צב, ג
ההשפעה באותיו' בהעלם וגילוי כו' וע"ז נאמר אני ראשון באותיו' המחשבה ואני אחרון בעולם הדיבור אבל אני אני הוא בשניהם אני אחד מבלתי חילוק מדריגה כלל וכמ"ש אני ה' לא שניתי וכמ"ש במ"א אבל בבחי' סדר ההשתלשלו' בהעלם וגילוי יש הפרש באופן הביטול ובבחי' מעלה ומטה וכנ"ל שעלמא דאתגליי' באותיו' הנגליי' הן כמרכבה כו' וד"ל. והנה כתיב ששם עלו שבטים שבטי י"ה כו' הרי יש ב' מיני שבטים שבטי' דעלמא דנוקבא עולם הדיבור ושבטי י"ה בעלמא דדכורא בעולם האצי' שהוא בבחי' ז"א דאצי' שנק' אדם עילאה ובחי' מל' דאצי' נק' אדם תתאה כמ"ש כמים הפנים כו' כן לב האדם לאדם וכו' ומ"ש על הכסא דמות כמראה אדם היינו ב' מיני אדם הנ"ל וע"כ אמר בזוהר דיש ב' מיני מרכבה מרכבתא עילא' דז"א ומרכבה תתאה דבריאה כו' והוא ההפרש בין מלאכים דבריאה למלאכים דאצי' כידוע וכמ"כ בנשמו' שהן י"ב שבטים י"ב גבולי אלכסון שבו"ק דבריא' שמקבלי' מחב"ד דמל' דאצי' בבריאה וי"ב שבטי' דדכורא שהוא י"ב גב"א דו"ק דז"א דאצי' כו' וז"ש ששם עלו שבטים ששבטי' דנוק' שבבריאה עולין לקבל משבטי י"ה שהוא ו"ק דז"א שמאיר בו חו"ב דאצי' שנק' י"ה כו' משא"כ בבריא' שנפסק שמה הארת המוחין דאימא רק אימא לבד מקננא בכורסייא דבריאה ע"י צמצום גדול כידוע וזהו שאמרו השבטים דבריאה ליעקב שהוא בבחי' ת"ת דז"א דאצי' כשם שאין בלבך כו' וכמאמר דכגוונא דאינון מתייחדין לעילא אוף הכי איהי אתייחדת לתתא בכורסי' כו' וד"ל. וביאור הדברים הנה כמו שמבואר למעלה בענין מחשבה ודיבור למטה בבחי' אדם תתאה בחי' מל' דאצי' שזהו בחי' מאמר סתום ומאמר פתוח מחשבה ודיבור שבמל' בי' מאמרו' דויאמר אלקי' ואימא אוזיפת כו' שהוא הארת אור המחשבה דבינה דאצי' כו' וגם אור אימא מקננא בכורסייא תתאה דמל' כך באדם עילאה בחי' ז"א דאצי' בחי' עלמא דדכורא יש מחשבה ודיבור ונק' בזוהר מחשבה עילאה ומחשבה דז"א הוא מבחי' מוחין