צב, א
הזהר נקרא כורסייא והחיות נושאות את הכסא כו' ועל הכסא כמראה אדם והוא בחי' דיבור העליון אמנם תמיד מצטרך להארת אור מחשבה עילאה דבינה והוא מ"ש בזהר דאימא עילאה מקננ' בכורסיי' פי' אימא עילאה הוא בחי' בינה דאצי' שנא' כאמה בתה דהיינו בחי' ה"א תתאה דמל' כנ"ל בענין אוזיפת כו' ע"כ מקננא בכורסיי' שהוא עולם הבריאה בנשמות ומלאכים שנבראים יש מאין כנ"ל. והנה כורסיי' זו כוללת ו"ק וחב"ד והוא ההפרש בין נשמות למלאכי' בכל עולם מג' עולמות דבי"ע דפנימיות בי"ע שם שורש הנשמות ובחי' חיצונית דבי"ע שרש המלאכים ושרש הדברים דהמלאכים דבריאה נמשכו מבחי' אותיו' הדיבור וכמ"ש ברוח פיו כל צבאם כו' ונקרא עלמין דאתגליין שבבריאה ובחי' אותיו' המחשבה שהוא בחי' חב"ד דבריאה משם שרש הנשמות דבריאה וכמ"ש ישראל עלה במחשבה שקדם לדיבור די' מאמרות והיינו ג"כ מבחי' עלמין סתימין שמקבלים מאותיו' המחשבה ולזה יש בחי' ביטול והתכללו' של הנשמה ביחוד גמור כמארז"ל כנר בפני האבוקה כו' משא"כ המלאכים שהן בחי' יש ודבר בפ"ע רק שנכנעים כמו מרכבה לגבי הרוכב כנ"ל באותיו' הדיבור שנקרא מרכבה לגבי המחשבה כו' כך פני ארי' כו' נקרא בחי' מרכבה אבל הנשמות מתאחדים במקורן כמו יחוד אותיו' המחשב' במחשבה עצמה כנ"ל וכמ"ש רשב"י בי' אחידא בי' להיטא כו' ולכך אמרו רז"ל שיאמרו לפני הצדיקים קדוש כו' וכמ"ש במ"א ולהיות כן כאשר הנשמות בג"ע העליון דבריאה נהנין מזיו כו' בבחי' השגה הנה זהו מבחי' בינה שבמל' שמקבלת מאימא עילאה וכנ"ל בענין ביו"ד נברא העוה"ב כו' שלמעלה משרש המלאכים שמקבלים מאותיו' הדיבור ה"א תתאה כו' (ומ"ש על ראשי החיות רקיע דאגלידו מיא כו' שהוא ג"כ בחי' בינה אבל הוא צמצום אור ההשג' דבינה דמל' כמים שנעשו גליד כו' והוא בחי' העלם אור המחשבה שבדבור כנ"ל וד"ל). והנה גם בזה יש ב' מדריגות בין במחשב' בין בדיבור כי הנה מה שאותיות המחשבה