צט, א
מדריגות בחכמה עצמה פנימית וחיצונית כנ"ל והוא עד"מ כשמשכיל לעצמו כנ"ל כך יש ב' מדריגות כאלה פנימית וחיצונית גם בבחי' מדריגה הב' שבחכמה שנקרא יסוד אבא שהוא בחי' גילוי אור השכל הנמשך למקבלים (שהוא יו"ד שתחת האל"ף כנ"ל). וביאור הדברים הנה מבואר למעלה שבחי' גילוי אור המושג לעצמו אחר ירידתו מן העומק הוא בא בבחי' צמצום (ונק' יסוד דחכמ' שבחכמה וע"ז נאמר ויצא כברק כו' שמבריק ההעלם נקודה בגילוי אור לעצמו כו') והנה צמצום גילוי זה לא נקרא רק לגבי העלם כח השכלתו לעצמו אבל כאשר צריך להביא אותו השכל העומק למקבל זולתו שכח זה המביאו לשכל הזה ממהות השכלתו למהות אחר כפי כלי המקבל נקרא יסוד אבא כנ"ל הרי בהכרח שצריך להעלים ולצמצם השגת שכל זה לגמרי להביאה בגילוי אור המושג למקבל שאין לו ערוך כלל עם השכלת המשפיע עצמו ולפי זה הרי גם בחי' גילוי אור המצומצם המושג למשפיע הוא הגבה למעלה נבדל בערך לגמרי גם מבחי' אור הבא לגילוי לזולתו שנקרא יסוד אבא מאחר שנחשב עדיין מכלל בחי' עצמיות השכלתו שהוא למעלה הרבה ממדריגת ירידת ההשפעה לזולתו כנ"ל וד"ל. והנה גם בבחי' יסוד אבא שהוא רק אור הבא לגילוי לזולתו לבד יש בו ב' מדריגו' פנימיו' וחיצוניו' בחי' פנימיות יסוד אבא וחיצוניות יסוד כו' (וכמ"ש במ"א בהפרש שבין משה שהתורה נתנה על ידו בגילוי מהעלם עצמות חכמה דאורייתא וכמו ויאמר ה' אל משה הרי זה בחינת פנימיות יסוד אבא ולכך נקרא התורה ברית אלה דברי הברית כו' ושרשו ביסוד דפנימיות ח"ע כו' ויוסף בחיצוניות יסוד ולכך העלה עצמותיו כו') וביאור הדברים הנה ידוע שגופו של אור הנמשך מן המשפיע הגם שאינו רק בשביל ההשפעה ולא בשביל עצמו כלל מ"מ הרי היא יוצאת ונמשכת בראשיתה מעצם השכלתו ונקרא בחי' פנימית לגבי התגלות אור שפע זאת אל המקבל. (גם בטרם שיוקלט בכלי המקבל) שזה רק החלק הבא לקבל בגילוי לאוזן שומעת שאין לו ערך לגבי פנימיות האור הזה כמו שהוא