ואתחנן אל ה'
רסח
תורה פ' ואתחנן שבת נחמו הנ"ל
תורה פ' ואתחנן שבת נחמו
ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר. הנה טעם בקשת משה שיכניס את ישראל לארץ הוא כדי שיהי' גילוי אלקות שבהיכל ק"ק, כי משה ראה שאם יהושע יכניסם אזי לא יהי' קיום נצחי כי יהי' תלוי מצד מעשיהם, ולכן אחר שחטאו גורשו מא"י ונחרב בהמ"ק, ומשה רצה שיהי' גילוי אלקות מצד עצמו הגם שלא יהי' אתעדל"ת כלל. ויובן זה עפ"י ב' משלים, הא' הוא ממשל שמש ולבנה שמה שנראה שינויים בלבנה שפעם היא כנקודה לבד עד שבחצי החדש היא במילואה ואח"כ אין בה אור כלל, הוא תלוי באופן מעמד הלבנה שכשהיא קרובה לשמש אזי מקבלת אור השמש וכשמתרחקת מהשמש אינה מקבלת מאור השמש, ונמצא שהשינויים הוא מצד הלבנה שפעם היא בריחוק ופעם בקירוב, אבל מצד מאור השמש אין שינוי כלל להאיר אורה. וכמו"כ יובן עפ"י משל זה בכנס"י שנקראים בשם כנסת על שם כניסה וקיבוץ שהם כלי קיבול לקבל גילוי אא"ס וכמ"ש אחת היא יונתי כו' שכנ"י נקראי' בשם אחת בחי' נוק' שמקבלים מאחד בחי' דכר, וכמ"ש נר ה' נשמת אדם כו' כמו הנר שהיא הכלי לקבל את האור כו'. ויש בזה שינויים, שיש נשמות שיכולים לקבל בנפשם בחי' באור פני מלך חיים, ויש נשמות שנתרחקו ואינם יכולים להיות כלי קיבול לאא"ס כי הם מלוכלכים בחטאים ועוונות, והעיקר הפגם נעשה ע"י הרהור כמארז"ל הרהורי עבירה קשים מעבירה כו', שהמח' פוגמת בעלמא דאתכסיא עולם המח', ונמצא שהשינוי הוא מצד המקבלים ולא מן המשפיע כמשל שמש ולבנה הנ"ל. והמשל הב' הוא מב' בנ"א אחד עומד בראש ההר