דע"י כו' והנה תחלה יש להקדי' בענין ע"ס הגנוזו' בהעלם איך שיוצאי' לידי גלוי שזהו מ"ש קורא הדורות מראש מראש דא"ק5 כו' וא' בס"י שזהו כשלהבת הקשורה בגחלת6 וכה"ג יש דמיונות רבים ויובן יותר מי' כחות הנפש דהנה ידוע ענין העלם וגלוי אינו כהתפשטות כח מן העצם7 כמו כח הפועל שמתפשט בפעולה שזהו מהות8 כח העצם שנק' עו"ע אלא כמו בחי' זיו ואור של העצם כהארת זיו אור השמש וכחיות אור הנפש בכלי הגוף וכהתחכמות מכח השכל וכה"ג והיותר דמיון אמיתי לגלוי ההעלם הוא כמו גלוי התנוע' מן החי וכאותיות המח' ואותיות הדיבור וכה"ג וכ"ז יותר אמיתי מדמיון שלהבת הקשורה בהעלם בגחלת שאעפ"י שבגחלת היה השלהבת בהעלם אבל הרי עכ"פ ממהות חום שבגחלת יצא השלהב' ואין זה אמיתית ענין הגלוי שאינו רק כמו בחי' מראה וגוון לבד כגוון התפוח שאינו ממהות התפוח9 וכידוע וכך הוא בגלוי העל' עצם כחות הנפש כמו כח מדת החסד בעצם שגלוי שלו היינו כאשר מצד עצמיו' מדה זו בעצם הנפש הרי מתהוו' רצון ושכל של חסד וטוב תמיד ולהיפך במי שמדתו העצמית באכזריות מתהווה רצון ושכל לדין ועונש והנה התהוות מקור לרצון זה לחסד או לדין נחשב עדיין מעצם המדה שאינו נבדל הימנה כלל אבל מה שנולד רצון בגלוי לדין או להיפוכו זהו רק כמו בחי' התגלות מראה לעצם כהתגלות התנועה בעצם החי וכגלוי החיות בדבר נבדל שהוא הגוף שמפני שהוא חי בעצם מגלה חיותו בתנועה וכן מפני שהוא דבר חי בעצם מחיה גם לגוף הדומם שנק' חיי בשר כו' כי גלוי רצון זה בא בדבר נבדל שהוא ענין זה של חסד או דין אבל מקור המוליד רצון זה הוא בא מכח עצם המדה לבד ומובן ממילא בהיות שיש כמה אופני דברי' שיוליד רצון מיוחד לכ"א ממקור א' שהוא תלוי בעצם המדה תמיד כו' וגם שכל המטה תמיד כלפי רצון וחסד היינו רק מצד עצם מדת החסד שמוליד תמיד רצון ושכל לחסד דוקא ויש כמה ענינים נבדלים ולכ"א מוליד רצון ושכל בפ"ע כו' וד"ל:
5) קורא הדורות. . דא"ק: ישעי' מא, ד. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתיא. שם ע' תתפח. קונטרסים ע' תלב.
6) כשלהבת הקשורה בגחלת: ס"י פ"א מ"ז.
7) העלם וגלוי. . כח מן העצם: ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' קנח ואילך. וש"נ.
9) כגוון התפוח. . התפוח: ראה גם מאמרי אדה"ז נביאים ע' ו [אתהלך לאזניא ע' קטז]. לקמן קכט, סע"א ובהנסמן שם.
10) ויאצל מן הרוח: בהעלותך יא, כה. ראה סה"מ תקס"ט ע' ריט.