קב, ד
התשוקה מלמטה למעלה שזהו בא מצד הריחוק של המקבל ברצותו לעלות ולהתייחד עם המשפיע כנ"ל אבל שרש התורה הוא בחי' החכמה שהוא בחי' מ"ה והוא מדריגת משה שאמר ונחנו מ"ה בבחי' ראיה מקרוב בחי' ביטול במציאות מכל וכל שהוא בא מצד בחי' עוצם הקירוב אל המשפיע ולהיות ששרש התורה הוא בחי' ההמשכה מעצמו' המשפיע בקירוב מלמעלה למטה וע"כ נמשלה התורה כמים שיורדים מגבוה לנמוך וכמ"ש הוי כל צמא לכו למים שאחר הצמאון שבתפלה לכו למים הוא בחי' המשכת אור דתורה כו' וזה היה עיקר מדריגת משה דכתיב בו כי מן המים משיתהו מים דאוריית' כו' כידוע ולזה אמרו דשכינה היתה מדברת מתוך גרונו של משה מדברת מאיליו וממיל' בבחי' ביטול וכמ"ש ואשים דברי בפיך כו' שאינו רק כלי לדבר דבר ה' וכמ"ש המגיד אני המשנה המדברת בפיך כו' וכמ"ש במ"א וד"ל:
(ז) וזהו הטעם שאמרו דמי שתורתו אומנתו פטור מן התפלה ומשום דשרש התורה הוא בחי' גלוי אא"ס ברצונו וחכמתו העצמיו' שכך רצונו מצד עצמו בלי אתדל"ת והעלאת מ"ן כלל וכידוע דהתורה קדמה לעולם כמ"ש ואהי' אצלו אמון כו' וא"כ הרי ע"י דבר ה' בד"ת נמשך רצון וחפץ ה' עצמו מלמעלה למטה שלא ע"י העלאת מ"נ כלל ולכך פטור מן התפלה שהתפלה אינה אלא בחי' העלאת מ"נ מלמטה למעלה כדי לעורר מלמעלה למטה להיות רצון העליון נמשך למטה באמרו יהי רצון מלפניך וכה"ג וע"י התורה נמשך רצון העליון מצד עצמו ואין צריך לעוררו בהעלאת מ"ן כלל וד"ל. אך עדיין יש להבין מה שאמר דפטור מן התפלה דמשמע שיש בכלל מאתים מנה ונכלל גם התפלה במצות ת"ת ולפי הנ"ל אין מבחי' התפלה שהיא העלאת מ"ן במצות ת"ת כלל. ועוד יש להבין מה שאמרו מי שתורתו אומנתו כו' אומנתו דוק' מהו אומנתו אמנם הנה הענין הוא דבאמ' הרי גם בתפלה יש בחי' המשכות גלוי אלקות בבחי' הירידה מלמעלה למטה