קט, ג
חקוקים בעצם נפשו כמו צורה העצמית שבחותם (ולא כמו חקיקת שמו בחותם שהחותם נבדל מעצמותו ואין האדם נמשך אחר שמו שבחותם כלל משא"כ בקריאת שמו להיותו שמו העצמי כנ"ל ולפ"ז יובן למעלה בענין חותמו של הקב"ה שהוא בדבר נבדל מעצמות כו' והוא הארת כלים דאצי' בבי"ע אבל כלים דאצי' ה"ז כמו בחי' קריאת שמות לעצמות המאציל שנפנה לקוראו כו' וד"ל) וכך יובן בע"ס אורות וכלים דאצי' שנק' שמא קדישא שנפנה עצמיות המאציל לקוראו בשמות הללו שמוכרח שהאותיו' שלהם חקוקים בעצמותו בבחי' צורה עצמית כנ"ל בענין גליף גליפי' בטהירו עילאה כו' לפי שבענין זה כל האצי' מראשית הקו עד סופו כולא חד כנ"ל וד"ל (וכמו כחות הנפש כח השכל והרצון והמדות שחקוקי' בעצם הנפש ונחשבים ממהות הנפש ואינם דבר נבדל רק כצורה העצמית שבחותם כנ"ל וכמ"כ כ"ב אותיו' שבנפש כו' רק בחקיקת אורן בכלי הגוף ה"ז כמו האותיו' של החותם בשעוה כו' שנק' דמות וזהו דוקא בבחי' אדם דבריאה אבל באצי' גם בחי' אדם דעשי' נאמר כי לא אדם הוא כו' משום דאיהו וגרמוהי ג"כ חד באצי' כנ"ל וד"ל) וזהו מ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם פי' מחשבותי לשון רבים דאית מחשבה ואית מחשבה כו' עד מחשבה סתימאה דא"ק ולמעלה מעלה בסתימו דכל סתימין בעצמות אא"ס ממש והנה כל אותיות מחשבותי שבכל ההשתלשלו' מן העצמו' עד סוף האצי' גם במחשבה דאדם דעשיה שבאצי' שזהו עד בחי' חיצוניו' הכלים דנה"י דז"א שהן מחשבה דו"מ שנוגע לענין מעשה לבד שהוא בחי' נה"י עד"מ המחשבה שחושב אדם רק איך להביא לפועל המעשה לבד כו' גם שם הוא בבחי' עצמות המאציל משום דאיהו וגרמוהי חד עד סיום הקו בסוף כל האצי' כנ"ל וע"כ א' כי לא מחשבותי שבבחי' האצי' מחשבותיכם שאין למחשבותיכם שבבחי' הבריאה ערוך למחשבותי כלל גם לבחי' המחשבה שבאדם דבריאה כמו שא' ועל הכסא דמות כמראה אדם כו' כנ"ל הרי הוא בבחי' דמות שהן