נר מצוה ותורה אור - שער האמונה - לח, א

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/ner/index.htm">נר מצוה ותורה אור</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/ner/2/index.htm">שער האמונה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/ner/2/38a.htm">לח, א</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/ner/2/38b.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/ner/2/37b.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>לח, א</div></p> <p class=bodytext>היינו שתי הלחם דשבועות תושב"כ ושבע"פ<a name="_ftnref_860" href="#_ftn_860" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_860')">1</a> שנמשך מלחמי דזש"פ שנק' עצרת לה' אלקיך דוקא וד"ל) (וביאור הדברים מובן עפ"י הנ"ל באריכות בענין מצה שבלא טעם שגבוה מאד בשרשו בהיותו בחי' מהות ועצמות הדבר כמו שהוא טרם שמתפשט להיות בטוב טעם ודעת כו' כך הוא למעלה גם במקור החכמה שכלולה מב' מדריגות א' טעם שבחכמה ונק' מוחין דאבא חכמה שבחכמ' כטעמים שבמאכל ונק' טוב טעם למעלה בחי' עונג המורגש בח"ע ואמנם מהו"ע דח"ע הוא בא מלמעלה מן הטעם העליון הנגלה והוא בחי' העונג הנעלם שנק' עדן עלאה כו' שהוא מבחי' שעשועים העצמיי' דעצמות אא"ס ממש שהוא כענין גאה גאה הנ"ל בבחי' התנשאות שמצד עצמותו ממש שזהו מקור כל התפשטות עונג וטעם דחכמ' כו' זהו הנק' בחי' מצה דאבא שהוא מזון ולחם דוקא בבחי' מהו"ע דאבא דהיינו שהוא זן ומפרנס לבחי' ג"ר דאבא שנק' פרנסה לאביהם שבשמים עד רום המעלות כנ"ל שהחכמה מאין ממש תמצא מאין העצמות כו' וע"כ לא נאמר בו תאכל בגלוי כי הרי הוא בתכלית האין האמיתי ע"כ נקרא עצרת לה' כו' וד"ל) (ונמצא ב' הפי' דעצרת הנ"ל עולין לסגנון א' והוא מה שעצרת ל' מניעה ועיכוב כמו עצור במילין שזהו בעליי' דאור אבא למעלה כו' הוא ענין פי' הב' דעצרת ל' כנישה ואסיפה שצריך מפני זה לפרנס לאבא במוחין חדשים כו'): </p> <p class=bodytext>(כא) <span class=cup>ומעתה</span> יש להבין מה שאמרו מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות כו' דהנה לפי כל הנ"ל הרי בו' ימים נמשך מקטנו' דאבא במל' בהלבשה ובשביעי כאשר כבר נשלם מזון המל' מאבא עולה עמו למעלה מעלה כנ"ל ונמשך פרנסה לאור אבא כענין אכלו רעים כנ"ל וא"כ ודאי יש הפרש גדול בין ו' ימים ליום הז' שבזה היום הז' נמשך לבחי' אבא עצמו ממקורא דכולא שאין זה בו' הימים וא"כ איך אמר אף ו' ימים רשות כיום הז' דלכאורה בו' ימים חובה מצד שצריך להמשיך במל' כנ"ל משא"כ ביום הז' ואע"פ שנאמר ז' ימים תאכלו וכן מצות יאכל את ז' הימים כו' מ"מ בזה נבדל מעלת יום הז' להיות עיקרו בפרנסה לבחינת אור אבא למעלה כנ"ל אך הנה תחלה יש להבין מהו לשון רשות דייקא דהנה יש להבין מ"ש כל מלאכת עבודה לא תעשו<a name="_ftnref_861" href="#_ftn_861" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_861')">2</a> ביום השביעי כמו ביום הראשון בפרשת פנחס ובפרשת אמור (ובפ' בא אמר בשניהם כל מלאכה<a name="_ftnref_862" href="#_ftn_862" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_862')">3</a> סתם) ובפ' ראה אמר ששת ימים תאכל מצות וביום הז' עצרת כו' לא תעשה מלאכה<a name="_ftnref_863" href="#_ftn_863" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_863')">4</a> ולא הזכיר מלאכת עבודה אלא מלאכה סתם דמובן מזה עכ"פ דביום הז' כאשר קוראו עצרת לא יפול בו לשון עבודה ומה ענין עצרת לעבודה שאמר מלאכה סתם ולא מלאכת עבודה כשאר יו"ט כשנקרא מקרא קדש וכמ"ש בפ' פנחס ופ' אמור גם ביום הז' וביום הז' מקרא קדש<a name="_ftnref_864" href="#_ftn_864" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_864')">5</a> כו' כל מלאכת עבודה לא תעשו כו' אך הנה ידוע דענין העבודה למעלה הוא בחינת הבירורים דרפ"ח כו' וזהו כמו ענין בירור הגשמי בטו"ר שבתבואות הארץ ע"י ל"ט מלאכות<a name="_ftnref_865" href="#_ftn_865" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_865')">6</a> חורש וזורע וקוצר ודש כו' עד שאופה הפת כך בחי' הבירור בעה"ד טו"ר למעלה ע"י בחי' המל' שהוא שם ב"ן<a name="_ftnref_866" href="#_ftn_866" class='ftnref' onmouseover="showComment(event,'_dyn_ftn_866')">7</a> המברר כו'</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'><div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_860> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_860" href="#_ftnref_860" class='ftn'>1</a>) <span class=haorodiburmaschil>שתי הלחם. . ושבע"פ</span>: השמטות לזח"א רס, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_861> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_861" href="#_ftnref_861" class='ftn'>2</a>) <span class=haorodiburmaschil>כל מלאכת עבודה לא תעשו</span>: פינחס כט, כה. יח. אמור כג, ח. ז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_862> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_862" href="#_ftnref_862" class='ftn'>3</a>) <span class=haorodiburmaschil>ובפ' בא. . כל מלאכה</span>: יב, טז. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_863> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_863" href="#_ftnref_863" class='ftn'>4</a>) <span class=haorodiburmaschil>ובפ' ראה. . לא תעשה מלאכה</span>: טז, ח. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_864> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_864" href="#_ftnref_864" class='ftn'>5</a>) <span class=haorodiburmaschil>וביום הז' מקרא קדש</span>: אמור כג, ח. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_865> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_865" href="#_ftnref_865" class='ftn'>6</a>) <span class=haorodiburmaschil>ל"ט מלאכות</span>: ראה שבת עג, א. </p> </div> <div class='ftndiv' id=_dyn_ftn_866> <p class='ftntext'> <a name="_ftn_866" href="#_ftnref_866" class='ftn'>7</a>) <span class=haorodiburmaschil>המל' שהוא שם ב"ן</span>: נסמן לקמן קמה, א. </p> </div> </div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/ner/2/38b.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/ner/2/37b.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>