קב, ב
כו' וזהו שהיה משה מבקש שיכנס הוא לא"י ויכנסו ישראל על ידו דווקא משום דפני משה כפני חמה בבחינת שם הוי' שנקרא שמשא כנ"ל וכמשל השמש שאין מניעה לו לזרוח אורו בתמידות בכל חלקי הירח כנ"ל כמ"כ לא היה שום מניעה ועיכוב לגלוי אור הוי' בבהמ"ק בשום פעם גם כשלא אכשר דרי אם היה משה מכניסם לארץ ישראל משום דפני משה כפני חמה דוקא משא"כ יהושע שמקבל מפני משה כמו הלבנ' שמקבל' מהשמש וע"כ פני יהושע כפני לבנ' שלפעמי' מתקרב' לשמש ומאירה בכל חלקיה ולפעמי' מתרחקת בתכלית כו' וכך ע"י יהושע שהכניסם לארץ ישראל לא היו כל הזמנים שוין שלפעמים היו כנ"י במעלה ומדריגה עליונה כמו בימי דוד ושלמה דקיימא סיהרא באשלמותא בבחינת מלוי הלבנה שהוא בכל עשר ספירות דמל' כו' ולפעמים היו בתכלי' הקטנות והריחוק כמו בגלות בית ראשון וכן בבית שני חזר בנין המל' ואח"כ נחרב ובאו בגלות כו' וזהו דרך כלל ודרך פרט הי' בחי' עליות וירידות בכל דור גם בימי השופטים ובימי שאול ודוד ובכל ימות מלכי ישראל כו' ועד ימוהמ"ש אין לך כל דור ודור שאין בו שנוי ותמורת עליות וירידו' כמשל קירוב וריחוק הלבנה בכל חדש וחדש כו' וד"ל. (או כפי משל עליות התחתון לגבי העליון שלפעמים עולה ולפעמים יורד כשאינו ראוי כמשל העולה בהר גבוה שאם אין יכול לעלות ממילא נופל ויורד למטה כו' וחוזר ועולה כו'). אך לא פעל משה בקשתו זאת משום דסוף מעשה דווקא במחשבה תחלה והוא בחי' פני לבנה בחי' שם אלקי' כשיהי' בבחי' קטנות וגדלו' עי"ז דוקא יהי' עליות המל' באלף הז' למעלה משם הוי' כמ"ש אשת חיל עטרת בעלה נקבה תסובב גבר משום דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן כידוע וד"ל:
(ו) וזהו אעברה נא ואראה את הארץ הטובה כו' את ההר הטוב הזה כו'. כי הנה ענין המשל הנ"ל בעליון ותחתון שיש שני דרכי' באופן התחברותם אם בעליו' התחתון לגבי עליון או בירידת העליון לגבי