מאמרי אדמו"ר האמצעי - הנחות - תקע"ז - והניף את העומר

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/index.htm">מאמרי אדמו"ר האמצעי</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/index.htm">הנחות - תקע"ז</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/maamarei/577/6/index.htm">והניף את העומר</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> <p class=bodytext><h3>והניף את העומר</h3><div class=pageno>לג</div></p> <p class=bodytext></p> <p class=bodytext><span class=cup></span><p class=headingintext>יום ב' דפסח, תקע"ז לפ"ק</p></p> <p class=bodytext><p class=zman>יום ב' דפסח</p></p> <p class=bodytext><span class=cup>והניף</span> את העומר תנופה כו' להבין ענין הנפת עומר השעורים וידוע ששעורה הוא מאכל בהמה. וגם ענין תנופה שהוא תנ"ו פ"ה. הנה כתיב יוצר משרתים ואשר משרתיו, יוצר משרתים קאי על המלאכים שנבראו בכל יום מבירורי נוג"ה שע"י עשיית האדם איזה מצוה כמו הנחת טלית כו' שהצמר הוא מק"נ או ע"י נתינת צדקה וכדומה נברא מזה מלאך, וכן ע"י מחשבותיו הטובים ודיבורו בת"ת נבראו מלאכים והוא הנק' בלשון קבלה בירורי נוגה, כי הנפש הבהמי' שרשו מק"נ וכשעושה איזה מצוה וכו' אזי נק' בירורי נוג"ה, ובלשון רז"ל העושה מצוה אחת כו' וכמ"ש חונה מלאך ה' סביב ליראיו שהיראים הם העושים את המלאכים. והנה על אלו המלאכים נאמר יוצר משרתים שנבראים בכל יום ונכללים במקור חוצבם כנר בפני האבוקה כמ"ש מצמיח חציר לבהמה וכתוב בזוהר בהמה רבה דרביעא על אלף טורין ושתי' לון בגמיעה חדא כו' פי' כמו חציר עד"מ שנגדל בכל יום והבהמות אוכלים אותו כמו"כ המלאכים אלו שנבראו בכל יום נכללו בפי בהמה רבה שהוא שם ב"ן בחי' מל', ואשר משרתיו היינו המלאכים שנבראו משי"ב כמו שמים וארץ ועומדים תמיד במדרגה א' ואינם תלויי' כלל מצד מעשה התחתונים. והנה</p> <p class=bodytext><div class=pageno>לד</div></p> <p class=bodytext>כדוגמא זו יובן ענין הנפת עומר השעורי' מאכל בהמה היינו שיוכלל בפי בהמה רבה בחי' מל' שם ב"ן, וזה תנו פ"ה להעלות אותו לפה בהמ"ה רבה.</p> <p class=bodytext><span class=cup>וי"ל</span> הטעם שנק' שעורה. הענין הוא כי שעורה הוא שעור ה' פי' ה' הוא ה"ג מנצפ"ך המחלקות ומפרידות הבל הדיבור, כי ידוע שיש כ"ב אותיות וה"ג הם המחלקות ומפרידות כו', כמו למשל שנוטל אות זה ואות זה אזי נעשה תיבה באופן זה, או שמצרף האותיות באופן אחר ויש בזה ריבוי אופנים שונים כמו שאנו רואים בד' יסודות ארמ"ע הרבה מדרגות כמו מתכת הוא מיסוד האש ואבנים הוא מיסוד המים כמ"ש אבנים שחקו מים. זהו ההפרש בכלל שזה הוא מיסוד האש וזה מיסוד המים, אך ביסוד האש גופא יש הרבה אופני' חלוקי' כי ידוע שיש כמה מיני מתכות וכן באבנים יש כמה מיני אבנים וכמו"כ בצומח יש עשבים שממיתי' ויש עשב שמחי' מפני שעשב המחי' הוא מחסדים ושממית הוא מגבו'. ויש בעשבים המחי' הרבה חלוקי אופנים וכן בחיות ובהמות ועופות יש הרבה חלוקי' כמו הנשר הוא רחמני ועורב הוא אכזרי זהו כלל ההפרש וביניהם יש כמה פרטי' כנ"ל. וכן במדבר ג"כ יש שכל נוטה כלפי דין ויש שכל נוטה לחסד ובין אנשים אשר שכלם נוטה לחסד יש ביניהם גופא כמה אופנים פרטי' וכן אנשים אשר שכלם נוטה לדין אין דעותיהם שוות באופן א' הגם שכולם נוטים לדין. וכן למעלה במלאכים מיכאל וגבריאל הם שני הפכי' חו"ג שמיכאל הוא שר של מים וגבריאל הוא שר של אש. ויש במיכאל גופא ק"פ אלף מדרגות כידוע. והטעם הוא מצד שעור ה'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>לה</div></p> <p class=bodytext>שהוא בחי' ה"ג מנצפ"ך המחלקות כו' שבדיבור ושרש הדיבור הוא ממחשבה כמו למשל אדם מה שמחשב הוא מדבר, וראי' לדבר שהרי מיד כשרוצה לדבר אזי מדבר וא"צ שיהוי זמן כלל להתיישב בדבר איך שיהיו הצירופים, אך הטעם הוא שהאותיות אלו עצמן כבר היו מצורפי' במחשבה והוא הנק' פתוחי חותם וכמאמר עקבי לאה שהוא סוף אותיות המחשבה נכנסים תוך ראש רחל שהוא בחי' דיבור, וכמו"כ למעלה יש עלמין דאתכסיי' ועלמין דאתגליין כמו מאמר יהי אור יהי רקיע שרשם מבחי' עלמין דאתכסיי'.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> י"ל בחי' אדם למעלה שהוא בחי' שם מ"ה. להבין זאת צריך להקדים מארז"ל כשם שהנשמה ממלא את כל הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם, ולכאורה אינו מובן מה שארז"ל מה הנשמה כו' ולא אמרו מה הנפש, שבנפש הטבעי' ג"כ יש שכל ומדות. אך הענין כי הנה כתיב בצלם אלקים עשה את האדם לכן מבחי' נשמה דייקא יובן למעלה ג"כ, כי הנה האדם הוא כלול מעליונים ותחתונים, בחי' הנשמה אשר בו ונק' בחי' אדם הוא מבחי' הוי' אשר למעלה מאלקי' בחי' סוכ"ע ובחי' הנפש הבהמי' הוא משם אלקי' בחי' ממכ"ע, כי כל התהוות הוא משם אלקי' וכמ"ש מלך אלקי' על גוים, כידוע</p> <p class=bodytext><div class=pageno>לו</div></p> <p class=bodytext>שיש ק"ך צירופי אלקים ע"ב בקדושה ומ"ח בקליפה כמ"ש ונתתי מופתים באדמת בני ח"ם, שממ"ח צירופי' האחרונים מקבלים חיצונים ג"כ יניקה וכמ"ש מלך אלקים על גוים כו', וזהו שאמר פרעה לא ידעתי את הוי' כי יניקתם הוא משם אלקים, והתהוות המלאכים ואופנים הוא ג"כ מבחי' אלקי' לבד מע"ב צירופי' עד שנשתלשל עד ע' שרים להחיות חיצונים כו', ונפש הבהמית שמישראל נלקחה ג"כ מע' שרים, רק שבאוה"ע הוא מרע שבנוגה ונפשות ישראל הוא מטוב שבנוגה, נמצא שבאדם יש ב' בחי', בחי' הנשמה אלקי' היא מבחי' הוי' בחי' סוכ"ע, ונפש הטבעי' הוא מבחי' שם אלקים, ולכן כתיב אתה הראת לדעת כי הוי' כו', כי דוקא הנשמה יכולה להשיג איך שהוי' הוא אלקים מטעם שנלקחה משם הוי'. והנה הנפש אלקית הוא מלובש תוך נפש הבהמית שהרי במה נתפעל במוח ולב הוא באותו השכל עצמו שבזה העולם. וזהו מה הנשמה ממלא את כל הגוף כי גוף אין פירושו גוף גשמי רק קאי על נפש הטבעי' שהנשמה מלובשת תוך נפש הטבעית, כך הקב"ה שהוא הוי' בחי' סוכ"ע כי קדוש הוא, ענין קדוש ומובדל כו' ממלא את כל העולם והוא בחי' התלבשות סוכ"ע בממכ"ע.</p> <p class=bodytext><span class=cup>והנה</span> בזה יובן ענין פסח וסה"ע שלילה ראשונה של פסח הי' בהם גילוי בחי' הוי' בחי' סוכ"ע, כמו שהנשמה בשרשה היא מבחי' סוכ"ע ולכן יצאו טף ונשים ת"ר אלף רגלי ממצרים בחי' מס"נ בתכלית מצד בחי' ההכרה החזקה כמשל התינוק שהולך אחר אביו, כמו"כ ע"י שהי' גילוי בחי' הוי' בנשמותיהם לכן נמשך הגוף ממילא כו' והלכו ממצרים, זהו בחי' לילה ראשונה של פסח. ואחר לילה הראשונה התחיל ספה"ע. וענין ספה"ע הוא בכדי להפך את נפש הטבעי', כי יש ז' מדות רעות וז' כלול מז' לכן צריך לספור מ"ט יום כמארז"ל מצוה למימני יומי מצוה למימני שבועי, בכדי לברר המדות רעות של נפש הטבעי'. וכ"ז הי' הכנה למת"ת. וצ"ל זה שלמה הי' הכנה למת"ת מספה"ע שהוא להפך הנפש הטבעי', והלא לילה הראשונה של פסח הי' גילוי הנשמה כמו</p> <p class=bodytext><div class=pageno>לז</div></p> <p class=bodytext>שהיא בשרשה שהוא יותר טוב מספה"ע שהוא להפך הנפש הטבעי' ולמה לא הי' זה הכנה למ"ת. וידוע שענין מת"ת הוא מ"ש אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה כו', ואנכי הוא בחי' אנכי מי שאנכי בחי' כתר שבכתר כי אית רצון ואית רצון. אית רצון אשר הוא מצד הטעם ודעת. והנה ברצון זה אשר מצד הטעם ודעת ודאי יש דבר והיפוכו, כמו למשל שרוצה הדבר הזה וההיפוך מזה אינו רוצה כי הטעם מחייב שהדבר הוא נגד רצונו ובהרצון אשר למעלה מן הטעם שהוא רצון עצמי לכאורה הי' נראה שאין בו דבר והיפוכו, כי הרי הוא בחי' עצמיות. אך באמת גם בבחי' עצמיו' הרצון שהוא בחי' רצון אשר למעלה מן הטעם ג"כ יש דבר והיפוכו, ואדרבה שם הוא יותר לעומק, כמו למשל אדם שרוצה לחיות שבודאי הוא בחי' רצון אשר למעלה מן הטעם הרי יש בו ההיפוך שהוא אינו רוצה למות, או כמשל שהוא רוצה בפרנסה בכדי להחיות נפשו הרי ההיפוך מה שנגד זה אינו רוצה, נמצא שבבחי' רצון זה ג"כ יש בחי' התחלקו' ימין ושמאל. כמו"כ יובן הענין הנ"ל שבמת"ת הי' גילוי אנכי מי שאנכי בחי' כ"ע אשר למעלה מן הטעם, כי אין טעם לרצון כלל מטעם שהוא בבחי' עצמיו', ובבחי' עצמיו' ג"כ יש דבר והיפוכו ימין ושמאל. וזהו אנכי ולא יהי' לך אנכי הוא שורש רמ"ח מ"ע שזהו בחי' עצמיו' רצונו שרוצה בו ולא יהי' לך הוא שס"ה ל"ת כי הוא ההיפוך מעצמותו שאינו רוצה בו. וזהו אנכי ולא יהי' לך בדיבור אחד נאמרו היינו שאין בו התחלקות קוין רק ממילא יחייב היפוכו שהוא נגד עצמיו' רצונו אינו רוצה בו, כי הרי זהו נגד עצמותו. וענין עשרת הדברות שהוא ה"ח וה"ג הוא הבחיר והתמצית מכל מ"ע ומכל מל"ת. וא"כ הקושיא גדולה מפני מה ההכנה למת"ת שהוא כתר שבכתר הוא מספה"ע שהוא לברר נפש הטבעי' ולא מלילה ראשונה של פסח כנ"ל.</p> <p class=bodytext><span class=cup>אך</span> להבין זאת צריך להקדים מה שמבואר בס' הקבלה שענין הספירה הוא להמשיך מקיפי' דמדות ממקיפי' דבינה, כי יש פנימי' בינה ופנימי'</p> <p class=bodytext><div class=pageno>לח</div></p> <p class=bodytext>מדות אך הספי' הוא להמשיך מקיפי', וענין פנימי' בינה יובן עד"מ אדם שיש לו איזה פחד מאיזה דבר מחמת שהתבונן בשכלו שצריך לפחוד מדבר כזה אזי נתפעל בלבו בבחי' פנימי' ג"כ ותלוי הפחד לפי ערך ההתבוננו' אם לעומק אזי מתפעל יותר בפחד ואם אינו לעומק לא יתפעל בפחד כ"כ, וגם אם מתפעל בפחד לעומק יוכל להיות שבהמשך הזמן ישתכח הפחד מלבו והי' כלא הי'. כמו"כ יובן בעבודת ה' שאם ההתבוננות הוא איך שהקב"ה מחי' את כולם היינו שהעולם חי מאלקות ונמצא שה' הוא העיקר והעולם הוא טפל, נמצא לפ"ז שה' בשמים והעולם חי ממנו, מהתבוננות כזאת נעשה בחי' או"פ בלב, כי בבינה ג"כ הוא בחי' פנימי' שמתיישב בכלי השגתו, ויוכל להיות שאחר התפלה כשיעסוק בעסקי העולם אזי ישכח ממנו חוש אהבה זו, ולא זו בלבד אלא שגם אהבה זרה יכנס בלב לעשות ההיפוך לגמרי. ובחי' מקיפי' דבינה הוא כשההתבוננות הוא מבחי' א"ס היינו כנ"ל שמתבונן איך ואתה מחי' את כולם אבל אינו עושה העולם טפל לבד רק שמתבונן איך שבבחי' ממכ"ע יש הארת בחי' א"ס כמו למעלה ממש, וראי' לדבר שהרי מחדש בכל יום מע"ב שחידוש ההשפעה מאין ליש הוא בלי הפסק, מזה מורה שבחי' א"ס הוא למטה כמו למעלה, מבחי' התבוננות כזאת נעשה בלב ג"כ בחי' מקיפי' והתועלת מהתבוננות כזאת הוא שלא יופסק עולמי' כי המקיף הוא בחי' שמירה מחיצונים ובל' הקבלה נק' חשמל שמקיף עד מתחת רגלי זו"נ.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ועתה</span> יובן ענין סה"ע, כי ענין סה"ע הוא לברר ז' מדות רעות של נפש הטבעי' ואין המכוון להיות בחי' אתכפי' לבד לפי שעה, רק להיות בחי' התהפכות המדות לגמרי, ואיך אפשר להיות זאת שיהפכו המדות כי ידוע שיש ז' מדות רעות וז' כלול מז' וע"י הספי' כולם יהפכו לטוב, הטעם הוא כנ"ל, שענין ספי' הוא בבחי' מקיפי' דבינה, כי ידוע שהיום הוא בגי' נ"ז ואל הוי' ג"כ בגי' נ"ז שהוא בחי' כתר, וזהו שאנו אומרים היום יום א' כו' היינו להמשיך מבחי' כתר, והתועלת ממקיפי' דבינה הוא שלא יהי' הפסק עולמי' לאהבה דקדושה ולא יהי' מקום כלל למדו' רעות רק כולם יהפכו לה'. וזהו מה שכתוב ז' שבועות תמימות תספור לך, כי ענין תמימות יש בו ב' פי', הא' שיהי' בשלימות שלא יהי' פגום, כי אם יש מקום לאהבה זרה ליכנס אזי פוגם</p> <p class=bodytext><div class=pageno>לט</div></p> <p class=bodytext>הוא את האהבה דקדושה, והב' היינו שיהי' בסופו כמו בראשו שלא יופסק הדבר, כמו למשל אדם תמים נק' שלא ישנה הדבר מכמו שהי' בתחלה משא"כ אם אינו בסופו כמו בראשו לא נק' תמים, וכידוע שאמ"ת הוא ראש תוך סוף היינו שהוא בראש כמו בסוף וכמו שנאמר התהלך לפני והי' תמים וכמו שאמרו אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנותינו שהיו שוים בזקנותם בעבודת ה' כמו בילדותם.</p> <p class=bodytext><span class=cup>ובזה</span> יובן הטעם שצריך הכנה למת"ת מסה"ע, כי במת"ת הי' גילוי אנכי ולא יהי' לך כנ"ל, שבחי' אנכי הוא בחי' כתר שבכתר אשר אין טעם לרצון, ובבחי' כתר שבכתר יש ג"כ דבר והיפוכו כנ"ל והי' צריך לזה הכנה מלילה הראשונה של פסח ומסה"ע, כי לילה ראשונה הוא שהאיר בחי' אדם בתוכם היינו שהי' התגלות אלקו' בנשמתם כמו שהם למעלה זהו הכנה לבחי' אנכי שהוא שרש רמ"ח מ"ע רמ"ח אברין דמלכא שע"י יומשך עצמיו' רצונו הפשוט, וספה"ע שהוא להפך את נפש הטבעי' הוא הכנה לולא יהי' לך שרש רמ"ח* מל"ת שהוא כל דבר אשר שנא ה' מפני שהוא נגד עצמיו' רצונו, ואם לא הי' הכנה בב' הבחי' לא הי' נתגלה בחי' אנכי ולא יהי' לך. וזהו לרצונכם בשבילכם פי' שתעשו הכנה כדי שיתגלה בכם בחי' רצון הפשוט, ורצונכם לשון רבים הוא נגד ב' בחי' אנכי ולא יהי' לך שהוא דבר והיפוכו כנ"ל וכמו"כ מלמטה למעלה צ"ל ג"כ לרצונכם ל' רבים שיחוברו ב' רצונות יחד, הרצון של נפש אלקי' והרצון של נפש הבהמי' שניהם לה' לבדו ועי"ז יומשך מלמעלה למטה ג"כ ב' רצונות שהוא אנכי ולא יהי' לך כו' כנ"ל.</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr></tr></table> </span> </body>