageno>כג</div></p> <p class=bodytext>ריבוי השתלשלות נעשה בחי' חכמה למטה, וכן לבחי' חסד שבפו"מ מקורו הוא בבחי' חסד דאצי' כנ"ל ומ"מ נראה שהוא לא מיני' ודוגמתו כלל וכלל ואין ערוך בחי' חכ' זו לגבי חכ' העליונה כנ"ל. אך הענין הוא שממה שנראה בחי' חכמה למטה אנו יכולים להשיג רק מציאותו היינו כיון שיש בחי' חכמה למטה אזי בודאי יש במציאות חכמה באצי' ג"כ אבל זאת אין יכולים להשיג מהות ואיכות החכמה דאצי', או מבחי' חסד אשר למטה אזי מוכרח שבודאי יש בחי' מציאת חסד למעלה שהרי כתי' בצלם אלקים עשה את האדם, אבל לא נודע לנו מהותו מה הוא, וה"ז כמשל סומא שלא ראה מאורות מימיו הגם שנטעים לו בטוב טעם ההפרש שבין אור לחושך בכל פרטי' מ"מ לא ישיג רק מציאותו אבל לא מהות האור בעצם, משא"כ מי שרואה אור א"צ כלל להתבונן בו איך ומה, וגם שלא נודע לו בשכל וסברא ענין מציאות אור מאחר שהוא רואה עצם ומהות האור.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וכמו"כ</span> יובן בענין הרשב"י שהי' מדבר רזין עמוקי' בענין עתיק ואריך וטה"ע וכנ"ל, היינו רק בענין השגת מציאותו לבד וכיון הדבר לאמיתו כמו שראם ממש, כי הגוף שלו נזדכך מאד, אבל לא מהותו רק מציאותו לבד. וכן ר"י כה"ג שאמר ראיתי את אכתריאל כו' שהוא בחי' מל' דאצי' שנעשה כתר לבריאה הוא רק השגת מציאותו ולא מהותו כו' משא"כ השגת הנביאים בנו"ה הוא בבחי' ראיית המהות ממש, לכן הי' השגתם רק בנו"ה שהוא בחי' השפעה אלקי' כו'. וראי' לדבר שהרי הנביא בעת הנבואה אין בו בחירה כלל להיות מעכב עצמו שלא לדבר דברי הנבואה, כי בחי' אלקו' נתגלה בה' מוצאו' הפה שלו ומוכרח לדבר, מזה הוראה שהוא בחי' גילוי המהות, כי אם הי' בחי' מציאותו לבד אזי לא שייך שישרה בחי' אלקו' על גוף גשמי, אך מחמת שהוא בחי' מהות ממש לכן לגבי מהות אלקות אין הגוף מסתיר כלל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> עפ"י זאת יובן ג"כ שבחי' מל' שהוא בחי' התנשאות מחי' כל העולמות. כי לכאורה אינו מובן כנ"ל שהרי אנו רואים למטה שבחי' התנשאות הוא היפך ההתפשטות כמו למשל מלך ב"ו שמתנשא על העם הרי אינם מקבלים חיו' מזה כלל. אך עפ"י הנ"ל יובן שמבחי' ההתנשאות אשר למטה אינו מבינים כלל רק מציאות בחי' מל' למעלה אבל לא נודע לנו מהותו איך ומה. כי באמת בחי' מל' אשר למטה הוא לא מיני' ולא דוגמתו כנ"ל. ובזאת מתורץ הקושיא הנ"ל שמבחי' מל' יוכל להיות חיות העולמות. אך עדיין הקושיא הנ"ל במקומה עומדת מפני מה לא יהי' חיו' העולמות משאר מדו' כמו מבחי' חסד שהוא ג"כ השפעה לזולתו כנ"ל. הענין הוא כי ידוע שבכל</p> <p class=bodytext><div class=pageno>כד</div></p> <p class=bodytext>דבר יש תענוג כמו מדת החסד שהוא בחי' ההשפעה לזולתו יש בו תענוג שמתענג מהשפעה זאת ואילולי התענוג לא הי' משפיע כלל. או במדה"ד שהוא בחי' כווץ והעדר ההשפעה הוא ג"כ מפני התענוג שמתענג ממה שמכווץ ולא ליתן לזולתו. וכמו"כ במדת הניצוח הוא מצד התענוג שמתענג כשינצח, ואם אינו מתענג מזה אזי יבוטל הניצוח, והתענוג הזה הוטבע בהם דהיינו שנמדד התענוג לפי ערך המדה שככה יתענג וא"צ שיעוררו אותו בתענוג רק התענוג הוטבע בהם בעת שנולדו המדו'. והנה על בחי' מל' נאמר סיהרא לית לה מגרמה כלום כמשל הלבנה שאין בה אור עצמי רק שמקבלת מהשמש, כמו"כ בחי' מל' לית לה מגרמי', היינו שבחי' מדת מל' היא מדה כמו שאר מדות כמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת כו' לך ה' הממלכה, רק התענוג למלוכה לא הוטבע במדת מל' כמו שאר מדו' רק צריך לעורר תענוג למלוכה. וראי' לדבר שבשארי מדות התענוג הוטבע בהם משא"כ מדת ההתנשאות, הוא מבהמות ועופות, שאנו רואים שיש בהם ג"כ כל המדות כמו העורב הוא אכזרי ונשר הוא רחמני. ויש שהם בבחי' המיצוע. וכן כל המדות יש בחיות ובהמות, משא"כ מדת ההתנשאות אין בהם, והטעם הוא כנ"ל, כי כל המדות התענוג הוטבע בהם לכן יש גם בחיות ועופות, משא"כ מדת ההתנשאות התענוג לא הוטבע בו רק צריך לעורר תענוג כנ"ל. וכמו"כ יובן בענין בחי' מל' דלית לי' מגרמי' כלום רק צריך לעורר תענוג או מלמעלה או מלמטה, כמו הכלי זכוכית שמקבלת אור או מלמעלה או מלמטה, כמו"כ יובן בבחי' התעוררות תענוג למלוכה שתלוי או מצד התחתונים או מלמעלה כמשל מלך ב"ו שתלוי התעוררו' התענוג או מצד העבדים הבטילים אליו שהם יעוררו התענוג למלוכה או שמעצמו יתעורר בתענוג להיות מתנשא על זולתו. וכמו"כ יובן למעלה בבחי' מל' שמתחלה קודם בריאת העולמות כתוב בע"ח שהי' התעוררו' התענוג מצד כי חפץ חסד הוא, לכן נתעורר בתענוג להיות מלך משא"כ מכאן ואילך תלוי במעשה התחתונים ע"י ביטול היש של התחתונים מעוררי' למעלה בחי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>כה</div></p> <p class=bodytext>תענוג למלוכה וכן ע"י ביטול המלאכים כמ"ש וצבא השמים לך משתחוים עי"ז מעוררי' תענוג ורצון למלוכה, כמ"ש כתר יתנו לך מלאכים המוני מעלה וכמ"ש גבורי כח עושי דברו כו'. ובזה יובן מה שחיות העולמות הוא דייקא מבחי' מל' מפני שאין מלך בלא עם ולא משאר מדו' שהוא ג"כ לזולתו. הטעם הוא כנ"ל כי כל המדות התענוג אשר בהם הוטבע בהם וא"צ לעוררם כלל ורצון המאציל הי' שיהי' תלוי מצד ביטול התחתונים שהם יעוררו התענוג, וזהו בבחי' מל' דייקא כנ"ל וד"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וכעת</span> י"ל ענין פסח שנאמר ובמורא גדול זה גילוי שכינה, כי הנה כתיב המלך המרומם והמתנשא מימות עולם שיש בחי' מל' המתנשא בכל עולם לפי ערכו, כמו למשל מלך ב"ו שכפי ערך הביטול של עבדים ככה הוא ערך ההתנשאות. וענין ובמורא גדול הוא בחי' התנשאות אשר בעצם אשר אין שייך עליו לומר גם בחי' מקיף ארבע עולמות בשוה, כי בחי' מקיף ד' עולמות כו' הרי הוא מקיף את ד' עולמות עכ"פ, אבל בחי' התנשאות אשר בעצם לא שייך עליו לומר גם בחי' מקיף לד' עולמות, והוא ענין אוא"ס שקודם הצמצום כמארז"ל קודם שנבה"ע הי' הוא ושמו בלבד. וזהו ובמורא גדול. כי יש ב' בחי' מורא ויראה, יראה היינו כשנתקבל היראה במקבלים כי יראה הוא בחי' נוק' ויש בזה חילוקי מדרגו' לפי אופן ההשגה שבמקבל, ומורא הוא בחי' דכר היינו ממי שמתייראים. וזהו ענין מורא שהוא משפיע כל מיני אימה, ובפסח הי' בחי' דילוג מן בחי' התנשאות בעצם בחי' מורא גדול, וההלבשה הי' בבחי' מצה הנק' לחמא עניא, כי לחם הוא בחי' ההשגה מצד הטעם ודעת משא"כ לחם עוני הוא בלי דעת כלל. כי הנה כתי' ולא שמעו אל משה מקוצר רוח כו' שלא הי' בהם שום השגה באלקות ואעפ"כ יצאו ממצרים טף ונשים ת"ר אלף רגלי שלא רצו להשתקע בנו"ן שערי טומאה כו' והוא הנק' שפלות ובושה מקמי קוב"ה והוא בחי' יראה תתאה לבד זהו הכנה לבחי' התנשאות בעצם. וזהו ובמורא גדול זה גילוי שכינה, כי שכינה הוא בחי' מל' וכתי' אני ראשון ואני אחרון שבחי' מל'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>כו</div></p> <p class=bodytext>דא"ס המחי' את כולם יש בו הארת בחי' אני ראשון אך שהוא בהעלם ובפסח הי' גילוי בחי' זאת ע"י אכילת מצה כנ"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> ההפרש אשר בין פסח לשאר יו"ט כי בכל יו"ט צ"ל תחלה בחי' אתעדל"ת כמו שבועות ע"י סה"ע וכו' וגם שבת צ"ל תחלה ו' ימי המעשה ולפי ערך ההעלאה של וימ"ה ככה הוא המשכת העונג בשבת כמ"ש וקראת לשבת עונג, אבל בפסח הי' בחי' דילוג ממדרגה גבוה אשר אין אתעדל"ת מגעת לשם כלל והוא מבחי' התנשאות אשר בעצם וזהו בכבודו ובעצמו כי כבודו הוא זיו יקרי' ובעצמו הוא עצמותו היינו שהי' ההתגלות מבחי' כבודו אשר בעצמותו והוא הנק' אור א"ס שלפני הצמצום. וזהו ענין מצה זו שאנו אוכלים על שום מ"ה כו', כי מצה הוא בה' וה' הוא במילוי ה"ה כי בחי' ה' הוא בחי' מל' והמילוי ה' מרמז על בחי' מל' בעצם שהוא בהעלם תוך בחי' מל' המחי' כו', ובפסח הי' התגלות בחי' זאת מצד עצמו כי אין אתעדל"ת מגעת לשם כנ"ל, אך הכנה הוצרך להיות לזה שיהיו כלי מוכן לקבל, וענין ההכנה הוא מצה זו שאנו אוכלים שהוא בחי' לחם עוני בחי' שפלות לבד, זה הי' הכנה להיות נגלה עליהם ממ"ה בכבודו ובעצמו. וזהו על שום מ"ה בחי' מה בעצם וכמו שאמר משה בואנחנו מה, שהי' בו גילוי אוא"ס בחי' מה בעצם. וזהו מצה זו שאנו אוכלים קודם חצות שהוא בחי' לחמא עניא הנ"ל בחי' קטנות כנ"ל הוא הכנה להיות נגלה עליהם ממ"ה הקב"ה בכבודו ובעצמו כנ"ל וד"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>