לא יקרא עוד שמך אברם
רעז
יום הנ"ל
לא יקרא עוד שמך אברם כ"א אברהם כו', להבין הטעם שנק' אחר המילה אברהם בתוס' ה' כמ"ש אב המון גוים נתתיך, שאחר המילה דייקא הוא אב המון גוים כו'. הנה ידוע שיש בכל דור ודור בחי' צדיק אשר ע"י נפעלים כל ההעלאות וההמשכות, דהיינו שהוא המביא ומעלה כל ההתעוררות של מעשה התחתונים וכל התומ"צ והוא המוליך ההשפעה מלמעלה למטה, ונק' בשם יסוד וכמ"ש וצדיק יסוד עולם כו'. והנה מבואר בס' קבלה שיש פנימי' יסוד וחיצוני' יסוד, וכולם נפעלים ע"י צדיק א' שבדור, והוא ענין פנימי' השפעה וחיצוני' השפעה הנשפעים ע"י צדיק שחד בדרא, וחיצוני' השפעה הוא מה שהוא נותן לחם בשר וזן ומפרנס לכל, ושרש החסד למעלה הוא חסד אלקי והוא נמשך למטה לזה בחיצוני' בהשפעת עושר וכבוד וגם המשפט שעל מלכי האדמה באדמה להרים המל' ולהשפיל כ"ז נעשה ע"י הצדיק. ויש שנמשך לו ההשפעה בבחי' פנימי' בעניני אלקות להתפעל במוח ולב, שאין זה ערך כלל לכל השפעה חיצוני' בבני חיי ומזוני כו', וכ"ז נעשה ע"י הצדיק שהוא כמו הסרסור עד"מ שהוא המוליך מלמעלה למטה ומביא מלמטה כו' כנ"ל. והנה אברהם הי' הצדיק הממוצע כמ"ש ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ שאמר לו מלכי צדק מלך שלם כו', מלכי צדק הוא בחי' מל' דאצי' כח הפועל בנפעל וההמשכת אלקות בבחי' מל' תלוי ע"י אברם, וזהו שאמר לו מלכ"י צד"ק ברוך אברם כו' שע"י הוא המשכת אלקות לבחי' מל'.
רעח
והנה קודם שנימל אברהם הי' ההשפעה הולך לאוה"ע כמו לישראל בשוה, כמו ענין דורו של אנוש היו ניזונין בחסדו של הקב"ה הגם שהי' עובדי ע"ז היו מושפעים כל טוב. וכמו"כ הי' בימי אברהם, ולא הי' הבדל בין פנימי' השפעה לחיצוני' ההשפעה, שהי' נשפע שפע אלקי' לכולם בשוה, דהיינו שהי' נמשך פנימי' אלקות גם לאוה"ע. ולכן מצינו בימי אברהם שהיו חסידי אוה"ע וכמו נשמת משותלח כו' שהיו נשמות גבוהות מאד באוה"ע ולא גיירו את עצמן כלל, כי הי' נשפע בשוה לכולם, והניצוצות שירדו להם נשתקעו שם ולא בדרך נפילה כמשית"ל. והטעם הוא מפני שלא נימול והוא הי' בחי' מרכבה לה' גם קודם שנימול, לכן הי' השפעת אלקות לאוה"ע כמו לישראל. אך אחר שנימול נק' שמו אברהם בתוס' ה"א כי אב המון גוים כו'. והענין הוא שע"י הסרת הערלה אזי נבדל הפנימי' מחיצוני' שלא יומשך הפנימי' לאוה"ע כ"א לישראל דווקא ואז נבדלו הישראל מאוה"ע שלא יומשך לאוה"ע רק חיצוני'. ומה שנראה כעת גרים המתגיירים שרוח ה' נוססה בם בתשוקה נפלאה להתגייר הוא מחמת הניצוצות שנפלו בדרך נפילה ולא מחמת האב ואם שהם המשיכו ניצוץ אלקי, כי הרי נבדלו זמ"ז בתכלית מעת שנימל אברהם שאז נעשה הבדלה גמורה בין ישראל לאוה"ע. וגם אותם הניצוצות שכבר ירדו ג"כ לקח אז אלא שנפלו נשמות בדרך נפילה כו' כידוע. אבל בישראל הגם שכתיב הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי שאב ואם ממשיכין נפש הטבעי' ע"י חום התאוה גשמי' שלהם מ"מ נמשך בו נשמה ג"כ כמארז"ל שלשה שותפין יש באדם אב ואם ממשיכין נפש הטבעי' והקב"ה נותן בו נשמה. וזהו ענין מילה ופריעה, שמילה הוא הסרת הערלה שלא יקבלו אוה"ע מפנימי' והפריעה הוא ענין השפעה פנימי' שלישראל וזהו ענין וצאצאיו חתם באות ברית קודש כו'
רעט
וד"ל. וז"ש בני חת לאברהם נשיא אלקים אתה בתוכינו, שאתה הוא הפנימי' ולאוה"ע אינו נמשך כ"א חיצוני', והוא ענין פנימי' יסוד וחיצוני' יסוד הנשפע ע"י צדיק ואז הי' אברהם המשפיע. וזהו שנק' אחר המילה אברהם בתוס' ה' ע"ש כי אב המון גוים נתתיך, שבתחלה לא הי' אב של המון גוים שעיקר ההשפעה היתה ע"י בחי' מל' והוא הי' הסרסור לבד ולא הי' כ"א כמו מליץ באמרו השופט כל הארץ לא יעשה משפט ולא בדידי' תליא מילתא, אבל אחר המילה אב המון גוים נתתיך שהוא בעצמו המשפיע ובדידי' תליא מילתא. וזהו אב המון גוים כו' שאתה הוא האב המשפיע כו', ובחי' מל' נתעלה למדרגה גבוה יותר כידוע וד"ל.