קב, ג
התחתון כל זה יש ג"כ בנמשל בעבודת ה' בשרש ענין התורה והתפל' שההפרש ביניה' הוא שהתורה נק' דרך הויה שבה יורד שם הויה מלמעלה למטה מעצמו שלא על ידי אתדל"ת בהעלאת מ"ן כלל וכמו במ"ת דכתיב וירד הוי' מעצמו ודבריו חיים וקיימים גם בכל דור כשאדם מדבר דבר ה' בדברי תורה נמשך אור ה' מעצמו למטה אבל שרש התפלה הוא בבחי' העלאת מ"ן מלמטה למעלה דווקא וע"כ נק' התפלה סולם כמ"ש בזוהר ע"פ סולם מוצב ארצה כו' וגם בחי' הירידות וההמשכות שבח"י ברכות ש"ע אינו רק לפי ערך העלאת מ"נ דוקא כמשל שאל' התלמיד שמשיבין לו רק לפי שאלתו כנ"ל בענין יעננו ביום קראנו כו' וזהו שרש ענין התפלה כידוע שהתפלה עיקרה בחי' שפיכו' נפש וכמה שכתוב ואשפוך את נפשי כו' וכמ"ש בפע"ח וד"ל. ולזה הטעם גזרו אומר דמי שתורתו אומנתו פטור מן התפלה וטעם ושרש הדברים יובן בהקדם שרש ענין התפלה להיות ידוע שעיקר התפלה הוא בחי' הדביקות והמשכות הנפש בתשוקה והתלהבות נפלאה לה' לבדו בשלהובי דרחימות' ברשפי אש התשוקה בבחי' הסתלקות וכלות הנפש כמ"ש כלתה נפשי וזהו עיקר ענין העלאת מ"נ כידוע שעולה מלמטה למעלה בבחי' אור חוזר דוקא וכמו ואל אישך תשוקתך וע"כ עיקר ושרש התפלה הוא בבחי' המל' וכמ"ש ואני תפלה כו' .. והנה ידוע שכל תשוקה ברשפי אש אינו אלא מרחוק דוק' אשר לזאת תכלה נפשו אליו להשיגו ולדבוק בו כמו ואל אישך תשוקתך כשהוא מרחוק תשוקתה להתחבר ולהתיחד עמו בקירוב כו' אבל כאשר המשפיע מקרוב ונותן ומשפיע למקבל בטלה תשוקת המקבל ברשפי אש וכמ"ש אתבסמת נוק' כו' אדרבה אז המקבל בבחי' בטול בהעדר הרגשת עצמותו מכל וכל כו' וכמו התלמיד בבואו בקירוב לקבל שבא לכלל ביטול במציאות כו' ולא יתכן אז התשוקה כו' וכמ"ש במ"א באריכות. וכמו כן יובן שרש ענין התורה שהיא למעלה ממדרגת התפלה שהתפל' היא בחי' הצמאון ברשפי אש