קיז, ג
אינו מעורר בתמידות כ"כ כמו ע"י הק"ש במס"נ הנ"ל ובזאת יש יתרון מעל' להעלאת מ"ן דק"ש (על התורה) ולזה ביקש משה ומצא עצה לפעול רצונו בכנ"י ע"י פ' ק"ש שאמ' להם כנ"ל וד"ל. ולהבין זה הנה יש להבין תחלה עוד ענין א' בענין מס"נ הנ"ל בשמע ישראל שהוא בחי' קיבוץ ועקירת כל הרצונות הזרות אשר לא לה' כו' להיות ידוע בשרש ענין המחשבות הזרות שפוגמין בבחי' עלמא דאתכסיא דוק' הנקרא עולם המחשבה ולזה הטעם אמרו דהרהורי עבירה קשין מעבירה ולכאורה זה דבר פלא ביותר איך יתכן שהרהור של עבירה כשלא עשה מעשה עדיין קשה מגופה של מעשה כו' אך הענין ידוע שזה שאמרו שהרהורי עבירה קשין אין זה מצד עצם ההרהור והמחשבה שהרי ההרהור לא עביד מידי שאינו פועל כלום אך מצד השרש והמקור של המחשבה שהוא הרצון שלמעלה מן השכל והטעם שהוא בבחי' המשכת עצמות הנפש כנ"ל שהרי הרצון נק' מחשב' והמחשבה נק' רצון כמו שמצינו על ענין איזה רצון שהי' בדבר שנק' בשם מחשבה וכמו אשר חשב לעשות כלומר אשר רצה וכהנה רבות לפי שכל רצון הנמשך מן הנפש מתלבש במחשבה לחשוב אותו הרצון כי במחשבה דוקא שורה הרצון וכמו שאנו רואים שכל מה שירצה האדם ברצונו חושב מיד במחשבה לאותו הענין שרוצה ובלתי המחשבה לחשוב בדבר הרצון אין לאור רצון זה מקום וכלי לשכון לפעול פעולתו כלל כי יש בחי' גידין דקים בכלי מוח המחשבה הנק' גידי הרצון שבמחשבה שמזה בא סיבת התנועה הרצונית שבאברים להניע כל אבר כפי הרצון דוקא מיד שעולה הרצון במחשבה כו' (ובהסתלקות כח אור וחיות הרצון מגידי המוח של המחשבה אין לאברי' תנועה והרגשה כלל אע"פ שלא נחסר עצם מזיגת החיות שלהם כלל וכלל והוא הנק' מאנייע כו' וכמ"ש במ"א) וא"כ כמו שהרצון כחו ושרשו מתאחד בעצם הנפש כך גם המחשבה מתאחדת בעצם הנפש אע"פ שנראית כמו בחי' לבוש בבחי' אותיות נפרדים מן עצם השכל כו' וראיה ברורה