והניף את העומר
מו
שבת חוה"מ דפסח, תקע"ז לפ"ק
שבת חוה"מ פסח
והניף את העומר תנופה כו' וכתוב בזוהר הדוגמא לתרין אחתין אשר א' נטמאה וא' לא נטמאה והשקו להטהורה מים המאררים וכד ארחת אותה אשר נטמאה הריח לבד וכדין וצבתה בטנה כו' וכדין בדיקותא דא"ח סמא דמותא לא"ז. וצ"ל ענין תנופת העומר שהוא דוגמת מים המאררים שמים המאררים הוא ענין בירור שנתברר אמיתי' הדבר שאם לא נטמאה ונקתה ונזרעה כו' ואם הוטמאה וצבתה בטנה כו'. וכמו"כ ענין תנופת העומר וסה"ע ג"כ הוא ענין בירור. וגם צ"ל ענין בדיקותא דא"ח שהוא סמא דמותא לאשת זנונים. הנה ענין בדיקותא דא"ח כו' הוא ענין בירור טו"ר סמא דמותא לא"ז הוא מל' דקליפה. כי הנה כתיב תיסרך רעתך שע"י מעשה רע שאדם עושה נבראו מזה מלאכים רעים, כי ידוע שאין רע יורד מלמעלה רק הרע נעשה ממעשה התחתונים. והנה רע ומות הם ענין א' כמ"ש ראה נתתי לפניך את החיים והטוב המות והרע כי ע"י הרע נעשה מות כמ"ש תמותת רשע רעה, והגם שאנו רואים דרך רשעים צלחה הטעם הוא מצד שמעורב טו"ר יחד אבל כשנתברר טוב מרע ונשאר הרע בפ"ע בלי תערובות טוב כלל, אזי כתיב באבוד רשעים רנה שאין לו תיקון כלל רק איבודו זהו תיקונו, משא"כ כשלא נתברר אזי הרע אין בתכלית הרע כי הרי טוב מעורב בו וגם הטוב אינו טוב גמור מחמת תערובת רע שבו, כמשל סיגי כסף שכאשר לא נתברר אזי הכסף אינו נקי מצד הסיגים שבו וגם הסיגים אינם פסולת לגמרי מצד הכסף המעורב בו, אבל כשנתברר הכסף מהסיגי' אזי הכסף הוא בתכלית הנקי והסיג הוא