קט, ד
בחי' אותיו' נבדלים מהעצמות מפני הבדלת המסך כנ"ל וא"כ גם כל בחי' עלמין סתימין שנתהוו מבחי' אותיו' המחשבה העליונה שבבריאה גם העוה"ב שנברא ביו"ד שבמחשבה דבריאה כו' הכל הוא בחי' מחשבותיכם שהוא בבחי' דמות נבדל מן העצמות כמו אתוון אתגליפו באותיו' החותם בשעוה כנ"ל. ויובן זה עד"מ אדם שחושב לעשות איזה דבר גם שהמחשבה ירדה בבחי' עשי' מ"מ קשורה ומתאחדת בעצמותו ממש כו' משא"כ כשאותיו' מחשבה הללו עצמן כשנחקקים בדבר נבדל כמו בלוח וכה"ג כך ענין אותיו' המחשבה דבריאה שהוא לבר מגופא (כמו שפי' בשמא דבריאה כו') שאין לזה ערך לגבי מחשבה דאדם דאצי' גם לגבי מחשבה המצומצם בעשי' דאצי' כו' הרי איהו וגרמוהי חד כו' וד"ל. וממיל' מובן הטעם מ"ש בסו"פ ולא דרכיכם דרכי פי' דרך הוא בחי' הילוך השפע והחיות מעילה לעילה מעליון לתחתון ונק' למעלה דרכי הוי"ה וכמו ושמרו דרך הוי"ה וכן כי ישרים דרכי ה' כו' ולהיות כי כל ההילוך של השפע בדרכים ונתיבות מעילה לעילה בכל האצילו' מראשו לסופו הכל הוא בבחי' צלם בבחי' אותיו' צורה העצמי' שבעילה הוא שנמשך לעלול כו' לפי שכל האצי' הוא בבחי' עצמיו' כמו ויאצל מן כו' כנ"ל ע"כ נק' דרכי שאני בעצמי הולך בהן דאיהו וחיוהי חד ואמנם דרכיכם היינו בחי' הילוך האור והשפע מעילה לעילה בבי"ע שהן נבדלים בבחי' מסך ומסך דמסך כו' שהוא בבחי' דמות כו' ע"כ הילוך דרכי ה' מזה לזה ג"כ ע"י בחי' דמות שהוא ע"י בחי' מסך ומסך למסך כו' כמו עד"מ צורת האותיו' שבשעוה שנחקק בדבר נבדל וכן מחותם זה לדבר נבדל אחר עד כמה פעמים כו' עד שנתמעט האור מיעוט אחר מיעוט להיות בסוף העשי' הסתר גמור בבחי' יש ונפרד לגמרי כידוע משא"כ בדרכי הוי"ה שבבחי' האצי' גם בסוף האצי' ממש אין שם בחי' יש נבדל ונפרד כלל אלא מיוחד בתכלי' הביטול בעצמו' המאציל כמ"ש דאיהו וגרמוהי חד כו' כנ"ל והיינו משום שכל האצי' עד סופו הכל הוא בבחי' עצמו'