ובאמונ' הוא מגיע בפנימי' ועצמיו') וזהו בחי' מ"ה העדר המהות מכל וכל כו' וזהו עכ"פ מצד עצם הנפש גם בהיותה מרחוק כנ"ל והדעת הוא כמו בחי' ראי' בקירוב בהשג' המהות כמו לע"ל שכולם ידעו אותי כו' (והיינו כח מ"ה ל' מהות כו') שזהו כענין מורא גדול דיראה עילאה אותיות ראי' כו' שהוא מצד התגלו' העצמו' שרוא' במהו"ע ממש שמתבטל מצד זה ביטול עצמי כנ"ל וזה גורם לזה דהאמונ' גורמת הראי' מקרוב בדעת כמ"ת שראו כו' שבאו מכח האמונ' ביצ"מ כנ"ל):
1) שאין התינוק. . אבא ואימא: נסמן לעיל ח, ב. ראה גם סה"מ תקס"ט ע' ס.
2) כידע שור קונהו: ישעי' א, ג.
3) כי אתה אבינו: ישעי' סג, טז.
4) אבינו אב הרחמן: ברכת ק"ש שחרית.