עצמו דוקא שאם מפני שעושה טעם בלח' היה כל טעם מאכל אסור בפסח ואינו כן שהרי מצה עשירה שנילושה בשמן ודבש מותר1 וכל תבלין ומלח דלטעמ' עבידי2 וכן בתבשיל בכל מיני מטעמי' הכל מותר אך עיקר טעם האיסור בשאור הוא לפי שיש בו הגבהה והתפשטות והתנשאו' למעל' והוא להיותו מבחי' גבורו'3 כרשפי אש שעול' למעל' כו' ע"כ מרתיח את העיסה שתתפח בדרך העלאה כנ"ל ובפסח צריך להיות מבחי' השפלות וההכנעה יתירה כדומם בלי התפשטות כלל וכלל רק בבחי' דומם וגולם שזהו במהות ועצם הדבר כמו שהוא לבד כנ"ל וד"ל וגם צ"ל ההמשכ' בז' ימי הפסח מבחי' החסדים דאבא דוקא ולא מבחי' הגבורות כלל ע"כ מב' טעמי' אלו נאסר השאור והמחמצת לגמרי עד שכל האוכל שאור4 כו' ונכרתה הנפש ההיא מיום הראשון עד יום הז'5 כו' וד"ל:
1) מצה עשירה. . מותר: ראה פסחים לו, א.
2) תבלין ומלח דלטעמ' עבידי: עד"ז הובא גם במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' כז. במדבר ח"ב ע' שפז. וראה חולין ו, א.
3) בשאור. . גבורו': ערכי הכינויים לבעל סדה"ד מערכת שאור. המשך תער"ב ח"ג ע' א'שלט.
4) שכל האוכל שאור: ראה רש"י בא יב, יט ד"ה כי.
5) ונכרתה. . הז': בא יב, טו [בדילוג].
6) ישראל. . ז"א דאצי': ראה לקמן קלג, א ובהנסמן במ"מ שם.
7) חסד. . א'. . המל'. . הזש"פ: ראה גם תו"ח לך פח, ד ובהערה 19.
8) כל שאור ומחמצת לא תקטירו: ויקרא ב, יא [ושם: כל שאר וכל דבש ? ראה סידור שחרית מה, ג בשינויי נוסחאות [ושם: וכל מחמצת ? וכ"ה באוה"ת תהלים ע' תתקפה]. פיה"מ צו, ד].
10) מתודה. . חמץ: מנחות עו, סע"ב ואילך (במשנה).
9) וכל המנחות. . במ"א באריכות: מנחות נב, ב (במשנה). ראה סידור שחרית מה, א ואילך. פיה"מ (פקמ"ד-קמז) צה, רע"ג ואילך. אוה"ת תהלים כרך ב ע' תתקפג ואילך. מאמרי אדה"ז מארז"ל ע' שנח ואילך. אוה"ת שם ע' תתקעד ואילך.
11) מרום וקדוש אשכון: ישעי' נז, טו.
12) דעמ"ר. . בעמ"ת: ראה לעיל י, א ובהנסמן במ"מ לשם.
13) כי רם ה': תהלים קלח, ו.
14) ויגבה לבו: דהי"ב יז, ו. ראה גם שע"ת סד, ג ובהנסמן במ"מ לשם.
15) ישראל עלה במחשבה: נסמן לקמן לז, ב.
16) כי אתה אבינו: ישעי' סג, טז.