מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - מציל עני

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/42/index.htm">מציל עני</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>מציל עני</h3><div class=pageno>רמד</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><p class=headingintext>שבת חזון הנ"ל</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>מציל</span> עני מחזק ממנו כו' הנה מציל הוא אותיות צלם, ולהבין ביאור ענין זה מהו, צ"ל מ"ש בשוב ה' שיבת ציון היינו כחולמים כו' שהגלות נמשל לשינה וזהו רמז מה שחוני המעגל ישן ע' שנין רמז לגלות בבל, וכן גלות דעכשיו נמשל לשינה וכמ"ש עורה למה תישן ה' כו' וכמ"ש ותחלימני ותחייני כו'. וצ"ל ענין החלומות כי הנה ארז"ל שהחלום הוא מעין הרהורי לבא וראי' דלא חזי אינש בחלמי' פילא בקופא דמחטא כו'. הענין זאת יובן ע"פ מ"ש והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע, וענין כף הקלע הוא שמקלעין ומשליכין אותו בעניני העולם שעסק בהם בעוה"ז. והענין הוא כי אינו נאבד שום דיבור ומח' כו' הן דיבורים טובים ומחשבות טובים נעשים לבוש לנשמתו בג"ע והרהורים ודיבורים רעים ג"כ נעשי' לבוש לנפשו ואסור וקשור בהם ואין יכול להתיר עצמו כענין שכתוב ביהושע כה"ג שלא מיחה בבניו על שלא נשאו* נשים נכריות וכתיב הסירו הבגדים הצואים, הסירו דייקא כו'. וצ"ל הטעם שהלא מדו"מ המה רק לבושי הנפש שהנפש מתלבשת בהם ואינו עצמו' הנפש, ומפני מה אינו נאבד שום הרהור כו'. אך הענין הוא כי בעצמו' הנפש יש כ"ב אותיות כמ"ש בלק"א שהנפש מליאה אותיות והוא בחי' כ"ב תנועות הנפש וכמ"ש ויהי האדם לנפש</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רמה</div></p> <p class=bodytext>חי' לרוח ממללא, או מארז"ל שתי רוחות מספרות זו עם זו, הרי שיש בחי' דיבור גם בנפש בלא גוף, אך ששם הם בתכלית הרוחני' ואינו כמו הדיבור גשמי היוצא במבטא ע"י ה' מוצאות כמו למשל הכנור שנשמע חתוך אותיות כו'. והכ"ב תנועות אשר בעצמות הנפש הם שרש הכ"ב אותיות אשר במח' ודיבור כו'. וראי' לדבר שהרי הבהמה שיש לה ה' מוצאות הפה ואינה יכולה לדבר מוכרח להיות שהוא תלוי בכ"ב תנועות אשר בעצמות הנפש כו' ובבהמה אינו בחי' זאת כו', ולכן המחשבה ודיבור אינם נאבדים כי המה בחי' עצמיות כמו הנפש עצמה ולכן כמו שהנפש היא נצחי' כך לבושי הנפש המה נצחי' כי שרשם הוא בעצמו' הנפש.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> צ"ל שאמרו בזוהר הרהור לא עביד מידי כי הקול בקע אוירין ורקיעין, דזה סתירה לענין הנ"ל דמשמע שהמח' היא עצמיו'. אך הענין הוא שמה שאמרו הרהור לא עביד מידי היינו שאינו ממשיך כלום, אבל הקול בקע אוירין כו', אבל באמת המח' היא יותר עצמיות מהדיבור, וראי' ממארז"ל הרהורי עבירה קשים מעבירה כו', ולכן אינו נאבד שום הרהור ודיבור ונעשה מזה כף הקלע. וזהו ענין החלומות ג"כ שהוא מעין הרהורי לבא, כי כל המחשבות ודיבורים שחשב כל היום אינם נאבדים ונעשים מזה חלומות. ומה שבאמת נראה שיחלום אדם דבר אשר לא הי' במחשבתו כלל, הוא מחמת שינוי הצירופי' שהמלאך הממונה על החלומות לוקח עד"מ עשרה אותיות ממה שחישב בענין אכילה ועשרה אותיות ממה שחשב בעסק המו"מ ועשרה אותיות ממה שלמד שלא לשמה ומצרף אותם יחד וזהו ג"כ ענין כף הקלע כו' כנ"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> כתיב כצפרים הנאחזות בפח, צפרים נק' נשמות שירדו בגופים שנאחזי' בפח הן נשמות הצדיקים והן נשמות הבינונים והן נשמות הרשעים, כי נשמות הצדיקים שכל כוונתם לש"ש הן בעניני אכילה ומו"מ מ"מ נק' נאחזי' בפח שהלא גם התבוננו' אלקי שהנשמה אשר בגוף מתבוננת אינו ערך לכמו שהיתה הנשמה צרורה בצרור החיים קודם ירידתה לגוף, ומכש"כ מה שעוסק במו"מ וכדומה הגם שיש בזה מכוון לש"ש מ"מ נק' נאחזות בפח כו', ומכש"כ נשמות הבינונים שבעת שעוסקים בעניני עוה"ז המה מקושרים</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רמו</div></p> <p class=bodytext>בהתקשרות לעומק בודאי נק' נאחזים בפח ומכש"כ נשמות הרשעים כו'. אך כתיב הפח נשבר ואנחנו נמלטנו כו' שיגיע מזה תועלת דהיינו שמה שהנשמות נאחזים בפח ואח"כ נשבר הפח יש בזה מעלה יתירה יותר מבתחלה. וזהו מ"ש ותחלימני ותחייני כו' כי צ"ל הטעם לשינת האדם ומבלה בזה כמה שעות ביום. אך הענין הוא שע"י השינה וחלומות התועלת הוא שיבורר הרע מטוב היינו שהטוב יהי' לעצמו בלי תערובות רע כמו במאכל שהאדם אוכל שנתחזק חיותו שא"א בלתי שיבורר הטוב מרע שהפסולת יודחה לחוץ, כי אלו לא יודחה הפסולת אזי לא די שלא יחזק אותו אלא יקלקל אותו. או כמשל הזיעה שהוא פסולת הדמים שאלו לא הי' יוצא הזיעה הי' מזיק כו'. והנה זהו בכוחות חיצוני', וכמו"כ יובן בכוחות פנימי' שבשכל יש טו"ר וע"י השינה נתברר הטוב מרע ואם לא השינה אזי הי' מעורב טו"ר ולא הי' יכול להשכיל לאמיתתו כו'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וכמו"כ</span> יובן בענין הגלות שנמשל לחלום ושינה, שאריכות הגלות הוא בשביל הבירור טוב מרע, ולא זו לבד שהטוב יהי' לעצמו והרע לעצמו אלא שמהרע יעשה טוב וכידוע שתועלת החלומות הוא להוציא כל חלקי הטוב שברע עד שלא ישאר כ"א תכלית רע. וכמו"כ יובן בענין הגלות שהוא צפרים הנאחזות בפח בעסקי העולם עי"ז דייקא יתברר הטוב מרע דהיינו כל חלקי הטוב שברע, ותכלית הרע שלא יוכל להתברר יודחה לחוץ כמו ענין הקב"ה ישחוט ליצה"ר. וזהו ותחלימני ותחייני, שבחלומות יש ב' פירושים, הא' כפשוטו והב' הוא לשון חיזוק דהיינו שע"י שהרע יהפך לטוב זהו יותר טוב מהטוב עצמו, וכמאמר כי טוב זה מלאך החיים טוב מאד זה מלאך המות, דהיינו שאם ממות ורע יהפך לטוב זהו יותר טוב מטוב בעצם, וכמשל שאם מדבר מר יתוקן עד שנעשה מטעמים זהו יותר טוב ממתוק בעצם כו'. וזהו הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. שבאמת צפרים הם נאחזות בפח בעסקי העולם בטרדת הפרנסה וכדומה, אך הפח נשבר ואנחנו נמלטנו שנתחזק חיו' הנשמה יותר מתחלה שהיתה טוב בעצם קודם ירידתה לגוף. וכמו"כ יובן שמי</p> <p class=bodytext>שהוא יושב אוהל ואינו עוסק בפרנסה כ"כ אין לו תוס' חיזוק באלקות כמו העוסק בפרנסה כו'. וזהו הפח נשבר. וכמו שידוע שיש מלאך המצרף כל המחשבות ודיבורים אשר בעסקי זה העולם ומעלה אותם לה'. וזהו ענין</p> <p class=bodytext>יוסף פותר חלומות ופותר הוא אותיות תופר, דהיינו שמחבר הצירופים באופן שיהי' להם עלי' לקדושה. וזהו ענין התפלה שאנו מתפללים בכל יום, כי</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רמז</div></p> <p class=bodytext>ר"י לא הי' מצלי רק משלשים יום לשלשים יום מפני שלא הי' להנשמה שלו חיבור בגוף כ"כ, אבל בנו שהנשמה מחוברת בגוף כמארז"ל מה הנשמה ממלא את כל הגוף כו' ולא אמרו מה הנפש כו', ולכן צריך להתפלל בכל יום להעלות כל המחשבות והדיבורים אשר עסק בהן כל היום לה' ועי"ז יתוסף חיות לנשמתו יותר משהיתה טוב בעצם.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וזהו</span> ההפרש שבין תורה לתשובה, כי התורה הוא להבדיל בין טמא לטהור כשר פסול חייב זכאי כו', אבל טמא טמא יקרא ולא שמטמא יעשה טהור, אבל תשובה הוא שהרע נהפך לטוב כענין שמנגע יעשה עונג ומפשע שפע כו' וכמו ר"א בן דורדיא ונתן צוציתא ששבו בתשובה לה' מעומקא דלבא ונמצא שנתהפך רע לטוב ומרירו למתקא. וז"ש אם יהי' נדחך בקצה השמים משם יקבצך דאינו מובן איך שייך בחי' קיבוץ ביחיד. אך הענין הוא כנ"ל דקאי על חלקי ניצוצי אור אלקי שנתפזרו ונפלו ברע. וזהו ענין קיבוץ גליות כמ"ש בשער התשובה בראשיתו.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> צ"ל מארז"ל לאדם טוב מראין לו חלום טוב ולאדם רע מראין לו חלום רע, וגם אמרז"ל שדוד המלך לא ראה מימיו חלום טוב ואחיתופל לא ראה מימיו חלום רע. הענין הוא שמה שארז"ל לאדם טוב מראין לו חלום טוב כו' היינו כמו הטוב ורע שבתורה כשר פסול, שהטוב טוב לעצמו והרע רע לעצמו. ומה שארז"ל שדוד המלך לא ראה מימיו חלום טוב רק חלומות רעים, הענין הוא כנ"ל שדוד המלך הי' מברר כל חלקי הטוב שברע, דהיינו שכל רע שיוכל להתברר ולהפך לטוב הי' מברר ומהפך כו'. ומה שהראו לו חלום רע הוא הפסולת ומותרות לגמרי שבלתי אפשר להתברר. ומה שאחיתופל ראה חלומות טובים כי הוא הי' עצם רע והטוב שהי' ברע יצא ונדחה ממנו כו'.</p> <p class=bodytext><div class=pageno>רמח</div></p> <p class=bodytext><span class=cup>ועפ"י</span> כל זה יובן ענין מציל עני כו' מציל אותיות צלם, כי הנה ע"י חטא ועון נעשה פגם בצלם אלקי' כמ"ש בצלם אלקי' עשה את האדם כו' נעשה אדם בצלמינו כו', וע"י תשובה מעומקא דלבא אזי נעשה מצלם מציל שהוא כענין מפשע שפע ומנגע ענג כו'. וענין מחזק ממנו יש בזה ב' פירושים, הא' הוא עפ"י הידוע ששרש הרע הוא הגבה למעלה מעולם התוהו שהי' שבה"כ ונפלו רפ"ח ניצוצי' ונעשה רע כו'. וזהו ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה שהוא העלאת רפ"ח ניצוצי' דוקא בלילה בזמן הגלות. שבנ"י מקושרים בהבלי העולם בטרדת הפרנסה ואח"כ מעוררי' בתשובה ובתפלה לאלקו' כמ"ש מי לי בשמים כו'. וזהו מחזק ממנו שהרע הם חזקי' יותר כי שרשם מעולם התוהו כו'. וזהו מציל עני שהוא בחי' עני שאין לו חיות כלל והוא מציל אותו, שמצלם נעשה מציל כנ"ל. מחזק ממנו, מהרע שהוא יותר חזק ממנו כו' וד"ל. והב' הוא כנ"ל שמחזק ממנו היינו שע"י היפוך מרע לטוב זדונות נעשו כזכיות אזי ניתוסף בקדושה תוס' חיות יותר מבתחלה כו' וד"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>