קיח, ד
הרצון שבנפש האלקי מצד עצמותה לבד כו' אין זה בחי' ביטול היש הנפרד דנוג"ה שבא מצד הכנה למטה כמו ע"י התבוננות כו' אלא ה"ז מצד בחי' האין העצמי שבנה"א שמתגב' מעצמו למס"נ באחד כשלהבת העולה מאליה שזה בפסוק ראשון דוקא כידוע ועל ידי זה ממילא יתקבצו כל רצונות הזרים הנדחים כו' כנ"ל א"כ ה"ז ממש כמו בחי' תורתו אומנתו שפועל גילוי עצמות וממילא יבורר החיצונים כו' ויותר מעלה יש בקריאת שמע מבתורתו אומנתו שמאיר באין מונע כמו למעלה כנ"ל ולכך גם מי שתורתו אומנתו חייב בקריאת שמע לומר פסו' ראשון כמו רבי יהודא הנשיא ורבי שמעון ב"י וכה"ג רק מן התפלה פטור מטעם זה וד"ל. ולפ"ז הרי מובן שפעל משה בכנ"י להיות המשכת עצמות הרצון בתמידות ע"י פ' קריאת שמע שא' להם יותר מבחי' תורתו אומנתו כו' רק כשהיה עובר לראות ארץ ישראל בעצמו כמ"ש אעברה נא ואראה כו' היה פועל הארת העצמות יותר מע"י ק"ש שלא הי' צריכי' למס"נ דק"ש בפעולת עקירת הרצון כי פני משה כפני חמה להאיר אא"ס למטה מט' להיות ביטול כל רצון זר לגמרי ממילא כו' (כמו במדבר שהיו כל העדה כולם קדושי' כו' רק אחר חטאם כתיב והביטו אחרי משה כו' ולא יוכלו להסתכל בפניו כו' וד"ל):
(לה) ולהבין בתו' ביאור היאך יש ביכול' כנ"י למט' בבחי' העלאת מ"נ שלהם בק"ש לעורר לבחי' עצמי' אא"ס שיהיה לו רצון פשוט מחדש במחשב' א' הכללי הנ"ל יש להקדים הפסוק דוהי' עקב תשמעון כו' ושמרת' ועשית' אותם ושמר ה' אלקיך לך את הברית והחסד אשר נשבע לאבותיך כו'. ויש להבין מהו ל' עקב דוקא הל"ל והיה בעבור תשמעון וכה"ג. אך הנה פי' עקב זה הוא לשון עקביים וידו אוחזת בעקב כו' ע"כ קרא שמו יעקב וכמ"ש ויעקבני זה פעמים כו' כי הנה כללות נ"י ששרשן למעלה הן בבחי' ציור קומה שלימה רישא חב"ד וחג"ת גופא כו' עד בחי' עקביים שהן נשמות היותר תחתונים שבסוף הרגלים חיצונים דחיצונים נו"ה כו' שרחוקים מבחי'