חצות שהוא בחי' האמונה שתוקף שלה היינו ממש בחי' ביטול העצמי שהיה במורא גדול בגלוי שכינה וע"כ נקרא מיכלא דמהימנותא עד שגם משה הוצרך לקיים מצות אכילת מצה בלילה ראשונה כדי להוסיף כח האמונה בנשמתו שלמעלה מכח עין השכל והראיה שלו במהו"ע שלפי ערכו ג"כ וראיה ממ"ש למען תזכור אפי' לעוה"ב כנ"ל וד"ל:
1) הכל הולך אחר המעמיד: לשון הגמ' שבת טו, ב.
2) אמת ואמונה כל זאת: תפלת ערבית (ברכת ק"ש).
3) וה' אלקים אמת: ירמי' י, י.
4) ואמת ה' לעולם: תהלים קיז, ב.
5) דאיהו אמת ואיהי אמונה: נסמן לעיל ז, א.
6) אמתך אלקי: תהלים עא, כב.
7) והיא שעמדה לאבותינו ולנו: נוסח ההגדה. ראה גם לעיל ז, ב.
8) לא מאסתים: בחוקותי כו, מד.
9) שתייסרך רעתך: נסמן לעיל ה, ב.
10) חי לעד וקיים לנצח: נוסח ברוך שאמר.
11) דוד מ"י חי וקיים: ראה ר"ה כה, א (נוסח קידוש לבנה). סה"מ תקס"ט ע' קנט. עט"ר שער ר"ה ע' ח. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתכב.