ר"י פתח ואמר כי ישרים
קצט
[זוהר פרשה וישלח דף קע"ה ב]
ר' יהודה פתח ואמר כי ישרים דרכי ה' וגומר כולהו ישרים וארחוי קשוט כו' וע"ד צדיקים ילכו בם בגין דאינון ידעין אורחי' דקוב"ה ומשתדלי באורייתא וכו' דלא סטי לימינא ולשמאל' ופושעים יכשלו בם כו' אינון כשלי בהו באינון אורחי בהאי עלמא ובעלמא דאתי, ת"ח כל בר נש דאשתדל באורייתא כד נפיק מהאי עלמא נשמתי' סלקא באינון ארחי' ושבילין דאורייתא כו' ואינון דידעי ארחוי דאורייתא בהאי עלמא יהכון בהו בההוא עלמא כד יפקון מהאי עלמא כו', וצ"ל מאי סמיכות הפרשה היא זו דמאי שלמד תורה הגשמיות בהאי עלמא כו' כמו שנים אוחזין בטלית כו' יהי' זה דרך ושביל לנשמה לילך בה בההוא עלמא. גם צ"ל איך שייך בחי' אורח למעלה כי הנה באדם שייך בחי' אורח שמתחלה הוא במקום זה ואינו במקום אחר ואח"כ הולך באורח ונעשה במקום אחר ואינו במקום הראשון, אבל אצל הקב"ה איך שייך בחי' דרך הלא כתיב מכה"כ ולית אתר פנוי מני' שאין בו בחי' מעלה ומטה כלל ואיך אפשר לומר אורחי' דקוב"ה משמע שזה אורח שיבוא בו אבל מקודם לא הי' כו' הלא מכה"כ. גם צ"ל כי הנה כתיב גבי תורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים משמע שאין לה בחי' מדה כלל, ובאמת הרי היא ניתנה לנו בקו המדה שהרי כתוב בזוהר דלא סטי לימינא ולשמאלא, אך הענין שהתורה הנתנה לנו למטה הרי היא בקו המדה אבל כמו שהיא למעלה בשרשה היא ארוכה מארץ מדה כו', והענין כי הנה כתיב בראשית ברא אלקים ות"א בקדמין וי"ת בחוכמתא והיינו חכמה דאורייתא כמ"ש בחכמה יבנה בית וכמ"ש ה' קנני ראשית דרכו וכמ"ש בזוהר אסתכל באורייתא וברא עלמא, וכמאמר כולם בחכמה עשית שבכל דבר השתלשלות יש בחי' חכ' והכל הוא הארה בעלמא דחכ' דאורייתא כנ"ל.
והנה צריך להקדים מ"ש בע"ח בתחלה הי' אוא"ס ממלא את כל מקום החלל כמ"ש אתה ה' לבדיך דהיינו כמו שהוא בעצמותו בחי' אא"ס פשוט בתכלית הפשיטות כך בחי' אורו היינו התגלות עצמותו הוא ג"כ בבחי' א"ס ולא