קיג, ב
לבחי' דמות כי לא יוכל לקבל הדקות שבו כנ"ל במשל תלמיד דלא קאים אדעתי' דרבי' כו' וזה תלוי ברצון בעל הצלם והדמות כו' כענין החתימה מן החותם שלפעמים לא יחפוץ לחתום כו') וא"כ הרי רצון העצמות מושל ומשתרר על בחי' המשפיע הנק' הויה ועל בחי' המקבל שנק' אלהי' שהן בחי' צלם ודמות כו' על שניהם בשוה וז"ש ביום ברוא אלקים אדם בדמות אלקי' עשה אותו זכר ונקבה ברא כו' ויברך אותם ויקרא שמם אדם ביום הבראם כו' וכן אחר מ"ש נעשה אדם כו' ויברא את האדם בצלמו כו' כתיב זכר ונקיבה ברא אותם שהוא בחי' צלם ודמות שבכל פרצוף אדם עד רום המעלות כנ"ל וד"ל:
(כז) ובכל זה יובן שורש ענין ישראל ש"ר א"ל כו' כי שרית עם אלקי' כו' שהוא בחי' ממשלת והשתררו' רצון העצמו' על בחי' אל ואלקים שהן בחי' צלם ודמו' דכר ונוק' אור וכלי איך ובאיזה אופן יהי' יחודם בעצם וגם בבחי' השפעה למטה כנ"ל ולפי שהעיקר הוא המשפיע בחי' דכר שכולל לבחי' נוקבא כמ"ש כי מאיש לוקחה זאת כנ"ל ע"כ נק' שר א"ל כנ"ל וממילא נכלל בזה בחי' השתררות על בחי' אלקי' בחי' דמות כו' וכנ"ל וד"ל. אך עדיין אינו מובן מ"ש בנתינת הטעם לקריאת שם כי שרית עם אלקי' דוקא ולא הזכיר בחי' אל שהוא העיקר כו'. אך הענין הוא שיש בהשתררות גשמיות ב' מדריגות הא' בעצם מהות ההשתררו' והממשלה בכל אשר ירצה לגזור אומר גם בדבר גדול מאוד הכל נשמעי' לרצונו לקיים מיד כו' עד שמבלעדו לא ירים איש את ידו ורגלו גם גדולי המדינה רק כפי שיגזור רצון המלך עליהם בלבד כידוע והב' היא בחי' השתררות וממשלה יותר והוא גם לאחר שנעשה דבר משפט מה לטוב או לרע יהפוך הגזר דין כרצונו מטוב לרע או מרע לטוב שזהו בחי' ביטול רצון לנגד רצונו שזה יותר השתררות מקבלת רצונו בתחלה וזהו עיקר הממשלה והשתררו' כידוע. וכך יובן למעלה בענין מ"ש כי שרית עם אלקים דוק' להיות מבואר למעלה שבחי' החקיקה של אותיו' דאלקי' עיקרן הוא להביא