קכג, ב
מטעם כלל שלפני הפרט בין מטעם כלל שאחר הפרט כי שרשם אחד הוא כנ"ל אבל אין ערך לבחי' מחשבה זו הכללי' דבראשית לגבי עצמות המחשבה שאינו שייך לדיבור די' מאמרות כלל והוא בי"ת דבראשית כו' והוא בחי' חכמה שבתורה שנאמר בה בחכמה יבנה בית כו' וכמ"ש ואהיה אצלו אמון כו' וכמ"ש בזהר אסתכל באורייתא וברא עלמא בכלל ובפרט כנ"ל וד"ל (מבואר במ"א שי' הדברות לנגד הי' מאמרות בכלל ובפרט ע"ד הנ"ל וד"ל) ובכל הנ"ל יובן מה שאומרי' המלאכים ג' פעמים קדוש שהן ג' מיני צמצומים דבי"ע בחי' מחשבה דו"מ והיינו בחי' ג' מדריגות הנ"ל מחשבה שבמחשבה ודיבור שבמחשבה ועשיה שבמחשבה כו' והענין הוא כמבואר ומובן מכל הנ"ל דבחי' צימצום הראשון הוא מעצמות המחשבה בחי' מחשבה שבמחשב' לצמצם א"ע בבחי' מחשבה כללית שנקרא דיבור שבמחשבה בחי' דלי"ת רבתי הנ"ל והצימצום הב' הוא מבחי' מחשבה כללית זו לבא בהתחלקו' המחשבה שנקרא מחשב' שבדיבור כנ"ל אבל עדיין הוא קודם לדיבור וצימצום הג' צמצום המחשבה הבא בבחי' הדיבור עצמו שמתלבש ומתצמצם שם אותיות המחשבה שזהו בחי' בשכמל"ו כנ' וד"ל. ומעתה יובן פי' דשמע ישראל שאו' זה לניצוץ האלקי שנקרא ישראל שיתבונן היטב אשר הוי' אלקינו בחי' חו"ב דאצילו' שבמח' העצמי' אחד הוא בבחי' יחוד אמיתי בהיות שכל צירופי אותיות שמהן נעשי' ז' רקיעים וארץ במחשבה ודיבור די' מאמרות נכללי' ביחוד אמיתי בבחי' דיבור שבמחשבה שנק' דלי"ת רבתי הנ"ל בביטול אמיתי וכידוע דברוח פיו כל צבאם הרי כל ריבוי ההשתלשלות דג' עולמות בי"ע הכל באין מסיבת שינויים ותמורות דצירופי אותיות שבדבר ה' ורוח פיו כי הוא אמר ויהי כו' עד שאין מספר לגדודיו כמ"ש במ"א מפני שאין מספר לריבוי אופני הצירופים שבדיבור וכמ"ש בס"י ה' אבנים בונות ק"ך בתים כו' מכאן ואילך צאן וחשוב עד אין שיעור כו' (ומ"ש עיניך בריכות בחשבון ובזוהר אמר דהמלכו' בחושבנא כמ"ש עשה ירח למועדים כו' היינו מ"ש המוציא במספר צבאם כו' אבל