שערי תשובה - חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ - קיז, ד

<body> <span id="Label1"> <div class=breadcrumbs> <a target=_parent href=http://www.chabadlibrary.org/index.htm>דף הבית</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/index.htm">ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי </a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/index.htm">שערי תשובה</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/12/index.htm">חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ</a> > <a href="http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/12/117d/117d.htm">קיז, ד</a> </div> <table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/12/118a/118a.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/12/117c/117c.htm>>></a></td> </tr></table> <p class=bodytext><div class=pageno>קיז, ד</div></p> <p class=bodytext>לדבר זה הוא מה שאנו רואים בחוש שלא תפול המחשבה לעולם כ"א רק באותן דברי' שעלה בהן הרצון והחפץ שכבר רצה וחפץ באותו דבר גם לאחר זמן תפול במחשבתו לחשוב באותו הדבר כי גם באותה שעה יש לו בהן חפץ ורצון ע"כ תמשך כח המחשבה להרהר ולחשוב בהן תמיד וגם אם באותה שעה אין לו חפץ ורצון בהן מ"מ יפול במחשבתו בלי בחירה כלל לחשוב ולהרהר לפי שכבר נמשך פנימיות חיו' נפשו ברצון הדבר ההוא ע"כ מושך כח הרצון שכבר נמשך לכח המחשבה לחשוב בו עד שאין ביכולת האדם להסיח דעתו ומחשבתו כמו הרהורי תאו' זנות או כמו הרהורי חמדת ממון או כבוד וגדולה וכה"ג שנפשו מחמדתן ברצון פנימי מפנימיות הנפש ע"כ מושך את כח המחשב' שהרצון מתלבש בו להרהר ולחשוב בתאוה זו גם לאחר זמן שנסתלק הרצון מ"מ נופל הדבר במחשבה מצד בחי' רשימו שנשאר מן הרצון במחשבה כו' והמחשבה מתאחדת עם הרצון והן הן המחשבות זרות של הרהורי זנות וכה"ג הרהורי' רעי' אחרי' בתאות וחמדת הממון כו' שנופלים רק בדברים שיש לו בהן חפץ ורצון דוקא בשעה זו או שהי' לו כבר רצון בהן (אבל דברים שלא הי' לו בהן מעולם שום רצון ותשוקה כלל לא יפול במחשבה רק דרך העברה בעלמא מפני שאיזה פעם הי' לו הרהור או ראי' והסתכלות בדבר זה בדרך מעבר בעלמא או שמע דרך סיפור וכה"ג והוא המ"ז שנק' מוץ כמו המוץ של התבואה שאין בו חיות כלל מגופה של חטה וכמ"ש במ"א) ולזה אמרו דהרהורי עבירה הן קשין מגופו של מעשה העבירה לפי ששרש הרהור של עבירה זו הוא בבחי' הרצון של הנפש שנמשך ונקשר בעבירה זו שמתלבש להרהר אותה במחשבה כנ"ל א"כ הרי פגם בהרהור זה בבחי' עומק פנימיות הנפש בטומאה פנימית ועמוקה יותר שהוא טומאת הרצון שנמשך מפנימיות הנפש וזה יותר קשה מטומאת העבירה במעשה באברי' שבגוף שהיא בחי' חיצונית בגוף שמלביש לנפש כו' אך א"כ למה אין עונשין ד' מיתו' ב"ד רק על המעש'</p> <hr width=33% align=right> <div class=haoros></p> <p class='ftntext'></div><table border=0 class=prevnext style="width:100%" align=center> <tr> <td width=10% style="text-align:right"><a title='press > for next page' id=gonext href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/12/118a/118a.htm><<</a></td> <td width=10% style="text-align:left"><a title='press < for prev page' id=goprev href=http://www.chabadlibrary.org/adhaam/tshu/12/117c/117c.htm>>></a></td> </tr></table> </span> </body>