מציל עני
רמד
שבת חזון הנ"ל
מציל עני מחזק ממנו כו' הנה מציל הוא אותיות צלם, ולהבין ביאור ענין זה מהו, צ"ל מ"ש בשוב ה' שיבת ציון היינו כחולמים כו' שהגלות נמשל לשינה וזהו רמז מה שחוני המעגל ישן ע' שנין רמז לגלות בבל, וכן גלות דעכשיו נמשל לשינה וכמ"ש עורה למה תישן ה' כו' וכמ"ש ותחלימני ותחייני כו'. וצ"ל ענין החלומות כי הנה ארז"ל שהחלום הוא מעין הרהורי לבא וראי' דלא חזי אינש בחלמי' פילא בקופא דמחטא כו'. הענין זאת יובן ע"פ מ"ש והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע, וענין כף הקלע הוא שמקלעין ומשליכין אותו בעניני העולם שעסק בהם בעוה"ז. והענין הוא כי אינו נאבד שום דיבור ומח' כו' הן דיבורים טובים ומחשבות טובים נעשים לבוש לנשמתו בג"ע והרהורים ודיבורים רעים ג"כ נעשי' לבוש לנפשו ואסור וקשור בהם ואין יכול להתיר עצמו כענין שכתוב ביהושע כה"ג שלא מיחה בבניו על שלא נשאו* נשים נכריות וכתיב הסירו הבגדים הצואים, הסירו דייקא כו'. וצ"ל הטעם שהלא מדו"מ המה רק לבושי הנפש שהנפש מתלבשת בהם ואינו עצמו' הנפש, ומפני מה אינו נאבד שום הרהור כו'. אך הענין הוא כי בעצמו' הנפש יש כ"ב אותיות כמ"ש בלק"א שהנפש מליאה אותיות והוא בחי' כ"ב תנועות הנפש וכמ"ש ויהי האדם לנפש